קצת יותר משנה לאחר שהקורונה פרצה לחיינו, אנחנו מתחילים לחזור (כמעט) לחיים שהיו לנו קודם, לא מעט בזכות החיסונים. למרות שהם יצאו לשוק תוך פחות משנה, מה שהביא את מתנגדי החיסונים לפקפק בהם ובהשפעתם על הבריאות, הטכנולוגיה שעליה הם מבוססים היא כלל לא חדשה. "פיתוח החיסונים לקורונה נתן בוסט רציני מאוד לטיפול בסרטן ובמחלות קשות", אומרת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו מאוניברסיטת תל-אביב, שמשתתפת בסדרה חדשה שעלתה בכאן 11 על חידושים בטיפול בסרטן. סצ'י-פאינרו היא חוקרת סרטן בעלת שם עולמי שזכתה במספר רב של פרסים בתחום הננו-רפואה, הבנת תהליכים בסיסיים בהתקדמות מחלת הסרטן, ודרכי אבחון וטיפול בסרטן.
2 צפייה בגלריה
רונית סצי פאינרו
רונית סצי פאינרו
פרופ' רונית סצ'י - פאינרו. "החיסון לקורונה נתן בוסט לטיפול בסרטן"
(צילום: אריק סולטן)
"אנחנו חוקרים ומנסים למצוא את הדרך להשתמש בטכנולוגיית ה-Rna לטיפול בסרטן כבר הרבה שנים, עכשיו היא קיבלה פרסום בכל העולם, אבל זה רק חלק מהשיטות שאנחנו מפתחים שינסו להילחם בסרטן", היא אומרת ומסבירה, "בין שאר השיטות שאנחנו עובדים עליהן, הוא הטיפול באמצעות המיקרוביום, חיידקי מערכת העיכול. אנחנו מבינים היום שהמגוון של החיידקים שונה אצל כל אדם, וזה מה שיוצר את השוני בין התגובות שלנו לתרופות שונות, כמו למשל כימותרפיה או תרופות אימונותרפיות וגם למחלות. כל אחד מגיב אליהן בצורה שונה".
מה קובע איך מישהו יגיב בצורה כזו או אחרת לטיפול? "ראשית, אין ספק שלגנטיקה יש תפקיד מכריע, כמו גם העובדה שתאי סרטן עוברים מוטציות. כך למשל, יכול להיות שמישהו עבר טיפול והגוף שלו הגיב אליו, אחרי המוטציות יכול להפסיק להגיב, וגם המגוון של החיידקים במעי הוא משמעותי. לכל אחד יש מגוון אחר, וזה מה שחשוב".
איך חיידקי המעי פועלים? "אם יש שני חולים ואחד מהם מגיב טוב, אז משתילים את חיידקי המעי שלו לחולה שלא מגיב טוב, מה שעשוי להפוך אותו ל'מגיב' לטיפול. מדובר בטיפול שתקף גם בתזונה וגם בטיפול במחלות. כמו שיש ריצוף גנום, יש גם ריצוף של החיידקים שלנו, ואנחנו יודעים לתרגם את זה למשהו רפואי שאפשר להשתמש בו.
"חלק מהטכנולוגיה של החיסון לקורונה מאפשרת לנו, לשלוח את הטיפול בצורה ספציפית לגידול שאותו אנחנו רוצים לתקוף ולא לתאים אחרים ובריאים. להכניס חיידקים לתוך ננו חלקיק ולשגר את זה, זה נשמע מדע בדיוני, אבל זה אפשרי לגמרי, וכבר כאן".
אבל המדע הבדיוני לא מסתיים כאן. אחד הפרויקטים פורצי הדרך שפרופ' סצ'י- פאינרו עובדת עליהם, עם עוד 30 חוקרים מתחומים שונים, הוא הדפסת תלת ממד של הגידולים. "אנחנו מקבלים את הגידולים מחדר הניתוח אחרי שמוציאים אותם, מעבדים את התמונה באמצעות MRI ואז מדפיסים את זה כמה פעמים בתלת ממד. בצורה כזו אנחנו מצליחים לבדוק תהליכים וטיפולים שונים, מהר יותר מכל דרך אחרת שיש היום".
זה כמעט כמו לשבט בני אדם. "זה משהו שאנחנו לא נעשה, אבל אין ספק שזה הכי קרוב שאפשר לבדוק את הגידול בסביבה הטבעית שלו. זה מדויק יותר ונכון יותר מאשר לבדוק טיפולים ותרופות במעבדה או על עכברים. יש הרבה מעבדות שעוסקות בהדפסת תלת ממד של איברים, אבל השיטה שלנו היא ייחודית למדי".
סצ'י פאינרו אומרת כי ללא ספק, הפרויקט הזה הוא עבורה הצלחה מקצועית גדולה מאוד, יחד עם חיסונים שיצליחו להגיע לגידולי הסרטן ולחסל אותם. היא מחדדת ואומרת, כי זה לא בדיוק חיסון, אלא ננו חלקיק שרוצה להגיע לתאי מערכת החיסון, ויכול למנוע של גרורות, והישנות המחלה לאחר הניתוח. "מדובר בטיפול אימונותרפי שפועל בשיטה מאוד דומה לחיסון נגד הקורונה", היא מסבירה ומוסיפה כי טיפול האימונותרפיה, שכבר נמצא בטיפול במחלות רבות, כלל לא הופיע ברשימת הטיפולים הצפויים כשלימדתי את הסטודנטים שלי ב-2006, כך שהדברים מתקדמים בקצב מהיר ולא צפוי".
2 צפייה בגלריה
דני סידס
דני סידס
דני סידס. "הייתי צריך להיות מת עכשיו"

"אני יודע שהייתי צריך למות ואני לא מת עכשיו"

העורך המוזיקלי ומגיש הרדיו דני סידס, גילה שחלה בסרטן עור מסוג מלנומה בשנת 2007. "היה לי פצע בעור שכל הזמן דחיתי ולא בדקתי אותו, עד שכבר אי אפשר היה יותר, הפצע היה יותר משנה. לא באמת רציתי לדעת מה זה הפצע הזה, למעשה די הדחקתי", הוא אומר, "כשקיבלתי את הבשורה שאני חולה בסרטן, ניסיתי להבין איפה אני נמצא. אמרתי לעצמי: 'אתה חולה סרטן', ומדגיש את ה-ס, כדי להבין את המציאות. הייתי די בהלם", הוא נזכר.
"הייתי צריך למות ואני לא מת עכשיו. אבל זה היה ללא ספק טיפול אגרסיבי מאוד, שיכול היה להרוג אותי. העובדה שהטיפול הצליח, למעשה לא תלויה בשום דבר, אלא רק בתגובה של הגוף שלי. באותה מידה זה יכול היה לא להצליח"
בראיון שנתן לעיתונאי אביעד פוהורילס סיפר באומץ על רגע הגילוי ועל התגובה הדרמטיות: "'יש לך מלנומה גרורתית בריאות', הטיל הרופא את הפצצה. 'מתתי באותו הרגע', נזכר סידס. 'התמוטטתי בבכי. הוא אמר לי שבתוך שבוע אני מתאשפז. תעשה הכנות, הוא אמר. שאלתי אותו אם המצב מסוכן, והוא ענה לי שהמצב חמור מאוד. 'סכנת חיים?', שאלתי, והוא ענה: 'בהחלט כן, סכנת חיים מיידית'. בדיעבד אני יודע שבקונסיליום הרופאים שליוו את המקרה שלי, שני רופאים אמרו שלא אצא מזה, ורופא אחד אמר שאחרי הטיפול המוכר אצטרך את הטיפול הניסיוני, ואולי שם יהיה לי סיכוי".
"היום, אני לא מגדיר את עצמי כבריא לחלוטין, אלא כחולה לא פעיל. המשמעות היא שכל ארבעה חודשים אני צריך לעבור בדיקת CT כדי לראות שהגידול לא חוזר. כל עוד אני חייב לבדוק את זה, אז אני לא בריא. מה גם שיש לי עוד מחלות עור נוספות, שהן לא ממיתות, אבל זה המון התעסקות. ניתוחים, משחות, הגנה מפני השמש".
כשהציעו לך טיפול אימונותרפי ניסיוני. הבנת שזה עשוי לשנות את הגורל שלך? "אני יודע שאני חי. הייתי צריך למות ואני לא מת עכשיו. אבל זה היה ללא ספק טיפול אגרסיבי מאוד, שיכול היה להרוג אותי. העובדה שהטיפול הצליח, למעשה לא תלויה בשום דבר, אלא רק בתגובה של הגוף שלי. באותה מידה זה יכול היה לא להצליח. מבחינתי זו קלישאה, לומר שזכיתי ל'הארה'. השינויים בחיים קורים בלי שתבקש. אני עד היום בפוסט טראומה, יש לי סיוטים.
"אבל ללא ספק יש דברים טובים בחיים מאז הטיפול. גילוי המחלה גרם לחיים שלי להשתנות. סדרי עדיפות ופרופורציות השתנו. קו המחשבה שלי השתנה, אבל אני חושב על המחלה כל יום. לפחות כמה פעמים ביום. אני כל הזמן חושב, מה היה קורה אם האדם שדחף אותי להיבדק לא היה מתעקש איתי, מה היה קורה אם לא הייתי מקשיב לו. מה היה קורה אם הטיפול לא היה מצליח. אני לא רוצה לחשוב על היקומים המקבילים".
שנת הקורונה גרמה לסידס לא להיבדק בגלל הפחד מהמגפה. "אני לחוץ מזה ששנה לא נבדקתי. אבל כל עוד הפרופ' לא מתקשר בבהלה, אני יודע שאם היה משהו קריטי אז היו מתקשרים אליי. אבל המחשבה על המחלה מלחיצה אותי ללא ספק", הוא אומר.
הסדרה הדוקומנטרית "העתיד כבר כאן", של בן שני, משודרת מדי יום שלישי בשעה 22:00 בכאן 11. הערב (ג') ישודר הפרק השלישי בסדרה