שיעורי ההתחסנות ביישובים ערביים ודרוזיים הם מהגבוהים בישראל, ומנגד דווקא יישובים מבוססים וחילוניים מציגים שיעורים נמוכים במידה ניכרת. הפערים בולטים במיוחד בין יישובים סמוכים - ובין ערים שכנות שמרוחקות ק"מ בודדים זו מזו. כך למשל, המרחק בין פרדס חנה-כרכור לאום אל-פחם הוא כ-20 ק"מ בלבד, אבל כשמדובר בהתחסנות הפערים אדירים. נתונים חדשים על שיעור ההתחסנות בחיסוני שגרה ב-2024-2023, שהגיעו לידי ynet בעקבות עתירת "התנועה לחופש המידע", מגלים תמונה מפתיעה.
בשעה שבאום אל-פחם שיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה מהגבוהים בישראל - רבים מהם מגיעים ל-99% - בפרדס חנה-כרכור ובבנימינה הסמוכה, הנתונים נמוכים משמעותית ונעים בין 70% ל-89% בלבד. שיעורי ההתחסנות באום אל-פחם בחיסונים כמו חצבת-חזרת-אדמת, דלקת כבד B, דלקת קרום המוח (אינפלואנזה B), רוטה ואבעבועות רוח נעים בין 93% ל-99%. בפרדס חנה-כרכור, למשל, שיעור ההתחסנות לחצבת-חזרת-אדמת עומד על 72% בלבד - נמוך אפילו מבערים חרדיות כמו ירושלים (76%) ובית שמש (75%).
5 צפייה בגלריה
מקום בצמרת, מקום בתחתית: אום אל-פחם מול פרדס חנה
(צילום: Igal Vaisman, Jeannette Katzir Photog / shutterstock)
גם בין שני היישובים היהודיים הסמוכים עצמם - פרדס חנה-כרכור ובנימינה - קיימים פערים עקביים. כמעט בכל חיסוני השגרה בנימינה מציגה נתונים מעט גבוהים יותר: 78% התחסנות במנה ראשונה לחצבת-חזרת-אדמת בבנימינה, לעומת 72% בלבד בפרדס חנה-כרכור.
אום אל-פחם, מתברר, לא לבד. באופן כמעט גורף, שיעורי ההתחסנות הגבוהים ביותר נרשמו ביישובים ערביים ודרוזיים. גם כפר קאסם, טמרה ובסמת טבעון מציגים שיעורי התחסנות של יותר מ-90% בחיסון לחצבת-חזרת-אדמת. ומה אומרות האחיות על הנתונים המעניינים הללו? צפו בריאיון באולפן ynet עם אינאס עתמאנה, מנהלת האחיוּת במרפאה ראשונית בבאקה אל-גרבייה של כללית ועם אנה קופילוב, מנהלת האחיות במרפאת גבעת אולגה בחדרה של כללית:
היישובים בצמרת, ואלו שבתחתית: אחיות לחיסונים
(צילום: מיקי שמידט)
בחיסון נגד צהבת B התמונה עוד יותר מרשימה: ביישובים כמו שפרעם, באקה אל-גרביה ובסכנין שיעור ההתחסנות עומד על 100%. גם יישובים קטנים יותר כמו כפר יהושע, מצליח, באר טוביה, קיבוץ בארי, קיבוץ נצר סירני, כפר ביאליק ושורש מציגים 100% התחסנות במנה ראשונה לצהבת B. הקיבוץ הקטן כפר רופין, שמונה כמה מאות תושבים, רושם 100% התחסנות בכל החיסונים.
הנתונים החדשים שהגיעו לידי ynet מציגים את שיעורי התחסנות בחיסוני שגרה לשנים 2024-2023 לפי יישובים, וכוללים בין השאר את החיסון המשולב נגד חצבת-אדמת-חזרת (MMR), חיסון נגד צהבת B, נגד החיידק המופילוס אינפלואנזה B שגורם לדלקת קרום המוח, חיסון נגד חיידקים מסוג פנאומוקוקוס, חיסון נגד נגיף רוטה והחיסון המשולב המגן מפני דיפתריה, טטנוס ושעלת.
אזור ירושלים: פערים של 15% בין שכנים
גם באזור ירושלים הפערים בולטים מאוד ומשקפים בעיקר את ההבדל בין האוכלוסייה החרדית לחילונית. בשעה שבמבשרת ציון, הפרבר החילוני של ירושלים, שיעורי ההתחסנות נגד צהבת B עומדים על 94% - בירושלים עצמה הם נמוכים בהרבה ועומדים על 80% בלבד.
5 צפייה בגלריה
פערים עצומים בין ירושלים למבשרת ציון, גם בשיעורי ההתחסנות
(צילום: Sean Pavone, Sergei25 / shutterstock)
גם בחיסונים אחרים הפער משמעותי: 89% התחסנות לנגיף רוטה במבשרת ציון לעומת 70% בירושלים, ו-95% התחסנות נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת במבשרת ציון לעומת 83% בירושלים. בקיבוץ צובה שליד ירושלים נרשמו 100% התחסנות לחצבת-חזרת-אדמת.
בבית שמש, העיר החרדית הסמוכה, המצב עגום בדומה לירושלים: 74% התחסנות נגד צהבת B, רק 55% נגד נגיף רוטה, ו-79% נגד דיפתריה-טטנוס-שעלת. בשילה - רק 67% התחסנו נגד צהבת B.
הדרום: באר שבע מול רהט
גם בדרום הארץ עולה תמונה מעניינת. בעוד ששיעור ההתחסנות לאבעבועות רוח בבאר שבע עומד על 78%, ברהט הסמוכה הוא גבוה יותר ומגיע ל-90%. פער דומה נצפה גם בחיסון נגד חצבת-חזרת-אדמת: 78% בבאר שבע לעומת 90% ברהט.
חשוב להדגיש כי למרות הפערים הספציפיים האלה, שיעורי ההתחסנות בבאר שבע נחשבים גבוהים ברוב חיסוני השגרה - רבים מהם מעל 90%.
מרכז הארץ: הצמרת והתחתית
במרכז הארץ ובאזור השרון, יישובים כמו מודיעין-מכבים-רעות, רעננה והוד השרון מציגים שיעורי התחסנות גבוהים כמעט בכל חיסוני השגרה. מודיעין, למשל, רושמת 93% התחסנות נגד צהבת B ו-96% התחסנות לשעלת. במודיעין עילית המצב רחוק מלהשביע רצון: שיעור ההתחסנות נגד צהבת B עומד על 83% בלבד.
בכפר סבא עומדים שיעורי ההתחסנות לחצבת-חזרת-אדמת על 82% - נתון בינוני. בהשוואה בין בני ברק לרמת גן בולט שוב הפער הענק בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה שאינה חרדית בשיעור ההתחסנות (בטבלה הבאה).
ביישובים שמעבר לקו הירוק ניתן לראות שיעורי התחסנות נמוכים יחסית. באלפי מנשה שיעור ההתחסנות נגד חצבת-חזרת-אדמת עומד על 79%, נמוך מבכפר סבא הסמוכה (82%). בתקוע המצב חמור במיוחד: שיעור ההתחסנות עומד על 50% בלבד - בין הנמוכים בישראל.
נוף הגליל מחווירה לעומת נצרת
הפער האדיר בין האוכלוסייה הערבית ליהודית, ובעיקר לאוכלוסייה החרדית, ניכר גם בהשוואה בין נוף הגליל לנצרת השכנה. שיעור ההתחסנות לאבעבועות רוח מגיע בנצרת ל-92%, ואילו בנוף הגליל הוא עומד על 81% בלבד. שיעור ההתחסנות נגד צהבת B עומד בנצרת על 99% ואילו בנוף הגליל מגיע ל-87%. שיעור ההתחסנות לפוליו מגיע בנצרת ל-99% ובנוף הגליל נמוך מכך - 89%. בצפת הנתונים עגומים מאוד, ועומדים על 69% בחיסון נגד צהבת B.
התפרצות קשה
הנתונים מקבלים משנה תוקף על רקע התפרצות החצבת החמורה שאיתה התמודדה ישראל בחודשים האחרונים. עד כה גבתה ההתפרצות את חייהם של 12 ילדים וגרמה לתחלואה של אלפי אזרחים. בין האזורים המוגדרים בהתפרצות: ירושלים, בית שמש, בני ברק, חריש, מודיעין עילית, נוף הגליל, קריית גת, אשדוד, צפת, נתיבות, חיפה, טבריה, המועצה האזורית מטה בנימין והישוב תקוע.
החיסון לחצבת ניתן בשתי מנות כחלק מחיסון משולב נגד ארבע מחלות: חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח - בגיל שנה ובגיל 6 (כיתה א').
נתוני התנועה לחופש המידע מצביעים על שיעורי התחסנות נמוכים לחיסון המשולב ביישובים רבים שמוגדרים כיום כמוקדי התפרצות. ביישובים אלה שיעור המתחסנים במנה ראשונה נמוך מ-95% - הרמה הנדרשת להשגת חיסוניות עדר ולמניעת התפשטות נרחבת של המחלה. נתוני התחסנות נמוכים משמעותית ניתן לראות ביישובים עם צביון דתי או חרדי, כגון צפת (65%) וחריש (69%).
חשוב להדגיש כי הנתונים מעודכנים לשנים 2024-2023, ומאז החלה ההתפרצות הנוכחית פועל משרד הבריאות להעלאת שיעורי ההתחסנות ביישובים שבמיקוד. בין השאר הוחלט להקים מרכז שליטה לאומי לחיסונים (משל"ט), שמוביל גם הפעלת מובילי דעת קהל (בני חיל) לעידוד התחסנות ולמאבק במידע שקרי. במקביל פועל המשרד לתגבור כוח האדם בטיפות החלב, וכן הוקמו מתחמי חיסון ייעודיים ברחבי הארץ עם נגישות גבוהה ושעות פעילות גמישות.
על פי נתוני משרד הבריאות, מתחילת ההתפרצות ניתנו 334,374 חיסונים בכל הגילים, מתוכם 189,277 בערים במיקוד. שיעור הכיסוי החיסוני במנה אחת נגד חצבת (גילי 6-1) עומד בשנת 2025 על 89%. עם זאת, עדיין מדובר בשיעור נמוך מהשיעור הנדרש לחיסוניות עדר. גם בירושלים ובבית שמש עלו שיעורי ההתחסנות מאז החל המבצע של משרד הבריאות.
ואולם, הממצאים המטרידים שעולים מנתוני התנועה לחופש המידע מדגישים עד כמה חשוב לדאוג באופן רציף להעלות את שיעורי ההתחסנות עוד בטרם התמודדות עם התפרצות. ייתכן שאם המשרד היה דואג עוד קודם להעלאת שיעורי ההתחסנות, היה ניתן למנוע את ההתפרצות הקשה שמתחוללת בחודשים האחרונים.
הפטיטיס B: החיסון הראשון קריטי
החיסון נגד צהבת B (הפטיטיס B) הוא החיסון הראשון שמקבלים תינוקות - המנה הראשונה שלו ניתנת ב-12 השעות הראשונות שלאחר הלידה, השנייה בגיל חודש והשלישית בגיל חצי שנה.
החיסון עלה לכותרות בשבועות האחרונים בעקבות ההחלטה המטלטלת של הוועדה הפדרלית המייעצת לנושא חיסונים בארה"ב, בעד סיום ההמלצה ארוכת השנים להעניק את החיסון הראשון נגד הפטיטיס B ביום הלידה. לטענת מומחים, חיסון של התינוק כבר בלידתו הוא קריטי למניעת השתרשות הזיהום.
5 צפייה בגלריה
חיסון נגד הפטיטיס B ניתן לתינוקות מיד לאחר הלידה ומגן עליהם. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
תינוקות שנדבקו בצהבת B לרוב לא מפתחים תסמינים, אבל כ-90% מהנדבקים בצהבת B סביב הלידה יהפכו לנשאים כרוניים. אצל נשאים הנגיף ממשיך להתרבות בכבד ומופרש לדם ולנוזלי הגוף, והם עלולים להדביק אנשים בסביבתם. בנוסף, נשאות יכולה לגרום לדלקת כבד כרונית שעלולה להתפתח להצטלקות הנקראת שחמת, או לסרטן הכבד - ולהביא למוות של 15%-25% מהנשאים.
"משרד הבריאות לא פועל בשקיפות"
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב והפקולטה לרפואה באוניברסיטת בר אילן, מתייחס לנתונים ואומר כי "מניתוח ראשוני של הנתונים עולה שקיימת שונות משמעותית בין סוגי החיסונים השונים ברמה הארצית: חיסונים כמו פוליו וחצבת (MMR) שומרים על יציבות יחסית ברוב היישובים, עם ממוצע ארצי שנע סביב ה-75%-85%. חיסון נגד אבעבועות רוח מציג תנודתיות רבה יותר בין יישובים. בערים גדולות כמו תל אביב (79%) וחיפה (83%) הוא גבוה יחסית, ואילו ביישובים מסוימים הוא צונח מתחת ל-70%".
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבלדבריו, בניגוד לסטיגמות מסוימות, ביישובים ערביים רבים בצפון שיעורי ההתחסנות בחיסוני השגרה נוטים להיות גבוהים מהממוצע הארצי. "ניתן לראות שהמגזר הערבי מוביל באחוזי התחסנות בחיסוני השגרה של גיל הילדות, בעוד שבמרכז הארץ וביישובים יהודיים מבוססים ישנה מגמה של הססנות חיסונים. חשוב לזכור שמדובר כאן על 2024-2023 - הירידה בשיעורי ההתחסנות החלה שנים לפני כן, אף לפני הקורונה, ובאופן יותר מובהק לאחר הקורונה", הוא אומר.
עו"ד דן רוזנטל, שהגיש את העתירה מטעם התנועה לחופש המידע, טוען שעל משרד הבריאות לפרסם נתונים אלה מדי שנה באופן יזום לציבור הרחב. "מכעיס שרק לאחר למעלה משמונה חודשים לאחר הגשת הבקשה, ולאחר עתירה שנאלצנו להגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים - רק אז המידע הזה נמסר בהוראת בית המשפט", הוא אומר.
הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע, מוסיף: "לשקיפות נתוני ההתחסנות קיימת חשיבות מכרעת להתמודדות במגפת החצבת של הרשויות המקומיות, ארגוני החברה האזרחית, ועדי היישובים, מערכות החינוך לגיל הרך ושל התושבים עצמם. במקום לפרסם את המידע ולהכווין את מאמצי החיסונים הנקודתיים בפעולות של חינוך והסברה כדי להתמודד במגפות, משרד הבריאות פוגע בציבור כשהוא לא פועל בשקיפות".
