הדור החדש של הרופאים שובר מוסכמה ישנה: הוא מסרב לבחור בין קריירה לחיים. מחקר ישראלי חדש מגלה שאיזון בין עבודה לחיים אישיים הפך לגורם מרכזי בבחירת ההתמחות - לא רק אצל נשים, אלא גם אצל גברים.
המחקר, שפורסם בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, נערך בהובלת פרופ' אופירה זלוטו, מומחית באוקולופלסטיקה ממכון העיניים במרכז הרפואי שיבא ומאוניברסיטת תל אביב, ובשיתוף חוקרים מרשות ההוראה בשיבא, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת רייכמן ומכון גרטנר. החוקרים ביקשו להבין מהם הגורמים המרכזיים המשפיעים על בחירת ההתמחות בקרב סטודנטים לרפואה בשנת הלימודים האחרונה ובקרב סטאז'רים בישראל.
4 צפייה בגלריה
כבר לא מוכנים להשתעבד לעבודה. הדור החדש של הרופאים בישראל מגדיר את גבולות המקצוע
(צילום: Shabtay / shutterstock)
ברקע למחקר עומדים המחסורים המתמשכים ברופאים בתחומים מסוימים ובאזורים גיאוגרפיים שונים בישראל. אף שיחס הרופאים לאוכלוסייה בישראל דומה לממוצע במדינות ה-OECD, קיימים פערים משמעותיים בין התמחויות שונות ובין מרכז לפריפריה. החוקרים ביקשו להבין אילו שיקולים מובילים צעירים לבחור במסלול מקצועי אחד על פני אחר, במטרה לסייע בתכנון כוח האדם העתידי במערכת הבריאות.
הפערים הללו מקבלים משמעות נוספת על רקע נתונים שפרסם לאחרונה אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעו על פערי שכר ניכרים בין התמחויות רפואיות שונות. בעוד מקצועות מסוימים נהנים מפוטנציאל השתכרות גבוה במיוחד, תחומים כמו רפואת ילדים, פסיכיאטריה, נוירולוגיה ורפואה פנימית נמצאים בתחתית טבלת השכר - נתון שעשוי להשפיע גם על האטרקטיביות שלהם בעיני רופאים צעירים.
ד"ר רעות שוהםצילום: שיבאד"ר רעות שוהם, פסיכולוגית ארגונית ומנהלת היחידה לייעוץ קריירה ברשות ההוראה במרכז הרפואי שיבא, אומרת כי ממצאי המחקר משקפים שינוי עמוק בתפיסת הקריירה של הדור הצעיר של הרופאים. "הדור החדש של הרופאים אינו מוכן לבחור בין קריירה לחיים אישיים. בניגוד לתפיסות שהיו מקובלות בעבר, הרצון להיות הורה מעורב, לשמור על בריאות נפשית ולהימנע משחיקה משותף כיום לגברים ולנשים כאחד. איזון בין עבודה לחיים אינו נתפס כפינוק, אלא כתנאי הכרחי לקריירה ארוכה, מספקת ובת-קיימא", היא מסבירה.
יותר מ-500 משתתפים
המחקר התבסס על סקר מקוון שנערך בין יולי 2024 לינואר 2025. השתתפו בו 527 סטודנטים לרפואה וסטאז'רים, מהם 54.1% נשים. הגיל הממוצע עמד על 30.5 שנים, 61.5% היו נשואים או במערכת יחסים ארוכת טווח, ו-30.7% כבר היו הורים לילדים. כ-73% למדו רפואה בישראל והיתר בחו"ל.
פרופ' אופירה זלוטוצילום: שיבאהמשתתפים התבקשו לדרג שורה של גורמים אפשריים המשפיעים על בחירת ההתמחות, ובהם אפשרויות קידום, עניין מקצועי, הכנסה עתידית, שעות עבודה, איזון בין עבודה לחיים פרטיים, מחקר, הוראה, עבודה עם מטופלים וגורמים נוספים. ניתוח הנתונים העלה כי ניתן לחלק את כלל השיקולים לשלוש קבוצות מרכזיות של מניעים: גורמים בין-אישיים, התפתחות קריירה ואקדמיה והיבטי אורח חיים.
הקבוצה הראשונה - גורמים בין-אישיים - כללה שיקולים כמו קשר ישיר עם מטופלים, סביבת העבודה, תחושת שליחות, עבודת צוות, איכות ההוראה ותקשורת עם מטופלים.
הקבוצה השנייה - התפתחות קריירה ואקדמיה - כללה אפשרויות קידום, עניין בפרוצדורות, הזדמנויות מחקר, שילוב טכנולוגיות מתקדמות וקידום אקדמי.
הקבוצה השלישית - היבטי אורח חיים - כללה פוטנציאל השתכרות, איזון בין עבודה לחיים פרטיים, אפשרות לעבודה פרטית, שעות עבודה וקושי בהשגת מקום להתמחות.
4 צפייה בגלריה
מה מניע רופאים צעירים לבחור התמחות? מחקר ישראלי חדש בחן את השיקולים שמאחורי ההחלטה
(צילום: שיבא)
לדברי החוקרים, שלוש הקבוצות הללו משקפות צרכים בסיסיים שונים של המתמחים העתידיים: רצון ליחסים משמעותיים עם אנשים, שאיפה להתפתחות מקצועית ואקדמית, וצורך בשליטה טובה יותר על החיים האישיים והרווחה האישית.
לדברי ד"ר שוהם, הממצאים עשויים להסביר גם את הקושי בגיוס מתמחים לחלק מהמקצועות. "התמחויות המאופיינות בעומס גבוה, שעות עבודה ממושכות ופגיעה משמעותית באיזון בין העבודה לחיים האישיים, כמו כירורגיה כללית ונוירוכירורגיה, עלולות להתקשות יותר בגיוס רופאים צעירים אם סביבת העבודה בהן לא תותאם לציפיות ולצרכים של הדור הנוכחי".
נשים שמות דגש על הקשר האנושי
אחד הממצאים הבולטים היה שנשים ייחסו חשיבות גבוהה יותר לגורמים בין-אישיים בהשוואה לגברים. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים מובהקים בין נשים וגברים בכל הקשור לשיקולי קריירה, מחקר או אורח חיים.
לדברי החוקרים, מדובר בממצא המצביע על שינוי משמעותי לעומת מחקרים מהעבר, שבהם נמצאו לעיתים פערים מגדריים גדולים יותר. כיום, כך עולה מהמחקר, גם גברים צעירים ברפואה מייחסים חשיבות רבה לאיזון בין עבודה לחיים פרטיים, להורות פעילה ולהימנעות משחיקה מקצועית.
החוקרים מציינים כי בישראל התופעה בולטת במיוחד משום שסטודנטים לרפואה וסטאז'רים מבוגרים יחסית לעמיתיהם במדינות מערביות אחרות, ולעיתים קרובות כבר נמצאים בשלב של חיי משפחה וגידול ילדים. יותר מ-30% ממשתתפי המחקר היו הורים, שיעור גבוה משמעותית מזה שתואר במחקרים ממדינות אחרות.
כאשר החוקרים השוו בין מועמדים להתמחויות שונות, התגלו הבדלים ברורים. המועמדים להתמחויות כירורגיות ולגינקולוגיה ומיילדות ייחסו חשיבות גבוהה במיוחד להתפתחות מקצועית ואקדמית. הם הדגישו יותר הזדמנויות קידום, מחקר והתקדמות מקצועית בהשוואה למועמדים לרפואת ילדים.
לעומת זאת, מועמדים לפסיכיאטריה ולרפואת ילדים העניקו משקל גדול יותר לשיקולי אורח חיים, ובהם שעות עבודה ואיזון בין עבודה לחיים פרטיים. מועמדים לפסיכיאטריה אף דירגו שיקולים אלה גבוה יותר ממועמדים להתמחויות כירורגיות.
4 צפייה בגלריה
לצד עניין מקצועי ואקדמי, שעות העבודה ואיזון החיים משפיעים יותר ויותר על ההחלטה לאן לפנות. אילוסטרציה
(צילום: Artmim / shutterstock)
החוקרים מציינים כי הגורמים הבין-אישיים היו חשובים במידה דומה כמעט בכל תחומי ההתמחות, מה שמעיד כי הרצון לעבוד עם אנשים ולעזור למטופלים הוא מרכיב בסיסי ומשותף לרוב הסטודנטים לרפואה, ללא קשר למסלול המקצועי שאליו הם שואפים.
הבדלים בין בוגרי הארץ לבוגרי חו"ל
ממצא נוסף היה שבוגרי בתי ספר לרפואה בחו"ל ייחסו חשיבות רבה יותר הן לשיקולי קריירה ואקדמיה והן לשיקולי אורח חיים, בהשוואה לבוגרי בתי ספר לרפואה בישראל.
החוקרים מציעים כמה הסברים אפשריים לכך. לדבריהם, בוגרי חו"ל עשויים לחוש צורך גדול יותר להוכיח יכולות מקצועיות ואקדמיות, בין היתר על רקע רפורמת יציב שהקשיחה את תנאי ההכרה בחלק ממוסדות הלימוד מחוץ לישראל. במקביל, רבים מהם חוזרים ממדינות אירופה שבהן שעות העבודה של רופאים מוגבלות יותר, ולכן הם עשויים לייחס חשיבות גדולה יותר לשעות עבודה סבירות וליציבות כלכלית.
גם שלב ההכשרה השפיע על התשובות: סטאז'רים ובוגרי לימודי רפואה שטרם החלו סטאז' ייחסו חשיבות רבה יותר להתפתחות מקצועית ואקדמית בהשוואה לסטודנטים בשנה האחרונה ללימודים. החוקרים סבורים שככל שמתקרב שלב ההתמחות, גוברת המודעות לחשיבות המחקר, הקידום המקצועי והתחרות על מקומות ההתמחות המבוקשים.
המשמעות למערכת הבריאות
לדברי החוקרים, הממצא המרכזי של המחקר הוא שלא ניתן עוד להתעלם מחשיבות האיזון בין עבודה לחיים פרטיים בקרב הדור החדש של הרופאים. לדבריהם, אם מערכות ההתמחות לא יתאימו את עצמן לציפיות הללו, קיים סיכון שרופאים צעירים יעדיפו לעבור לתחומים אחרים כמו חברות טכנולוגיה רפואית, סטארט-אפים בתחום הבריאות או אפילו להישאר לעבוד בחו"ל.
4 צפייה בגלריה
"יש מקום לקדם רפורמות שיכללו מודלים גמישים יותר של תורנויות". אילוסטרציה
(צילום: Cryptographer / shutterstock)
ד"ר שוהם סבורה כי נדרשים שינויים מערכתיים רחבים כדי להתמודד עם האתגר. לדבריה, יש לפעול להפחתת מספר התורנויות ושעות העבודה, לצמצום העומס האדמיניסטרטיבי המוטל על רופאים, להרחבת הגמישות התעסוקתית ולפיתוח מסלולי קידום מקצועיים ואקדמיים. "היכולת לשמור על איזון בין עבודה לחיים אישיים הפכה לצורך מרכזי של דור הרופאים הצעיר, ללא הבדל בין נשים לגברים. לכן, שיפור תנאי העבודה צריך להיתפס כמרכיב אסטרטגי בשימור כוח האדם הרפואי ולא כהטבה שולית".
לדבריה, הממצאים מצביעים גם על צורך בבחינה מחודשת של מבנה ההתמחות בישראל. "יש מקום לקדם רפורמות שיכללו מודלים גמישים יותר של תורנויות, שמירה על איזון בין עבודה לחיים והנגשה רחבה יותר של הזדמנויות למחקר ולקידום אקדמי. מדובר בהשקעה בשימור רופאים ובחוסנה העתידי של מערכת הבריאות".
היא מוסיפה כי התאמת סביבת ההכשרה למניעים ולצרכים של הרופאים הצעירים עשויה לחזק את האטרקטיביות של מקצועות הסובלים ממחסור בכוח אדם, להפחית שחיקה ונטישה של רופאים ולתרום ליציבותה ולחוסנה ארוכי הטווח של מערכת הבריאות בישראל.
