כמעט שנה שניצן רז (31), נשוי ואב לשלוש בנות מהרצליה, סבל מכאבים בחזה. באחת הפעמים אף הוזמן לו אמבולנס, אבל הוא המשיך בשגרה. אשתו לחצה עליו לבדוק את מצבו, עד שבוקר אחד לפני חודש וחצי הסכים לנסוע להיבדק. באמצע הנסיעה, ליבו הפסיק לפעום. הקריאה שהתקבלה במוקד מד"א דיווחה על תאונת דרכים קלה - רכב שרט יונדאי לבנה. אף אחד לא ידע באותו שלב שזו לא סתם תאונה. הסיפור המלא - באולפן ynet:
ליבו של ניצן רז הפסיק לפעום באמצע הנסיעה. כך ניצלו חייו
(צילום: ליאור שרון)
פרמדיק מד"א עמית גבאי הגיע למקום וראה מיד שמשהו לא מסתדר. הרכב פגע בחומה וברכב אחר, והמנוע עדיין פעל. כשהתקרב, ראה את ניצן ללא הכרה, עדיין חגור במושב הנהג. "הבנתי באותן שניות שצריך לשנות פאזה ולעבוד הכי מהר שאפשר", שחזר בריאיון לאולפן ynet. הצוות שלף את ניצן מהרכב והחל בפעולות החייאה. "כשסרקתי את האוטו, ראיתי את הערסל של התינוקת שלו - תינוקת בת חמישה חודשים, עם ז'קט ורוד עם עיגולים קטנים ורודים. כשביצענו את ההחייאה, זה מה שישב לי בראש. בזמן החייאה יש מיליון דברים שאתה צריך לעשות במקביל, אבל ישב לי בראש שבלי קשר לזה שאני נלחם פה על מישהו צעיר - אני נלחם פה על אבא".
עד מהרה הצטרף צוות ניידת טיפול נמרץ של מד"א עם הפרמדיקים טרי גודמן ינאי ומוחמד מטר. שלושה שוקים חשמליים ממכשיר המפעם (דפיברילטור) לא הספיקו. רק אחרי השוק הרביעי, ליבו של ניצן חזר לפעום. "בדרך, בנסיעה באמבולנס, הוא התחיל לבכות", מספר עמית גבאי. "הרדמנו והנשמנו אותו. עצם זה שהוא בכה - זה מראה שהוא חזר להכרה. זה נס בפני עצמו".
ניצן עצמו מודה שהוא לא זוכר דבר מאותה דרמה שכמעט סיימה את חייו: "אני לא זוכר כלום מאותו יום - מחוק לחלוטין".
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב במרכז הרפואי איכילוב, פרופ' קובי שחם, מקיים מזה שנה שיתוף פעולה ייחודי עם מד"א שבמסגרתו הוא יוצא באופן אקטיבי לסייע במקרים של החייאה מחוץ לאיכילוב. גם במקרה של ניצן הוקפץ פרופ' שחם מבית החולים לזירת האירוע, הוא הצטרף לצוותים הרפואיים, ניהל את אירוע ההחייאה והצטרף לפינוי של רז לאיכילוב והמשיך את הטיפול בו בטיפול נמרץ לב.
2 צפייה בגלריה
מנהל טיפול נמרץ לב באיכילוב, פרופ' קובי שחם, הוזנק למקום האירוע והמשיך את הטיפול בבית החולים
(צילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילוב)
"גם בצעירים התקף לב זה לא משהו שהוא נדיר לחלוטין, הוא היה מאושפז אצלנו והשתפר באופן מהיר ויפה מאוד. ליוויתי אותו לאורך כל האשפוז. כשקיבלתי את הקריאה על ההתקף לב בזמן נסיעה של רז יצאתי במהירות מאיכילוב לכיוון הזירה, כשהגעתי לשם חברתי לצוותי הרפואה של מד"א בשטח, הצלחנו לייצב את מצבו ומיד הודעתי ליחידת טיפול נמרץ לב ולחדר הצנתורים על האירוע והתלוויתי אליו במהלך הפינוי תוך המשך טיפול רפואי".
הסימנים היו שם כמעט שנה
הלחץ הראשון בחזה הגיע באמצע יום שבת, כמעט שנה לפני האירוע. "הלחצים היו די קיצוניים, די שיתקו אותי", מספר ניצן. הזמינו אמבולנס, הצוות בדק, לקח מדדים - והודיע שהכול תקין. הפרמדיקים הציעו לו להתפנות, אבל הוא בחר להישאר בבית.
מאז, הלחצים חזרו בתדירות גוברת - כמה פעמים בשבוע. אשתו לחצה עליו לבדוק. באוגוסט הלך לרופא משפחה, קיבל הפניה לבדיקת אקו לב. "אני ככה בחיי - התגלגלתי. לקחתי את הזמן, לא מיהרתי בתוך כל השגרה".
פרופ' קטיה אורבין, מנהלת טיפול נמרץ לב בבית החולים בילינסון, מסבירה מדוע אסור להתעלם מנורות האזהרה: "דום לב ואירוע לבבי יכולים לקרות בגילאים שונים, כולל בגילים צעירים. זה תלוי בגורמי סיכון, בסיפור משפחתי, בגנטיקה. יש הרבה פעמים אנשים שחושבים שבגלל שאין להם מחלות רקע, אז לא סביר שלהם תהיה בעיה רצינית".
הטעות הנפוצה ביותר, לדבריה: "אנשים חושבים שאם עשו בדיקה ראשונית, אפילו אק"ג או אקו לב, ונמסר להם שהיא תקינה - שזה שולל בעיה משמעותית. כשמישהו מרגיש לא טוב, כשיש כאבים בחזה - צריך ללכת להיבדק. ואפילו אם יש בדיקה ראשונית שאומרת שהכול תקין, צריך להמשיך ולעשות בדיקות מקיפות. זה חוצה גילים - גם אם אתה בן 30, גם אם אתה בן 25, גם אם אתה עוסק בספורט ויש לך אורח חיים בריא".
למה אסור לנסוע לבד למיון
פרופ' אורבין מדגישה נקודה קריטית: "הנושא של פינוי באופן עצמאי למיון ברכב פרטי - זה מאוד לא מומלץ. כשיש צוות על ניידת, יכולים להגיש עזרה ראשונה וגם להיות בקשר עם בית החולים. לצערנו, בישראל רק כ-65% מהאנשים שחווים התקף לב מגיעים עם אמבולנס לבית החולים, והשאר מגיעים באופן עצמאי - וזה מסוכן".
"הסיפור הזה של מישהו שחווה דום לב ועושה תאונת דרכים - זה לא נדיר. אנחנו רואים אירועים כאלה שתוך כדי נסיעה למיון, הם מרגישים לא טוב וחווים דום לב. כשמאבדים הכרה אפשר לעשות תאונת דרכים - וזו סכנה כפולה".
פרופ' קטיה אורביןצילום: דוברות בילינסוןשבוע לאחר האירוע, ניצן נפגש עם צוות מד"א שהציל את חייו. "היום, ברוך השם, סיימתי את האשפוז ואת השיקום באיכילוב, ואני כבר בבית. מצבי הגופני תקין. אין מילים. היה לי הרבה מזל". עמית, הפרמדיק שהציל אותו: "אני לא אדם דתי יותר, אבל פשוט מודה לקדוש ברוך הוא שנתן לי את הזכות והכבוד לעזור לאנשים".
ביום ראשון הקרוב (22 בפברואר) מד"א יציין את יום המודעות לשימוש במפעם (דפיברילטור) - היום הבינלאומי של המכשיר שהציל את חייו של ניצן. "מד"א מעמיד עמדות רבות בכל הארץ כדי ללמד איך עושים החייאה בסיסית", אומר עמית. "זה מציל חיים, כי אנחנו לא יודעים מתי זה יכול לקרות לנו. זה יכול לקרות לקרובים שלנו, לאמא, לאבא, לסבא, לסבתא".
דפיברילטור הוא מכשיר פשוט להפעלה שכל אחד, גם ללא ידע רפואי מוקדם, יכול להשתמש בו ולהציל חיים. כאשר פותחים אותו, הוא נותן הנחיות מוקלטות על דרך תפעולו ועל פעולות ההחייאה שיש לבצע. שימוש במפעם הוא הגורם העיקרי להישרדות במקרה של דום לב - בלעדיו, סיכויי ההישרדות נמוכים. היכן יש דפיברילטור באזור שלי? לחצו כאן
קראו עוד בנושא זה:
