זה היה אמור להיות הטיול המשפחתי הראשון של מייקל מחוץ לסיאטל. הוא היה בן שמונה חודשים בלבד, תינוק עם תסמונת דאון ומצבים רפואיים משמעותיים נוספים, ואת ששת החודשים הראשונים לחייו העביר בבית חולים. בספטמבר 2024 נסעו הוריו, אלכסנדר ונטליה, עם ילדיהם לכנס נוצרי בעיר סיילם שבאורגון. אלא שבאמצע הלילה הבחינו כי נשימתו של מייקל הפכה מהירה ורדודה.
מעט אחרי חצות לקחו אותו הוריו לחדר המיון של Salem Hospital בעיר סיילם. הצוות הרפואי ניסה להציל את חייו, אך בשעה 02:44 לפנות בוקר נקבע מותו. סיבת המוות לא נמסרה. עבור הוריו של מייקל, כך הם טוענים כעת, המוות עצמו היה רק תחילתו של לילה מסויט: הניסיון להבין כיצד מחזירים את גופת בנם לביתם בסיאטל, מרחק של כארבע שעות נסיעה משם, מול מערכת בריאות אטומה וחסרת רגישות.
האם נשאה את גופת בנה
לפי התביעה שהגישו החודש נגד מערכת הבריאות Salem Health המפעילה את בית החולים, ונגד גופים קשורים ורופאה שהייתה מעורבת בטיפול, בתחילה התבקשו בני הזוג שלא להתקרב לגופת בנם עד להגעת חוקר רפואי. אלא שלאחר המתנה ממושכת נאמר להם שהחוקר לא יגיע. ההורים מספרים כי שאלו שוב ושוב מה עליהם לעשות כעת וביקשו שבית לוויות מקומי ידאג להעברת גופתו של מייקל לסיאטל באופן מסודר ומכבד. לטענתם, אנשי הצוות אמרו להם שהאפשרות הזאת תהיה "יקרה מדי", והציעו שבמקום זאת יסיעו אותו בעצמם ברכב המשפחתי. הפרטים האלה מופיעים בכתב התביעה, שצוטט בהרחבה בדיווחים של The Seattle Times ושל Fox 13 Seattle.
גם האופן שבו, לטענתם, התבקשו לעשות זאת השתנה במהלך השיחה. תחילה נאמר להם שניתן להושיב את מייקל בכיסא התינוק שלו. כאשר הביעו חשש שגופו יתקשח במהלך הנסיעה הארוכה, נאמר להם, לפי כתב התביעה, להשכיב אותו על המושב האחורי. בני הזוג אף ביקשו שמיכה נוספת כדי לכסות את גופתו.
לדברי המשפחה, גם כשביקשו מסמכים שיאפשרו להם לצאת לדרך עם גופת בנם, לא קיבלו את התיעוד שלו ציפו. בכתב התביעה נטען שנאמר להם שבית החולים אינו יכול להדפיס את המסמכים הנדרשים משום שאין ברשותו הנייר המתאים. במקום זאת, ד"ר סטפני סורנסן, רופאת חדר המיון שטיפלה במייקל באותו לילה ואחת הנתבעות בתיק, מסרה להם פתק בכתב יד על גבי פנקס מרשמים המאשר שהילד מת בבית החולים. נטליה, כך נטען, נאלצה לשאת את גופת בנה דרך הלובי הציבורי של חדר המיון בדרכה אל המכונית.
האם נטליה נאלצה לשאת את גופת בנה דרך הלובי הציבורי של חדר המיון בדרכה אל המכונית. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
אלכסנדר נהג לסיאטל כשגופת בנו מונחת על המושב האחורי. נטליה וילדיהם האחרים נסעו מאחוריו במכונית נפרדת שבה נהג קרוב משפחה. לפי כתב התביעה, במשך כל ארבע שעות הנסיעה היה האב "במצב של הלם ואבל", וחשש שיעצרו אותו שוטרים, שיהיה מעורב בתאונה וכן ממה שיקרה לגופה במכונית. בזמן הנסיעה ניסתה המשפחה לתאם את קבלת הגופה עם בית לוויות בסיאטל.
התביעה מתארת גם פרט קשה במיוחד: במהלך הדרך, לטענת ההורים, גופתו של מייקל המשיכה לעבור את השינויים הטבעיים שלאחר המוות. לאחר שהגיע לסיאטל ומסר את בנו לבית הלוויות, נאלץ אלכסנדר לנקות בעצמו את המושב.
המשפחה תובעת, בית החולים מתגונן
עורכת הדין של המשפחה, אנה ברונקנהופר, אמרה כי בני הזוג חיפשו באותן שעות בעיקר הכוונה מצד אנשי המקצוע. לדבריה, הם היו "ברגע הקשה ביותר בחייהם", אך במקום לקבל זמן ותמיכה הרגישו שממהרים להוציא אותם מבית החולים. היא הדגישה כי עצם הובלתה של גופה ברכב פרטי אינה בהכרח אסורה באורגון או בוושינגטון כאשר הדבר נעשה בהתאם לדרישות ולמסמכים המתאימים. הטענה המרכזית של המשפחה, לדבריה, היא שזו לא הייתה האפשרות שרצו בה, וכי לא הוצגו להם חלופות מעשיות ולא ניתנה להם התמיכה הנדרשת.
כתב התביעה אף טוען כי בית החולים לא הציע להשאיר את גופתו של מייקל בחדר המתים או במקום מקורר אחר בזמן שהוריו נחים, מעכלים את מותו, מתייעצים עם קרובי משפחה או מארגנים העברה מקצועית לסיאטל. עורכי הדין של המשפחה אמרו כי אחת השאלות שירצו לברר במסגרת ההליך המשפטי היא אילו נהלים היו קיימים בבית החולים לטיפול במקרים שבהם מטופל מת הרחק ממקום מגוריו.
ההורים נסעו עם ילדיהם לכנס נוצרי בעיר סיילם שבאורגון - אך הנסיעה הפכה לסיוט עם סוף טראגי במיוחד. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
התביעה הוגשה ב-18 בספטמבר לבית המשפט המחוזי במחוז מולטנומה באורגון, כמעט שנתיים לאחר מותו של מייקל. בני הזוג דורשים כ-10 מיליון דולר בגין נזקים לא ממוניים, בהם מצוקה נפשית ופגיעה פסיכולוגית. עורכי דינם אמרו כי בכוונתם לבקש בהמשך גם פיצויים עונשיים. הטענות טרם הוכרעו בבית המשפט.
Salem Health מסרה בתגובה כי היא משתתפת בצערה של המשפחה, אך אינה יכולה לדון בפרטי הטיפול בשל ההליך המשפטי. עם זאת, בית החולים דחה למעשה את הטענה כי המשפחה נותרה ללא מענה, ומסר כי הצוות פעל "בהתאם לרצון המשפחה" ובהתאם למדיניות בית החולים ולחוקי מדינת אורגון, לאחר התייעצות עם הרשויות המקומיות הרלוונטיות, ובהן החוקר הרפואי. בבית החולים הוסיפו כי טיפול בכבוד הוא עיקרון מנחה בעבודתם וכי הם מחויבים ללוות משפחות באמפתיה ובכבוד ברגעים הקשים ביותר.
עבור הוריו של מייקל, התביעה עוסקת כעת פחות בשאלה אם היה מותר להם מבחינה חוקית להסיע את גופתו, ויותר בשאלה מדוע, לטענתם, הם מצאו את עצמם עושים זאת מלכתחילה. "זה לא יכול להיות המקרה הראשון שבו אדם מת כשהוא נמצא מחוץ לעיר שבה הוא מתגורר", אמר עורך דינם, תומאס ד'אמור. לדבריו, בני הזוג מקווים שההליך יבטיח שמשפחה אחרת לא תמצא את עצמה באותו מצב.
