בין התרופות והטיפולים החדשים שנכנסו השנה לסל הבריאות, נכללת גם בדיקת סקר חדשה – CT במינון קרינה נמוך (LDCT) לאבחון סרטן ריאות, שמיועדת למעשנים ולמעשנים לשעבר בגילי 65 עד 74.
ההחלטה התקבלה בעקבות הצלחת תוכנית הפיילוט שהושקה בישראל לפני ארבע שנים, והיא מהווה צעד משמעותי קדימה: בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן הריאה באמצעות CT במינון קרינה נמוך, המיועדת לאוכלוסייה בסיכון גבוה, עשויה לחולל שינוי משמעותי באבחון המחלה.
4 צפייה בגלריה
הבדיקה במינון נמוך משתמשת בכמות קרינה מופחתת בהרבה מבדיקות CT רגילות, מה שמפחית את הסיכון לנזקים מקרינה
(צילום: shutterstock)
עם זאת, עדיין צריך לפעול להרחבת הזכאות לגילים נוספים – ברחבי העולם נהוג להתחיל את בדיקות הסקר כבר מגיל 55, ובחלק מהמדינות אף מגיל 50. מאחר שגיל החציון לאבחון סרטן הריאה עומד על 67, קיימת חשיבות רבה להתחלת הסקר עשור קודם לכן.
סרטן הריאה הוא סוג הסרטן הקטלני ביותר בעולם ובישראל. על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2021 אובחנו בישראל כ-3,000 מקרים חדשים של המחלה, וכ-1,900 ישראלים נפטרו ממנה – כשני שלישים מהם גברים ושליש נשים. כ-80% ממקרי סרטן הריאה מיוחסים לעישון, ולכן מעשנים ומעשנים לשעבר מצויים בסיכון מוגבר לפתח את המחלה.
פרופ' ניר פלדצילום: קובי שמידטלמרבה הצער, רוב החולים מתגלים בשלב מתקדם וגרורתי, שכן לרוב, סרטן ריאה בשלביו המוקדמים אינו כרוך בכאב או בתסמינים. יישום מלא של תוכנית הסקר לסרטן ריאה יאפשר לשפר את הסטטיסטיקה העגומה הזו מפני שגילוי מוקדם של המחלה עשוי לשפר דרמטית את סיכויי הריפוי של החולה. לחולים שאובחנו בשלב מוקדם יש סיכויי הישרדות גבוהים משמעותית בהשוואה לאלו שאובחנו עם מחלה מתקדמת וגרורתית.
ד"ר שני שילה צילום: מיקי שמידטהאם אני זכאי לבדיקה וכמה היא עולה?
עם סיום תוכנית הפיילוט והכללת הבדיקה בסל הבריאות הממלכתי, נקבעה זכאות לביצוע הבדיקה אחת לשנתיים עבור גברים ונשים בגילי 65 עד 74, המעשנים כיום או שהפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות, ובעלי היסטוריית עישון של לפחות 20 "שנות קופסה". את ההפניה לבדיקה ניתן לקבל מרופא המשפחה, והיא ניתנת ללא תשלום וללא עלות נוספת.
אם אני לא עומד בקריטריונים, מה עליי לעשות?
הכנסת הבדיקה השנה לסל הבריאות עבור גילי 65–74, אחת לשנתיים, נעשתה משיקולים תקציביים, זאת למרות שיעילות הבדיקה הוכחה בעיקר בקבוצות גיל נמוכות יותר ובתדירות של פעם בשנה. עם זאת, ניתן לבצע את הבדיקה באופן פרטי בחלק מהמרכזים הרפואיים. בנוסף, ועדת הסל צפויה לדון בשנה הבאה בהרחבת הזכאות לקבוצות גיל נוספות.
4 צפייה בגלריה
בעלי היסטוריית עישון של 20 "שנות קופסה" זכאים לבדיקה, בגילי 65 עד 74
(צילום: shutterstock)
מה היו תוצאות הפיילוט לבדיקת הסקר?
תוכנית הפיילוט תיג"ר (תוכנית יישומית לגילוי מוקדם של סרטן ריאות), שהושקה בישראל בשנת 2021, נועדה לבחון את יעילותה של תוכנית לאומית לאבחון מוקדם של סרטן הריאה באמצעות בדיקות CT במינון קרינה נמוך. הפיילוט יצא לדרך בעקבות מאבק ממושך שהובילה העמותה הישראלית לסרטן ריאה, שפעלה מול מקבלי ההחלטות בכנסת ובמשרד הבריאות לקידום הכללת בדיקת הסקר בסל הבריאות.
בתוכנית הפיילוט השתתפו מעשנים בגילי 50–79, עם היסטוריית עישון של לפחות 20 "שנות קופסה" – חישוב המבוסס על מספר שנות העישון כפול מספר החפיסות ליום. לדוגמה, עישון חפיסה אחת ביום במשך 20 שנה או חצי חפיסה ביום למשך 40 שנה נחשב ל-20 "שנות קופסה". בנוסף, השתתפו בפיילוט גם אנשים עם היסטוריית עישון דומה שהפסיקו לעשן ב-15 השנים האחרונות.
ממצאי הפיילוט, שכלל כ-5,400 משתתפים, מצביעים על כך ש-1.2% מהם (63 איש) אובחנו עם סרטן ריאה, ולמעלה ממחציתם בשלבים מוקדמים של המחלה. שיעור ההיענות לבדיקות היה גבוה יחסית, מעל 30%, כאשר כרבע מהמשתתפים אף הביעו נכונות לקבל סיוע בגמילה מעישון. תוצאות אלו מחזקות את היעילות של גילוי מוקדם, ומוכיחות כי ניתן לאתר את המחלה בשלביה הראשונים – ובכך לשפר משמעותית את סיכויי ההחלמה.
מהם היתרונות בבדיקת CT במינון נמוך?
רמת קרינה: בבדיקה במינון נמוך משתמשים בכמות קרינה מופחתת בהרבה מבדיקות CT רגילות, מה שמפחית את הסיכון לנזקים מקרינה.
טכנולוגיה מתקדמת: בבדיקות CT במינון נמוך משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת לזיהוי פתולוגיות זעירות גם ברמות קרינה נמוכות.
הכנה ונוחות: בדיקת CT במינון נמוך לרוב אינה דורשת הכנה מיוחדת או הזרקת חומר ניגודי, מה שהופך אותה לנוחה יותר עבור המטופלים.
דיוק ותוצאות: בדיקות CT במינון נמוך מספקות תמונות מפורטות יותר מצילומי רנטגן, אך עדיין יש צורך באישור ואבחון נוסף במקרה של ממצאים חשודים.
האם הבדיקה קיימת בעוד מדינות בעולם?
תוכניות לגילוי מוקדם של סרטן הריאה באמצעות CT במינון קרינה נמוך יושמו במדינות רבות ברחבי העולם. המחקר המקיף ביותר בנושא, National Lung Screening Trial (NLST), שנערך בארה"ב ופורסם בשנת 2011, הוכיח כי בדיקת סקר לגילוי מוקדם יכולה להפחית את התמותה מסרטן הריאה ב-20%–30% בהשוואה לצילומי חזה. בעקבות ממצאים אלו, מדינות רבות – ובהן קנדה, בריטניה, צרפת, קוריאה הדרומית, גרמניה ואוסטרליה – אימצו את הבדיקה עבור אוכלוסיות בסיכון גבוה.
בנוסף, המחקר האירופי NELSON בחן אוכלוסייה עם הרגלי עישון מתונים יותר, וסיפק הוכחות משמעותיות נוספות ליעילותה של תוכנית סקר לאבחון מוקדם של סרטן הריאה.
איך מתבצעת הבדיקה?
בדיקת הסקר מתבצעת באמצעות טכנולוגיית CT מתקדמת, המאפשרת זיהוי קשריות ריאתיות כבר בתחילת דרכן. מדובר בבדיקה קצרה מאוד במכשיר CT מתקדם, שפולט רמות קרינה נמוכות ביותר וללא הזרקת חומר ניגודי. במהלך הבדיקה מתבקש הנבדק לשכב, להרים את ידיו מעל ראשו ולעצור את נשימתו לשניות אחדות. הצילום המתקבל מדגים את מצב בית החזה והריאות. אין צורך בהכנה מיוחדת מצד המטופל או השגחה בתום הסריקה.
עשיתי את הבדיקה, אילו תוצאות יכולות להתקבל?
ברוב המקרים, בדיקת הסקר לא תזהה ממצאים חריגים, והנבדק יקבל זימון לבדיקה חוזרת כעבור שנתיים. עם זאת, במקרים מסוימים עלולים להתגלות ממצאים חשודים הדורשים מעקב נוסף. אופן המעקב ייקבע בהתאם לרמת החשד לממאירות – במקרים של חשד גבוה, ייתכן צורך בביופסיה, בעוד שבמצבים בעלי סיכון נמוך יותר יומלץ על מעקב הדמייתי או אחר.
לאחר קבלת תוצאות הבדיקה, חשוב לפנות לרופא ריאות לצורך המשך בירור והכוונה לבירור המתאים. בחלק קטן מהמקרים עשוי להתגלות ממצא חשוד המחייב בירור נוסף, שבמרבית המקרים יכלול דגימת רקמה (ביופסיה) לאבחון סופי, ובהתאם לכך – הפנייה להמשך טיפול במידת הצורך.
חשוב להדגיש כי בדיקת הסקר אינה שלב האבחון הסופי, אלא נקודת הפתיחה בתהליך הבירור. מטרתה היא לזהות ממצאים חשודים, שעל סמך פענוחם יוחלט על סדרת בדיקות נוספות, ובהן ביופסיה ואמצעי אבחון מתקדמים נוספים.
עד כמה הבדיקה מדויקת?
בדיקת CT במינון קרינה נמוך לסרטן הריאה נחשבת לכלי אבחון מדויק במיוחד בזיהוי קשריות ריאתיות. עם זאת, כמו בכל בדיקה רפואית, ייתכנו מקרים של תוצאות חיוביות או שליליות שגויות. בהשוואה לצילום חזה, הבדיקה מספקת הדמיה מפורטת ברזולוציה גבוהה בהרבה, מה שמאפשר לזהות גידולים – שפירים או ממאירים – בשלבים מוקדמים, עוד לפני הופעת תסמינים קליניים.
כמו בכל בדיקת סקר, גם בדיקת CT במינון קרינה נמוך לסרטן הריאה אינה מדויקת ב-100%. בדומה לבדיקות קולונוסקופיה לסרטן המעי או ממוגרפיה לסרטן השד, ייתכנו תוצאות שליליות שגויות (False Negative) – שבהן הבדיקה מחמיצה נוכחות של גידול קיים, או תוצאות חיוביות שגויות (False Positive) – שבהן מתגלה ממצא חשוד שבסופו של דבר אינו סרטני. מקרים אלו אינם נפוצים, אך עלולים להתרחש.
במחקרים רחבי היקף, הבדיקה בוצעה אחת לשנה, שנתיים או שנתיים וחצי, והוכח כי מרווח של שנה עד שנתיים הוא אופטימלי. עם זאת, ישנם גידולים אגרסיביים במיוחד שעלולים להתפתח בתוך פחות משנה ולהפוך לגרורתיים תוך זמן קצר. עבור חולים אלו, יעילות בדיקת הסקר בהצלת חיים מוגבלת, מאחר שהמחלה עלולה להתקדם במהירות בין בדיקה לבדיקה.
פרופ' ניר פלד הוא מנהל אגף האונקולוגיה במרכז הרפואי שערי צדק ומומחה למחלות ריאה ואונקולוגיה. ד"ר שני שילה, מנכ"לית ומייסדת העמותה הישראלית לסרטן ריאה
