הקיץ כבר כאן ולמרות ההנחות, מגפת הקורונה ממשיכה להתפשט ברחבי העולם. אף שחצי שנה כבר חלפה מאז החלה המגפה, הווירוס המסתורי ממשיך להפתיע את עולם הרפואה בעוד ועוד תסמינים חדשים.
באופן רשמי, המרכז האמריקני לבקרת מחלות ציין תשעה תסמינים מוכרים למחלה: שיעול, קוצר נשימה, כאבי שרירים, כאבי בטן או הקאות, כאבי גרון, חום, צמרמורות, ואובדן טעם וריח. אלא שהתסמינים הלא רשמיים ממשיכים להתרחב, משתנים מחולה לחולה, לעתים חולפים מאליהם ולעתים מתפתחים למחלה מסכנת חיים.

השלב הראשון: חדירה לגוף

בניגוד לחיידקים בעלי חיים משל עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם בכדי להדביק תאים נוספים.
כך מתנהג גם נגיף הקורונה. באמצעות אותם "קוצים" שהקנו לו את שמו, הנמצאים במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, בו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הוירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – DNA, המצוי בגרעין.
שיעול. התסמין הכי מוכר של קורונהשיעול. התסמין הכי מוכר של קורונה
שיעול. התסמין הכי מוכר של קורונה
(צילום: shutterstock)
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה בכדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הוירוסים, השועטים לעברם ומשמידים אותם, תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות בה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם, שם הוא עלול לגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ומוות.

פריחות ואצבעות קורונה

בשבועות האחרונים התרבו הדיווחים על הופעת פריחות שונות בגופם של חולי קורונה, ואדמומיות באצבעות הידיים והרגליים, בעיקר בילדים. הפריחות מסוגים שונים, חלקן מחוספסות, חלקן מורמות מעל העור, חלקן מתבטאות באדמומיות בלבד, וחלקן מלוות גם בקילופים.
על פי ההערכות, האדמומיות מופיעה לאחר שתאי דם לבנים מסוג "לימפוציטים", האמונים על חיסול הנגיפים, מופיעים בשכבה הפנימית של העור הנקראת דרמיס, וגורמים לתהליכים דלקתיים ונזק לכלי הדם. התופעה מתבטאת באדמומיות ולעתים גם אקזמה וקילופים.
נגיף הקורונה נגיף הקורונה
נגיף הקורונה
(צילום: EPA)

אובדן הטעם והריח

על התופעה המוזרה הזו, דווח כמה שבועות לאחר התפשטות מגפת הקורונה ברחבי העולם. יותר ויותר נבדקים, גם בישראל, החלו לדווח שאחד התסמינים היחידים שחוו הוא אובדן חוש הטעם והריח. התופעה מוכרת לעתים גם אצל חלק מחולי השפעת והסיבה לכך עדיין לא ברורה.
על פי ההערכות, הווירוס גורם לדלקת בקצות עצבי ההרחה שגוררת אובדן הריח. מאחר שחלק הארי של הטעם מגיע מהאף, נפגם גם חוש הטעם. מולקולות האוויר המגיעות אל האף אינן מועברות אל המרכזים האחראיים על חוש הטעם והריח בקליפת המוח הקדמית, והתוצאה היא חוסר תחושת טעם וריח.
לעתים מדווחים החולים כי הפגיעה בחוש הטעם והריח נמשכת זמן קצר, ולעתים התלונה נמשכת גם זמן רב לאחר ההחלמה - גם כשבדיקות הקורונה הפכו שליליות והחולים יצאו מבידוד בביתם או במלונית. אובדן חוש הטעם והריח לרוב מופיע לפני גיל 40, ועל פי הידוע כיום הוא אינו מסוכן רפואית, וחולף מאליו.

קרישי דם

אחת ההתקדמויות המשמעותיות ביותר בחקר הקורונה ובטיפול בחולים, הוא נושא קרישיות היתר. הרופאים בעיר ווהאן שבמחוז חוביי הסיני, שם פרצה המגפה לראשונה, הבחינו תוך זמן קצר שחלק ניכר מהחולים מתחילים לסבול מקרישיות יתר.
הופעת קרישי הדם הובילה לשורה של פגיעות נרחבות באיברים פנימיים, ובהם כליות, כבד, חסימות עורקים ואף שבץ מוחי בחולים צעירים, בעשור השלישי והרביעי לחייהם. בחלק מהחולים, קרישיות היתר הובילה למצב מסכן חיים הקרוי DIC. במצב זה, נוצרת צריכה מוגברת של מערכת קרישת הדם, עד להופעת דימומים מסוכנים וכשל רב מערכתי.
קרישי הדם מתחילים להיווצר אצל חלק מהחולים בכלי הדם. הם עלולים להתנתק ממקומם ולהגיע אל כלי דם מרכזי, כמו כלי דם קורונרי המזין את שריר הלב, או כלי דם מוחי, לחסום את מעבר הדם המחומצן ומשם לגרום להתקף לב או לשבץ מוחי. באותו האופן, עלולה זרימת הדם להיחסם גם לאיברים חיוניים אחרים כמו ריאות, כליות וכבד.

התקף לב התקף לב
פגיעה בשריר הלב
(אילוסטרציה: Shutterstock )

פגיעה בשריר הלב

אחת התופעות המסוכנות כתוצאה מהדבקה בקורונה, מתרחשת במשאבה של גופנו - הלב: אחד מכל חמישה מטופלים יסבול מפגיעה לבבית כלשהי, בשל תהליך דלקתי המתפתח בשריר הלב. הסיבה המרכזית לכך, ככל הנראה, נעוצה בקולטנים האהובים על נגיף הקורונה, הקרויים ACE-2.
קולטנים אלה, המצויים בריכוז עצום בריאות, מאפשרים לנגיף הקורונה לחדור לתאים, ולעורר את התגובה הסוערת של מערכת החיסון. הסתבר, שהקולטנים מצויים בעושר רב גם בשריר הלב, ופותחים לנגיף שער כניסה גם לפגיעה הלבבית. התוצאה היא מיוקרדיטיס, דלקת בשריר הלב, שעלולה להסתיים גם במוות.
תופעה הזו מבלבלת לא אחת את הרופאים, כיוון שדלקת בשריר הלב עלולה להתבטא כמו התקף לב תחילה: כאבים בחזה, קשיי נשימה וחיוורון. אלא שהטיפול כאן, בניגוד להתקף לב, איננו בצנתור שאף עלול לסכן את חיי החולה. לפיכך עולה התהייה בקרב צוותי רפואה, האם מעתה יהיה צורך לבצע דגימת קורונה בכל אדם שיתלונן על כאבים בחזה.
כמו במקרים אחרים, עדיין לא ברור לחלוטין מה גורם להיווצרות קרישי הדם, אך הסברה היא שווירוס הקורונה גורם לסערה חיסונית שגוררת נזקים נרחבים בגוף, לשיבוש אותות ולהיווצרות "הנחיות שגויות" לגוף ליצירת קרישי דם.
כך או כך, ידיעה זו על היווצרות קרישי הדם הפכה ליתרון משמעותי בטיפול בחולים: כבר עתה הולכת ומתגבשת התודעה שטיפול מוקדם בנוגדי קרישה מציל חיים. חולים במצב בינוני עד קשה המאושפזים בבתי החולים כבר מקבלים תרופות נוגדי קרישה, שהוכיחו את עצמן והובילו למניעת הידרדרות החולים והצלת חייהם.

כאבי ראש

מדובר בתסמין לא שכיח כל כך אצל חולי הקורונה, אך עוד ועוד תלונות של חולים מתגבשות סביב נושא כאבי הראש המסתוריים, לעתים כסימן יחיד של ההדבקה בקורונה.
מנטה מנטה
כאב ראש הוא לעתים התסמין היחיד של הנגיף בגוף
(צילום: Shutterstock)
כאבי ראש הם אחד הסימפטומים השכיחים ביותר בעולם הרפואה ובתלונות אצל הרופא, אולם הם גם תסמין ברור של מחלות ויראליות. ככל הנראה, התהליך הדלקתי הסוער לו גורם נגיף הקורונה גורם לא רק לעליית חום, אלא גם להרחבת כלי דם.
הרחבת כלי הדם נגרמת על ידי שליחים במערכת החיסון המכונים ציטוקינים. הם אלה האחראיים על הפעלת מערכת החיסון, והסתערות כלי הדם על הנגיף שפלש לגוף. אולם כתוצר לוואי, גורמים הציטוקינים גם לשורה של תופעות שיוצאות מכלל שליטה, ובהן גם הרחבת כלי דם המאפשרת לעוד ועוד תאי דם להגיע אל מקום הזיהום. הרחבת כלי הדם המוחיים, גורמת גם לתופעת כאבי הראש.