אם היה גוף אחד בישראל שתפקד ללא דופי מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר זה ללא ספק המרכז הלאומי לרפואה משפטית. יעיד על כך פרס ישראל שקיבל מנהל המכון, ד"ר חן קוגל, בשם עובדיו. כעת מתברר שהממשלה מעוניינת - בעיצומה של מלחמת "שאגת הארי" - לשכפל מודלים כושלים מהעבר ולהכפיף למעשה את המכון באבו כביר להחלטות של המשטרה. משרד הבריאות יוצא נגד הצעה שתוגש מחר (יום ג') בישיבת הממשלה, ומזהיר מפני פגיעה חמורה בעצמאות המכון לרפואה משפטית.
ההצעה, שתובא מחר להצבעה, עוסקת בהסדרת האחריות לטיפול באזרחים חללים בשעת חירום בין גופי הממשלה השונים. לפי הנוסח, משטרת ישראל אחראית על פתיחת תיקי חקירה ותיעוד כלל המידע הנאסף לגבי חלל אזרח. עוד נקבע כי המרכז הלאומי לרפואה משפטית יהווה "גורם מקצועי מייעץ" בתחום הרפואה המשפטית. "במידת הצורך, וככל שיתבקש לכך על ידי המשטרה, יהיה אחראי המרכז הלאומי לרפואה משפטית על קביעת מנגנון וסיבות המוות של החללים האזרחים".
בסרטון הבא: תיעוד נדיר מהמכון לרפואה משפטית בימים הראשונים שלאחר טבח 7 באוקטובר
המכון לרפואה משפטית אבו כביר זיהוי גופות חרבות ברזל
(צילום: אלי דסה | עריכה: שי קנפו)
"לפי ההצעה, קצין המשטרה יוכל להחליט אם להורות על חקירת הגופה או להימנע מכך", מסביר גורם במערכת הבריאות בשיחה עם ynet את משמעות ההצעה בפועל.
"נוסח ההצעה מבקש להכפיף הלכה למעשה את פעילות משרד הבריאות והמרכז הלאומי לרפואה משפטית בפרט לשיקול דעתה הבלעדי של משטרת ישראל, בכל הנוגע להפעלתם בטיפול וזיהוי חללים בשעת חירום", כתב מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב במכתב שנשלח היום למזכיר הממשלה יוסי פוקס. לדבריו, מדובר בתקדים בעייתי, שבו גוף רפואי-מקצועי "הופך בפועל ליחידת משנה תפעולית של גורם חקירתי - משטרת ישראל".
לפני 7 באוקטובר הטיפול בחללים היה תחת משרד הפנים וללא הסדרה. ביולי האחרון עברה החלטת ממשלה שלפיה המשרד לשירותי דת יהיה האחראי על הטיפול בחללים בשעת חירום. מחר תעלה הצעת מחליטים לישיבת הממשלה על ידי משרד הדתות שמפרטת את ההסדרה בין הגופים. לדברי הגורם במערכת הבריאות, עמדת משרד הדתות הייתה דומה לזו של משרד הבריאות. "אבל לפני כשלושה חודשים הבינו במשרד לשירותי דת שהם לא יכולים להעביר את ההסדרה בלי המשטרה, והמשטרה החליטה שהיא משתלטת על העניין".
בר סימן טוב תקף במכתבו את קידום ההצעה בהליך מזורז וללא עבודת מטה מספקת, וטען שאין דחיפות לאשרה במתכונתה הנוכחית, שכן ממילא הפעולות מתבצעות כיום בשטח מכוח סמכויות חוקיות אחרות ובשיתוף פעולה בין הגורמים הרלוונטיים. "לגופו של עניין, משרד הבריאות מתנגד להצעה בנוסחה הנוכחי, בשל השלכותיה על עצמאות הגורמים הרפואיים במדינת ישראל, על תקינות עבודת הרפואה המשפטית ועל יכולתה של מדינת ישראל לחקור באופן מלא ומקצועי את נסיבות מותם של אזרחים", כתב.
בר סימן טוב: "משרד הבריאות והמרכז הלאומי לרפואה משפטית אינם תת-יחידה במשטרת ישראל, אלא גוף מקצועי עצמאי הפועל במסגרת מערכת הבריאות מכוח מומחיות רפואית-מדעית, ותפקידו לשרת את כלל רשויות המדינה ואת הציבור בחירום"
בר סימן טוב מדגיש כי הנוסח המוצע פוגע במעמדו ובתפקידו הלאומי של משרד הבריאות והמרכז הלאומי, ואינו עולה בקנה אחד עם פעילות גופים אלה במלחמות האחרונות ובטיפול באירועי רבי נפגעים לאורך ההיסטוריה של המדינה.
"משרד הבריאות והמרכז הלאומי לרפואה משפטית אינם תת-יחידה במשטרת ישראל, אלא גוף מקצועי עצמאי הפועל במסגרת מערכת הבריאות מכוח מומחיות רפואית-מדעית, ותפקידו לשרת את כלל רשויות המדינה ואת הציבור בחירום", מוסיף בר סימן טוב. לדבריו, נוסח ההצעה הופך את המרכז לגוף תפעולי הכפוף למשטרה, מה שעלול להוביל לקבלת החלטות שאינן מבוססות על שיקולים רפואיים מקצועיים, ולצמצום מעורבות גורמי הרפואה המשפטית במקרים שבהם היא נדרשת.
משכפלים הליך פגום
בר סימן טוב הדגיש כי המשמעות המעשית עלולה להיות חמורה. "הניסיון המצטבר מהפקת הלקחים ממלחמת חרבות ברזל מלמד שאירועי מוות של אזרחים לא תועדו כנדרש, בין היתר בשל התפיסה השגויה כי אין צורך במעורבות של רפואה משפטית. מצב זה הותיר משפחות רבות של חללים ללא תשובות באשר לנסיבות מות יקיריהן, ועם תהיות שלא ניתן יהיה להשיב עליהן לעולם, בהיעדר תיעוד ובדיקה מקצועית בזמן אמת", כתב למזכיר הממשלה. "חמור מכך, בחלק מהמקרים נדרש לבצע הליך של פתיחת קברים - הליך מורכב וקשה למשפחות החללים. מצב זה ניתן היה למנוע אילו הרפואה המשפטית הייתה מעורבת מלכתחילה".
לטענת גורם במערכת הבריאות, ההצעה הנוכחית "מנסה לשכפל את מה שהיה ב-7 באוקטובר ואת הפגמים בהליך אז, ולקבוע כי זו תהיה הנורמה מעכשיו ואילך. כלומר, ברגע שתהיה הכרזה על מצב חירום, המשטרה היא זו שתחליט אם תתקיים חקירת מוות או לא".
במשרד הבריאות מסבירים שהטיפול בחללים אינו מסתכם בהליך הזיהוי בלבד, אלא כרוך בהיבטים נוספים מתחום הרפואה המשפטית - תחום מקצועי ייחודי שתפקידו בין היתר לתעד ממצאים פורנזיים לצורך זיהוי חללים וחקירת סיבות מוות, ובכך לאפשר הן למדינה והן למשפחות לקבל תשובות מבוססות ומוסמכות. "אם אין תיעוד מלא של הגופה, של הבדיקה הפורנזית וירידה לפרטים, כיצד ניתן יהיה אחר כך לבסס טענות או ראיות", אומר הגורם.
מלבד ההשלכות על המשפחות השכולות, בר סימן טוב מסביר במכתבו כי גם המדינה עצמה עלולה להישאר ללא מידע קריטי, ובכך עשוי להיפגע האינטרס הציבורי-לאומי. "חקירת סיבות מוות אינה רק צורך חקירתי-משפטי, אלא צורך לאומי. היא מהווה כלי בידי המדינה להפקת לקחים מערכתיים: בהיבטים של הבנת האמצעים והנשק שבהם משתמש האויב, בשיפור היערכות ותגובה של מערכות המדינה, באיסוף ראיות פורנזיות המלמדות למשל על התעללות או עבירות מין שבוצעו בקורבנות, ובבחינת יעילות הטיפול הרפואי בפציעות. כאשר חקירות כאלה אינן מבוצעות באופן מקצועי ומלא, נפגעת יכולתה של המדינה ללמוד ולהשתפר".
אותו גורם הבהיר: "משטרת ישראל עוסקת בזיהוי, אבל אנחנו לא מדברים על זה. אין לנו התנגדות שהמשטרה תיקח טביעות אצבע. המדינה מעוניינת לדעת מה הנשק שהאויב משתמש בו ומה השפעתו, מדוע אדם מת בזמן ששהה בממ"ד. נמצא למשל בחקירות גופות שכאשר מסוק מתרסק, אנשים אינם מתים מהנפילה אלא נשרפים, ובעקבות כך פותחו מכלי דלק עמידים בפני שריפה. נמצא גם שאפודי המגן של צה"ל אינם מגינים דיים על הצוואר. אילו לא היו בודקים את זה ומוסיפים מגן צוואר, אנשים היו ממשיכים להיהרג".
"פגיעה בעצמאות גורמי הרפואה"
בר סימן טוב הדגיש במכתבו כי ההכרעה בשאלות מקצועיות בתחום הרפואה המשפטית חייבת להישאר בידי הגורמים הרפואיים המוסמכים, וכי הדברים נכונים ביתר שאת במצבי חירום. הוא מתייחס גם לנוסח שלפיו המרכז הלאומי הוא "גורם מייעץ" בלבד. "המרכז הלאומי לרפואה משפטית מהווה את הסמכות המקצועית העליונה בתחום הרפואה המשפטית במדינת ישראל. משטרת ישראל רשאית לפנות בבקשות למרכז הלאומי ולהציג צרכים חקירתיים, אולם אין זה בסמכותו של שוטר לעסוק בשאלות שברפואה או להכתיב אילו פרוצדורות רפואיות יבוצעו או לא יבוצעו, שכן מדובר בפעולות רפואיות הנתונות לשיקול דעתם של הרופאים המוסמכים".
במשרד הבריאות מציינים עוד כי ההצעה הנוכחית סותרת הצעה שהופצה לפני כשנה וחצי על ידי המשרד לשירותי דת, שקבעה כחלק מלקחי חרבות ברזל כי המרכז לרפואה משפטית אחראי על תהליך הזיהוי המקצועי.
"לאור כל האמור, אנו מתנגדים לנוסח הצעת המחליטים במתכונתה הנוכחית, באשר היא פוגעת בעצמאות גורמי הרפואה וביכולת המדינה לבצע חקירה מקצועית בשעת חירום לגבי נסיבות וסיבות המוות של חללים - ולא רק מטעמים חקירתיים-פליליים הנוגעים למשטרת ישראל", סיכם בר סימן טוב. לדבריו, יש לקבוע נוסח שיכיר במעמדו המקצועי העצמאי של משרד הבריאות והמרכז הלאומי, ויבטיח את מעורבותו המקצועית בכל מקרה שבו הדבר נדרש על פי סטנדרטים רפואיים, "ולא לפי רצונה הבלעדי של משטרת ישראל, אלא מתוך שיתוף פעולה מלא בין הגופים".
מהמשרד לביטחון לאומי נמסר בתגובה: "מדובר בפייק ניוז מוחלט. אין שום כוונה או בקשה מטעם המשרד לביטחון לאומי להכפפת המכון לרפואה משפטית תחת המשטרה. ההצעה מבקשת להסדיר את פעולת המשטרה בנושא זיהוי החללים בשעות חירום בהחלטת ממשלה אחודה. מאז ומתמיד - ובוודאי מתחילת מלחמת התקומה - אחראית המשטרה על זיהוי חללים, והיא עושה זאת במסירות יוצאת דופן ובהצלחה מרשימה וראויה לשבח. במקרים של זיהויים מורכבים שמתרחשים לעתים נדירות, המשטרה ממילא עובדת בשיתוף-פעולה הדוק עם המכון לרפואה משפטית, ותמשיך לעשות זאת".
ממשטרת ישראל נמסר: "נושא הסדרת האחריות לזיהוי חללים נידונה לאורך תקופה ארוכה. יודגש, כי בהצעת מחליטים נקבע שמשטרת ישראל אחראית על זיהוי.
"הצעת המסבירים מסדירה את תחומי האחריות בין הגורמים, במצב חירום, בכל הנוגע לזיהוי חללים. בהתאם לאמור בהצעה, האחריות הכוללת על זיהוי החללים היא של משטרת ישראל. כך היה בפועל במלחמת 'חרבות ברזל', במלחמת 'עם כלביא' ובמלחמה הנוכחית. כך גם בשגרה וגם בחירום. כפי שוודאי ידוע לכל, אירועים בהם מעורבים גורמים רבים ובפרט באירועי חירום, מנוהלים על ידי גורם אחד הנושא באחריות ומסנכרן בין כלל הגורמים, זאת למניעת פתח לתקלות, לבירוקרטיה מיותרת ולעבודה מקבילה ולעיתים סותרת.
"הליך הזיהוי הכולל, מתבסס על מידע רחב היקף אשר כולל סוגיות רפואיות, אך גם מידע מודיעיני, חקירתי, סיגינטי וכו' . במשטרת ישראל, הגורמים המבצעים את הליך הזיהוי (חטיבת הזיהוי הפלילי), אינם מנהלים הליך עצמאי אלא מהווים 'כלי' נוסף בידי הגורמים החקירתיים המנהלים ומסנכרנים את הליך הזיהוי הכולל. בתוך כך, הגורם המנהל מסתמך על גורמי המקצוע, אך הוא בעל הסמכות ובעל האחריות.
"נציין כי זיהוי החללים לרוב נעשה על פי טביעות אצבע ומשנן, אשר הינן בסמכות ובאחריות משטרת ישראל. מדובר בזיהוי מהיר יותר, המתבצע גם בשגרה וגם בחירום בהיקפים גדולים מאלו שארעו במלחמה הנוכחית. רק במקרים בהם לא ניתן לזהות ע"פ טביעת אצבעות ומשנן פונה משטרת ישראל לזיהוי ע"פ DNA. זיהוי ע"פ DNA נעשה על בסיס DNA מלפני המוות (AM), המגיע ממשטרת ישראל מול השוואה ל-DNA מהגופה (PM) אשר נלקח הן על ידי המשטרה והן על ידי המכון. לאחר שמתבצעת הפקת הPM, מועברים הנתונים להשוואה במשטרת ישראל. דהיינו חלקו של המכון באירוע זה מינורי יחסית.
"יצוין כי למכון יכולת ייחודית לזיהוי ע"פ בדיקות אנתרופולוגיות ודימות, שאינה קיימת אצל משטרת ישראל. זיהוי כאמור הינו באחוזים קטנים ונעשה במקרים המסובכים, שאינם ניתנים לזיהוי באמצעים האחרים שפורטו לעיל. לסיכומו של עניין, הצורך בקביעת סיבת המוות, אינו נתון בידי אף גוף למעט משטרת ישראל, כך גם ניהול החקירה ולכן הטענות משוללות כל יסוד".
קראו עוד בנושא זה:
