רבים מתייחסים לבעיות זקפה כאל בעיה נקודתית בתפקוד המיני. אך בספרות הרפואית הן נתפסות לעיתים כסמן מוקדם למחלות לב וכלי דם. מסמך קונצנזוס של איגוד הלב האמריקני (AHA) מדגיש כי ייעוץ מיני לחולי לב ולבני זוגם הוא חלק מהטיפול הרפואי, ולא תוספת שולית.
מחקרים מראים כי מצבי סטרס מתמשכים עלולים להשפיע ישירות על הלב. נתונים שנאספו בישראל לאחר 7 באוקטובר מצביעים על עלייה חדה באירועים לבביים, בהם התקפי לב ותסמונת "הלב השבור", מצב שנגרם לרוב בעקבות לחץ נפשי משמעותי ומתבטא בתסמינים הדומים להתקף לב. נתונים אלה מדגישים עד כמה גורמים כמו סטרס ומתח מתמשך עשויים להשפיע על בריאות הלב וכלי הדם.
גלריה
בעיות זקפה נתפסות בספרות הרפואית, פעמים רבות, כסמן מוקדם למחלות לב וכלי דם
(צילום: Shutterstock)
לפי איגוד הלב האמריקני, הפרעות בתפקוד מיני עשויות להופיע שנה עד שלוש שנים לפני הופעת תסמינים קלאסיים של מחלת לב. גם ההנחיות של האיגוד האורולוגי האמריקני מציינות שבעיות זקפה עשויות לשמש "סמן סיכון" למחלת לב וכלי דם ולמצבים רפואיים נוספים הדורשים בדיקה והערכה.
ד"ר מנחם נהיר, רופא בכיר במערך הצנתורים ואחראי לשיקום לב במרכז הרפואי העמק מקבוצת כללית, מסביר כי הקשר בין בריאות הלב לתפקוד המיני הדוק יותר ממה שנהוג לחשוב. "ברפואה אנחנו נוטים לפעמים להסתכל על הגוף כמחולק למערכות נפרדות – כאילו הברך לא קשורה לעיניים, או מערכת אחת אינה קשורה לאחרת. אבל במקרים רבים הקשר מורכב הרבה יותר. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא הקשר בין עולם המיניות לבריאות הלב", הוא אומר.
השפעה על התפקוד המיני
בריאות כלי הדם מושפעת ממספר גורמים מרכזיים, שעשויים להשפיע גם על התפקוד המיני. בין היתר מדובר בלחץ דם גבוה, רמות סוכר גבוהות בדם או סוכרת שאינה מאוזנת, עישון, שינה לא מספקת וסטרס, רמות כולסטרול גבוהות ותהליכי דלקת בגוף, וכן עודף משקל וחוסר פעילות גופנית.
ד"ר נהיר: "גם אצל נשים קיימת שכיחות גבוהה יותר של בעיות בתפקוד המיני כאשר קיימת מחלת לב. לפי הנתונים, נשים עם מחלת לב נמצאות בסיכון גבוה בכ-50% להפרעות בתפקוד המיני בהשוואה לנשים ללא מחלת לב"
כדי שתתרחש זקפה, המוח, העצבים, כלי הדם והשרירים צריכים לפעול יחד בתיאום: הגירוי המיני מתחיל במוח ושולח אותות דרך חוט השדרה לעצבים באזור האגן. בעקבות זאת משתחררים שליחים כימיים שגורמים לעורקים המספקים דם לפין להתרחב.
הדם ממלא חללים ספוגיים בתוך הפין והוא מתקשה, ובמקביל הוורידים שמנקזים את הדם נלחצים וכך הדם "נלכד" ומאפשר לשמור על הזקפה. כאשר הגירוי נפסק, השריר החלק מתכווץ, הדם מתנקז החוצה והזקפה יורדת. פגיעה בכל אחד משלבי התהליך - באותות העצבים, בזרימת הדם או ביכולת לשמור אותו במקום - עלולה לגרום לירידה באיכות הזקפה.
ד"ר מנחם נהירצילום: פרטילדברי ד"ר נהיר, גברים ונשים רבים הסובלים ממחלות לב חווים גם פגיעה בתפקוד המיני. "חשוב להבין שתפקוד מיני אינו מסתכם רק בהפרעות בזקפה או ביובש. זה מושג רחב הרבה יותר, שכולל את הרצון המיני, היכולת לקיים קשר אינטימי עם בן או בת זוג, וכן את התהליכים הפיזיולוגיים של עוררות, זקפה ושפיכה. מדובר במערכת מורכבת הרבה יותר מהשאלה אם יש זקפה או לא".
בריאות כלי הדם מושפעת ממספר גורמים מרכזיים, שעשויים להשפיע גם על התפקוד המיני
(צילום: Shutterstock)
הוא מסביר כי אחד הקשרים המרכזיים בין מחלות לב להפרעות בזקפה קשור למצב כלי הדם. "המערכת שמאפשרת זקפה תלויה בתפקוד תקין של כלי הדם באזור איברי המין. כלי הדם האלה קטנים יותר מכלי הדם שמספקים דם ללב. לכן כאשר מתפתחת טרשת עורקים או מצטבר כולסטרול בכלי הדם, הפגיעה עשויה להופיע קודם דווקא בתפקוד המיני".
לדבריו, כאשר בודקים מטופלים עם מחלות לב, מתברר כי בעיות בתפקוד המיני הן תופעה שכיחה מאוד – ולעיתים קרובות הן הופיעו זמן רב לפני האבחנה הלבבית. "במקרים רבים מדובר בתקופה של שנה עד שלוש שנים לפני הופעת מחלת הלב עצמה. לכן, כאשר אדם מגיע עם תלונה על הפרעת זקפה, יש מקום גם לשקול בדיקה של גורמי סיכון לבביים".
מסמך הקונצנזוס של איגוד הלב האמריקני מדגיש כי השאלה המרכזית לרוב אינה "האם מין מסוכן", אלא האם מצב הלב יציב והאם מופיעים תסמינים בזמן מאמץ. לפי ההנחיות, פעילות מינית דורשת בדרך כלל מאמץ של כ-3 עד 5 METs (יחידות מאמץ מטבולי) - רמה הדומה להליכה מהירה או טיפוס כמה קומות מדרגות. אם אדם מסוגל לבצע מאמץ כזה בלי כאבים בחזה או קוצר נשימה משמעותי, פעילות מינית נחשבת בדרך כלל בטוחה מבחינת הלב.
כאשר מתפתחת טרשת עורקים או מצטבר כולסטרול בכלי הדם, הפגיעה עשויה להופיע קודם בתפקוד המיני
(צילום: Shutterstock)
לא רק אצל גברים
במסמך מצוין גם כי הסיכון המוחלט לאירוע לבבי בזמן פעילות מינית נמוך מאוד. במחקרים שנבדקו נמצא כי רק אחוז קטן מהתקפי הלב התרחשו במהלך פעילות מינית, והסיכון הכולל לאורך זמן נותר נמוך. כמו כן, מצוין כי יש לפנות לרופא אם במהלך פעילות מינית או אחריה מופיעים תסמינים כמו כאב בחזה, קוצר נשימה, דופק מהיר או לא סדיר, סחרחורת, עייפות חריגה ביום שלאחר מכן או הפרעות שינה לאחר הפעילות. במקביל, עולה לעיתים השאלה מתי ניתן לחזור לקיים יחסי מין לאחר אירוע לבבי או טיפול לבבי.
לדברי ד"ר נהיר, הפגיעה בתפקוד המיני אינה מוגבלת לגברים בלבד. "גם אצל נשים קיימת שכיחות גבוהה יותר של בעיות בתפקוד המיני כאשר קיימת מחלת לב. לפי הנתונים, נשים עם מחלת לב נמצאות בסיכון גבוה בכ-50% להפרעות בתפקוד המיני בהשוואה לנשים ללא מחלת לב".
ד"ר נהיר מציין כי הנושא מלווה, לא פעם, במבוכה רבה. "אנשים רבים מתביישים לדבר על תפקוד מיני. לכן במסגרת שיקום הלב אנחנו משתדלים לשאול את המטופלים בצורה עדינה גם על הנושא הזה. לא כולם מדווחים על קושי, אבל חלקם בהחלט אומרים שהם שמחים ששאלנו".
חזרה לפעילות מינית אחרי מחלת לב
שאלה נפוצה נוספת, לדברי ד"ר נהיר, היא מתי ניתן לחזור לפעילות מינית לאחר אירוע לבבי. "מטופלים רבים חוששים לחזור לפעילות מינית לאחר התקף לב. ברוב המקרים, אם אין מגבלה מיוחדת שהרופא קבע ואם המטופל מסוגל לבצע פעילות גופנית קלה עד בינונית ללא תסמינים, ניתן לחזור לפעילות מינית די מהר. למעשה, עבור רוב המטופלים אין מניעה מיוחדת".
ההמלצות משתנות לפי המצב הרפואי, אך במסמך הקונצנזוס מוצגים כמה עקרונות כלליים. לאחר אוטם לבבי לא מסובך ניתן בדרך כלל לחזור לפעילות מינית כשבוע עד שבועיים לאחר האירוע, בתנאי שאין תסמינים במאמץ קל עד בינוני והמצב יציב.
לאחר ניתוח מעקפים או ניתוח לב פתוח ההמלצה היא להמתין לרוב כ-6 עד 8 שבועות, עד שהחתך בבית החזה מחלים היטב. בחולים עם אי ספיקת לב ניתן לשקול פעילות מינית כאשר המחלה יציבה וקלה, אך במצב מתקדם או לא מאוזן מומלץ להימנע עד לייצוב. גם לאחר השתלת דפיברילטור (ICD) ניתן בדרך כלל לחזור לפעילות מינית אם מאמץ בינוני אינו גורם להפרעות קצב, כאשר חשוב גם להסביר לבני הזוג מה לעשות במקרה של שוק ולהדגיש כי השוק עצמו אינו מסכן את בן או בת הזוג.
המסמך ממליץ לעיתים להשתמש בפעילות שדורשת פחות מאמץ כ"גשר" לחזרה ליחסי מין, למשל חיבוקים, נשיקות ומגע, ואז להתקדם בהדרגה. הרעיון הוא לאפשר לגוף להסתגל, לבנות ביטחון, ולבדוק סבילות בלי להעמיס בבת אחת.
גם בטיפול בבעיות זקפה וגם בטיפול לבבי קיימת נקודת בטיחות חשובה: תרופות לבעיות זקפה עלולות ליצור אינטראקציה מסוכנת עם תרופות ממשפחת הניטרטים, כמו ניטרוגליצרין, המשמשות לטיפול בכאב בחזה. לכן חשוב לעדכן את הרופא לגבי כל התרופות שנלקחות ולא לנסות לטפל בבעיה באופן עצמאי.
תרופות לבעיות זקפה עלולות ליצור אינטראקציה מסוכנת עם תרופות ממשפחת הניטרטים, כמו ניטרוגליצרין, המשמשות לטיפול בכאב בחזה
(צילום: Shutterstock)
במסמך הקונצנזוס מודגש כי ייעוץ מיני לחולי לב צריך לכלול גם סקירה של התרופות והשפעתן האפשרית על התפקוד המיני, תוך הימנעות מהפסקת תרופות לב על דעת עצמך. במקרים מסוימים ניתן להתאים מינון או להחליף תרופה כדי להפחית השפעה על התפקוד המיני, כל עוד הסיכון הלבבי נשאר מאוזן.
לא לטפל רק בסימפטום
טיפולים שממוקדים רק בשיפור הזקפה עשויים לסייע בטווח הקצר, אך אינם בהכרח מטפלים בגורם הבסיסי לבעיה. כאשר הפרעת הזקפה קשורה לבריאות כלי הדם, חשוב לבחון גם גורמים כמו לחץ דם, רמות שומנים וסוכר בדם, משקל הגוף, עישון, איכות השינה ורמת הפעילות הגופנית. כלומר, הטיפול צריך לשמש גם הזדמנות להערכה רחבה של גורמי הסיכון ולמניעה עתידית.
בהתאם לכך, מסמך הקונצנזוס קובע כי ייעוץ מיני לחולי לב ולבני זוגם יכול לסייע בחזרה בטוחה לפעילות מינית לאחר מצבים רפואיים שונים, בהם אירוע לבבי חד, אבחנה חדשה של מחלת לב וכלי דם, שינוי במצב של מחלה כרונית, שבץ או השתלת דפיברילטור (ICD).
אם יש בעיה בתפקוד המיני, חשוב לפנות לרופא המשפחה ולבצע בדיקות בסיסיות כמו לחץ דם, רמות שומנים וסוכר בדם
(צילום: Shutterstock)
המסמך מדגיש כי הייעוץ צריך להיות מותאם אישית, לכל גיל ולשני המינים, ולעיתים יש חשיבות גם לשילוב בני הזוג בתהליך, משום שגם הם עשויים לחוות פחד, חרדה ולעיתים "הגנת יתר" שמקשה על חזרה לאינטימיות. לצד זאת קיימים חסמים מוכרים כמו מבוכה, מחסור בזמן, היעדר הכשרה מספקת של אנשי צוות רפואי ולעיתים גם פערי שפה ותרבות. בפועל, מטופלים ובני זוג רבים מבקשים לקבל מידע ברור ופשוט על השאלות שמטרידות אותם - מתי בטוח לחזור לפעילות מינית ואיך לעשות זאת בצורה הדרגתית ובטוחה.
כאשר מופיע שינוי בזקפה עולה השאלה מה עושים בפועל. לפי המקורות, הגישה המומלצת היא לא להיכנס לפאניקה אך גם לא להתעלם מהשינוי. במקרה כזה כדאי לפנות לרופא המשפחה או לרופא המטפל ולבצע בדיקות בסיסיות כמו לחץ דם, רמות שומנים וסוכר בדם. חשוב לזכור כי לא כל בעיית זקפה מעידה על מחלת לב.
בנוסף מומלץ לשים לב לאיכות השינה ולסימנים אפשריים לדום נשימה בשינה, כמו נחירות או עייפות משמעותית בבוקר. חשוב גם לבחון גורמים נוספים שעשויים להשפיע, בהם סטרס, מצב נפשי, דינמיקה זוגית ותופעות לוואי של תרופות. במקביל יש לזכור שטיפול שמיועד רק לשיפור הזקפה אינו מחליף בדיקה והערכה של גורמי הסיכון הבריאותיים.
