מערכת הבריאות בישראל נכנסת אל הסגר השני במצב לא מזהיר: סף הספיקה, שממנו קיים חשש לקריסת המערכת הוא 800 מאות חולים קשה בלבד. מעבר למספר זה, בתי החולים עלולים לאבד שליטה – ולא בגלל מחסור במכונות הנשמה, אלא בשל מחסור בצוותים רפואיים.
רק אתמול (ה') אובחנו קרוב ל-7,000 ישראלים כחולים חדשים בנגיף הקורונה ואחד מכל שבעה נבדקים מאובחן כחיובי לנגיף, עלייה של כאחוז לעומת נתוני הימים הקודמים. 685 בני אדם מאושפזים כעת בבתי החולים במצב קשה ובהם 175 מונשמים.
עוד עולה מנתוני משרד הבריאות כי בין יום רביעי בשעה שש בערב ליום חמישי באותה השעה – נפטרו 61 חולי קורונה כתוצאה מסיבוכים הקשורים במחלה.
כעת מנהלי המחלקות שעומדים בחזית המאבק בנגיף מספרים על החשש מפני התרגום של שיעורי התחלואה הגבוהים בשטח, ועל הדילמות היומיומיות שעולות בטיפול בחולים נוכח מיעוט כוח האדם.
מתקן טיפול נמרץ לחולי קורונה בחניון רמב"םמתקן טיפול נמרץ לחולי קורונה בחניון רמב"ם
מתקן טיפול נמרץ לחולי קורונה בחניון רמב"ם
(צילום: AFP)

ד"ר דניאל טרוצקי, בית החולים אסף הרופא

"העומס אצלנו בהחלט מורגש היטב במחלקה לרפואה דחופה שהיא החזית של המרכז הרפואי שלנו", מספר ד"ר טרוצקי, שמשמש מנהל המחלקה. "בבית החולים יש שלוש מחלקות קורונה וכרגע הן בתפוסה של יותר מ-100%, עם 65 חולים מאומתים מאושפזים, מהם 27 חולים במצב קשה, בהם שמונה מונשמים.
"בימים אלה נמשכת הכנה של חניון תת-קרקעי ממוגן שנמצא בכניסה לבית החולים וצפוי להפוך לקומת אשפוז של 150 מיטות. למרות העומס הרב אין פגיעה כעת בפעילויות הכוללות של המרכז הרפואי. ועם זאת, רק אתמול בבוקר הגעתי לחדר המיון בארבע וחצי בבוקר כדי לעזור. יותר ויותר צוותים רפואיים נכנסים לבידוד. בתקופות מסוימות כמעט עשרה אחוזים מהצוות היו בבידוד".
דוקטור דניאל טרוצקידוקטור דניאל טרוצקי
ד"ר טרוצקי. "מבקש מהציבור לא להסס להגיע לבתי החולים"
(צילום: יריב כץ)
ד"ר טרוצקי מספר על תחושה של חוסר התאמה בין חומרת המצב בבתי החולים להתנהלות של הציבור ברחוב. "מאוד מתסכל לראות את הציבור הישראלי לא שומר על עצמו ולא נזהר בעוד שאנחנו פוגשים יום-יום את המטופלים במצב הקשה והלב נכמר. לא נדיר לראות צוותים אצלנו מתווכחים עם בני משפחה של מטופלים ומבקשים מהם לשים מסכה".
ולמרות העומסים, ד"ר טרוצקי קורא למטופלים לא להימנע מלהגיע למיון עם בעיות דחופות. "העובדה שלא הושקעו מספיק משאבים וכוח אדם בבתי החולים מורגשת היטב, בטח נוכח מספרי הבידודים. בינתיים עוד אין נקודת שבירה אמיתית אך איכות הטיפול נשחקת. כבר היום מטופלים ממתינים באמבולנסים של מד"א למקומות בחדרי המיון, ובכל זאת אני מבקש מהאנשים שצריכים טיפול דחוף – לא להסס להגיע לבית החולים".

ד"ר איילת רז, בית החולים רמב"ם בחיפה

"בימים האחרונים אנחנו נערכים לתרחיש שממנו חששנו, מציאות כמו שראינו במקומות אחרים בעולם כמו צפון איטליה. זו היערכות למלחמה", אומרת ד"ר רז, מנהלת מחלקה פנימית א' בבית החולים.
"לא חשבנו שבית החולים התת-קרקעי שנועד לטיפול בצל מלחמה ינוצל למטרת הקורונה, אבל עכשיו זו המציאות שלנו והיא בהחלט עגומה. כשראינו ביולי ואוגוסט שמתקיימות כל מיני חתונות ניכר היה שאנשים לא מפנימים את העוצמה של המגפה הזו".
דוקטור איילת רזדוקטור איילת רז
"עייפים אך מנוסים יותר מהגל הראשון". ד"ר איילת רז
(צילום: נחום סגל)
ד"ר רז מספרת שהצוותים הרפואיים תשושים ומוטרדים מהמצב: "בגל הראשון של הקורונה הייתה מחלקה אחת בלבד ובמבט לאחור זה נראה כמו ירח דבש לעומת עכשיו. יש הכנה כרגע ל-200 מיטות נוספות וזו רק ההתחלה.
"בגל הראשון הצוותים היו מאוד נחושים, עכשיו אנחנו מבינים שזו כבר מלחמת התשה והכוחות שמניעים את המלחמה הזו הרבה יותר שחוקים. אנחנו לא מגיעים עם אותן אנרגיות של הגל הראשון, אבל מנגד אנחנו מגיעים עם הרבה יותר ניסיון".
"יש תחושה שאיבדנו את הציבור בדרך", היא מוסיפה, "אנחנו לא צריכים מטסי ראווה או מחיאות כפיים, רק מקווים לשיתוף פעולה של הציבור, משמעת והקשבה להנחיות".

פרופ' שרון ענב, בית החולים שערי צדק בירושלים

"זו מחלה ממושכת, הסימפטומים הקשים יכולים להימשך שבועות שלמים ולעיתים אף חודשים. המשמעות היא שהחולה מתנדנד בין שמיים לארץ במשך הרבה מאוד זמן", אומרת פרופ' ענב, מנהלת יחידה לטיפול נמרץ כירורגי בבית החולים.
"המיטות נתפסות ולעיתים נדירות ניתן לשחרר חולה, בעצם רק כשהוא סוף-סוף מקבל תוצאה שלילית. האשפוזים הממושכים ממלאים את המחלקות, אך גם מאלצים אותנו לחשוב למי מהחולים אנחנו צריכים להקדיש את מרב המשאבים. אנחנו שואלים - מי ימות אם ברגע זה לא נטפל בו?"

פרופסור שרון עינבפרופסור שרון עינב
"המצב בארץ מראש של פחות כוח אדם לחולה". פרופ' שרון ענב
(צילום: אלכס קולומויסקי)
"נניח שהקדשנו לחולה הכי קשה שעתיים, מייד עוברים אל החולה שידענו שהוא יכול להמתין את אותן שעתיים, זה סוג של כיבוי שריפות. אם אנחנו צריכים לראות שלושים חולים במקום שישה אז בהתאם נקדיש פחות זמן לכל אחד ונהיה צמודים יותר לחולה שמצבו קשה במיוחד באותו הרגע. זו לא פונקציה ציוד אלא של כמה חולים יש במחלקה".
פרופ' ענב מספרת שבבתי חולים אחרים ברחבי העולם המצב שונה לגמרי: "באוסטרליה יש אחות לכל חולה, באנגליה שתי אחיות ושתי רופאות לכל חולה לב ריאה. בארץ המצב הוא מלכתחילה שונה, אצלנו יש יחס של רופא אחד לשלושה חולי טיפול נמרץ ואח לשני חולים. אנחנו מתחילים מראש במצב של פחות כוח אדם לחולה".
פרופ' ענב התראיינה באולפן ynet בעקבות פוסט נוקב אותו העלתה ברשתות החברתיות. צפו:
(צילום: גיל יוחנן, שחר גולדשטיין)