בשיתוף פורום Reboot
אתם מאמינים לתיאוריות קונספירציה? הן מופצות בכל מקום, וכמעט כולם נחשפים אליהן. התאוריות העדכניות הן כמובן סביב משבר הקורונה, כאשר הן מנצלות את הפחד מהמגפה כדי לקדם אידיאולוגיה קיצונית, הון אישי, פוליטי או רווחים מצפיות. הן כל כך נפוצות ופוטנציאל הנזק שלהן כל כך גדול - עד שארגון הבריאות העולמי ייצר דף אינטרנט מיוחד על מנת להפריך אותן.
צפו בשיחת הבריאות של ד"ר אבי מתן:
אחת מהנפוצות שבהן טוענת שזו למעשה מזימה להדבקה עולמית. תמותה של מליונים ויצירת בהלה שיסללו את הדרך לתוכנית חיסונים רחבת היקף, שבעתיד תנוצל לטובת רווח כספי ומעקב המוני אחר אזרחים. והעיכובים בפיתוח תרופה או חיסון? מטרתם לתרום לבהלה שתגרום לכולם להסכים להתחסן. לכאורה, המזימה הזו היא בשיתוף "חברות תרופות גדולות", ממשלות, ארגוני בריאות ואפילו ביל גייטס הוא חלק ממנה. כל בר דעת מבין שהתאוריות האלו הן קשקוש מוחלט...
נכון. חברות התרופות הן מסחריות, הפועלות למטרות רווח - אך זה לא סותר את העובדה שהן מונעות גם מתחושת שליחות אמיתית שמטרתה לגלות תרופות שמצילות חיים, מרפאות מחלות קשות או הופכות אותן לכאלו שניתן לחיות איתן שנים רבות. רוב הציבור מבין את זה ומתעלם מהתאוריות הללו. אבל בזמן הקורונה, תחת מבול הפרסומים ובעידן הפייק ניוז הן מקבלות יותר קשב. הנזק הוא תדמיתי ויש לו השפעה מצטברת בתפיסה והלך הרוח הציבורי. זה יוצר אווירת חוסר אמון, ויכול לפגוע בשיתוף הפעולה החיוני עם התעשייה - מה שישפיע על כולנו.
במציאות תעשיית התרופות הגלובלית מגויסת למאמץ בצורה חסרת תקדים, אך זה מרגיש לכולם ארוך מידי. זהו בהחלט תהליך ארוך ומורכב. בפועל, רק אחוז קטן מאוד ממה שנחקר שורד, ומדגים יעילות ובטיחות. זו עבודה סיזיפית ומתסכלת שבה יש יותר כישלונות מהצלחות. תהליך הגילוי, הפיתוח, הניסויים והייצור ההמוני לוקח בממוצע 10 שנים, ומלווה ברגולציה וחוקים מחמירים, ותהליכי אישור ארוכים שמטרתם להגן על בריאות הציבור.
במהלך משבר הקורונה קורה משהו חריג. רשויות הבריאות מתכננות לצאת עם החיסון לשוק כמה שיותר מהר, ומופעלים לחצים עצומים על התעשייה לקצר תהליכים. בניגוד גמור לתאוריות הקונספירציה, תעשיית התרופות מסרבת בתוקף לעגל פינות ולהגיש חיסונים לאישור הרשויות טרם שהוכיחו יעילות ובטיחות, ומדגימה אחריות מקצועית שמנחה אותה בזמן שגרה וגם חירום. האינטרס הציבורי תמיד גובר על האינטרס הכלכלי.
זה לא אומר שמישהו נרדם. התעשייה פועלת במהירות מסחררת. מאז פרוץ המשבר, נחקרו מאות תרכובות כנגד הנגיף. רובן נפלו בדרך, אבל כמה מהן נמצאות כבר בקו הסיום, והיום וזה נראה קרוב מתמיד.
ומה עם ישראל? במהלך המשבר ראינו דוגמאות רבות לכך שאפשר לקצר תהליכים, מבלי לעגל פינות, שאפשר לייעל ולשפר, ובעיקר לשלב ידיים ולעבוד יחד. מערכת הבריאות בישראל יכולה להבטיח שתרופות וחיסונים יגיעו מהר יותר לחולים - ולא רק לקורונה.
המפתח לכך הוא שיח ושיתוף פעולה, גם בזמן שגרה. כיום לדוגמא ניתן להתחיל בהליך רישום תכשירים ותרופות בישראל , במקביל לרישום בחו"ל. בכך נמנע עיכוב הטיפולים לחולים ישראלים בשנה שלמה!
דוגמה נוספת היא האפשרות להגדיל משמעותית את כמות המחקרים הקליניים בישראל. בזמן הקורונה מחקרים אושרו בזמן קצר מאוד. מדוע בשגרה זה לוקח חודשים ארוכים? צריך לתעדף את הנושא: לעדכן נהלים מיושנים, להקצות משאבים (לא גדולים) ולבצע התאמות נדרשות. המשמעות היא גם כסף נוסף למערכת הבריאות - ולא מקופת המדינה! כבר עכשיו התעשייה משקיעה במחקרים מעל מיליארד שקל בשנה, ועל פי בדיקה של לשכת המסחר ישראל-אמריקה, אפשר להכפיל פי עשרה את ההשקעה הזו. ויש יתרון נוסף, חשוב יותר - אלפי חולים יקבלו חינם ובלי לחכות, טיפולים שיכולים לעזור להם! ויש עוד דוגמאות. צעדים יחסית קטנים, שיכולים להביא לשינוי גדול.
ברור שזה רק עניין של זמן מתי תכה המגיפה הבאה - והשאלה שצריך לשאול היא: האם למדנו מהמשבר? האם צריך לחכות למצבי קיצון או שניתן לשתף פעולה באופן קבוע גם בימים כתיקונם? מבחינתי זו לא שאלה. תעשיית התרופות היא חלק מהפתרון. לא רק בזמן מגיפה, אלא גם בשיגרה, ולא רק בתחום הקורונה, אלא בכל תחום בו יש חולים שזקוקים למענה.
ד"ר אבי מתן הוא חבר בוועדת הפארמה, לשכת המסחר ישראל-ארה"ב ומנכ"ל חברת AbbVie ישראל.
שיחת הבריאות בשיתוף פורום ריבוט המעודד חדשנות ויזמות ישראלית במערכת הבריאות ואת השיח הציבורי בתחום. שיחות בריאות נוספות
בשיתוף פורום Reboot
