למרות החששות והטענה לתשתית לקויה, הרפורמה בהתפתחות הילד תיכנס לתוקפה החל מיום ראשון הקרוב (1 בפברואר). לפי הרפורמה, טיפולים בתחום התפתחות הילד - פסיכולוגיה התפתחותית, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, ועבודה סוציאלית - יינתנו במערך הציבורי, בדומה ליתר שירותי הבריאות הכלולים תחת סל הבריאות הממלכתי. מנגנון ההחזרים שהיה נהוג עד כה יבוטל באופן מדורג. התוכנית תצא סוף סוף לדרך לאחר שנדחתה מספר פעמים, והיא תכלול חמש פעימות, כשב-2030 צפוי להתבטל לחלוטין מסלול ההחזרים.
"אני אחתים את כל 120 חברי הכנסת לא לעבור לפעימה הבאה אם שלב א' לא יהיה בסדר. גם אם השר חתם וגם אם ראש הממשלה אישר, לא נרפה מזה עד שנדע ששלב א' עובר כמו שצריך", אמרה הבוקר (רביעי) ח"כ קטי שטרית (הליכוד), יו"ר הוועדה לזכויות הילד, בדיון משותף בנושא שנערך עם ועדת הבריאות.
מנגנון ההחזרים נוצר לפני מספר שנים כפתרון להמתנה הממושכת לטיפול במערכת הציבורית, אז ניתנה למטופלים האופציה לגשת למטפלים פרטיים ולקבל החזר בגובה קבוע מקופת החולים. לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2024 טופלו במערך התפתחות הילד 358,170 מטופלים, 53,515 מהם קיבלו את השירות במסלול החזר, שהם כ-15% מהמטופלים מכלל מקבלי השירות בתחום. מנתונים שאסף מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי בשנת 2024 30% ממי שקיבלו שירותי פסיכולוגיה, קיבלו זאת במסלול ההחזר, ו-29% ממי שקיבלו שירות קלינאות תקשורת, פנו למסלול ההחזר.
לטענת משרד הבריאות, מסלול ההחזר הוביל לצמצום היקף השירותים בתחום התפתחות הילד המוצעים על ידי קופות החולים, לפגיעה בזמינותם של שירותים אלה, ולהגדלת הנטל הכלכלי על המבוטחים ועל הקופות. כיום, במסגרת שיטת ההחזרים, עלות טיפול פרטי במקצועות אלה נעה בין 300 ל-350 שקל לטיפול, כאשר לאחר החזר מקופות החולים, בהתאם לתעריך משרד הבריאות, ההוצאה לטיפול פרטי נעה בין 300-150 שקל. לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, מטופלים ישלמו השתתפות עצמית במקצועות אלו במסגרת מסלול הסדר, של 36 שקל בלבד. במשרד הבריאות מציינים כי מטרת הרפורמה היא להחזיר את טיפולי התפתחות הילד למערכת הציבורית, ולהבטיח שכל ילד וילדה יקבלו מענה איכותי ומקצועי, ללא תלות ביכולת הכלכלית של הוריהם. כמו כן, הם מצפים גם לשיפור באיכות הטיפול, שכן הוא יתקבל על ידי צוות רב-מקצועי ובפיקוח של קופות החולים.
ואולם, על אף החשיבות בקידום רפורמה שוויונית לכלל אזרחי ישראל, בחודשים האחרונים, מאז פרסם משרד הבריאות את הטיוטה להערות הציבור, זעמו הורים וארגונים מקצועיים כי המשרד מבצע את הרפורמה ללא תשתית, וללא יכולת אמיתית ליישם אותה, בשל מחסור חמור במטפלים במערכת הציבור, ובזמינות תורים, שתוביל לטענתם לכך שבסופו של יום הורים לא יקבלו מענה מספק בקופות החולים, ויאלצו להמשיך לקבל שירות במגזר הפרטי, אם כי כעת ללא החזר כלל.
דמיאן קלמן, מנכ"ל "קשר – הבית של המשפחות המיוחדות", וחבר קואליציית הארגונים למען ילדים עם מוגבלויות, אמר כי "היציאה לדרך במתכונתה הנוכחית מעוררת חשש עמוק. כיום אין יעדים מחייבים לקיצור תורים, אין סנקציות על קופות החולים ואין ודאות שהמערכת ערוכה לקליטת אלפי ילדים נוספים". לדבריו, "המשמעות בפועל היא העמקת פערים, כאשר משפחות בעלות אמצעים יפנו למימון פרטי מלא, בעוד שילדים אחרים יישארו ללא טיפול כלל".
הארגונים מדגישים כי בתחום התפתחות הילד ההמתנה לטיפולים מכרעת. "המציאות בשטח קשה: ילדים מחכים חודשים ארוכים לטיפול. כך למשל 44% מהילדים נאלצים להמתין מעל שלושה חודשים לפסיכולוג בקופת החולים, ובחלק מאזורי הפריפריה זמני ההמתנה מגיעים גם לשנה שלמה", אמרה ח"כ שטרית.
בדיון שנערך הבוקר הודו במשרד הבריאות ובקופות החולים כי הרפורמה, לפחות בפעימה הראשונה שלה, לא תקצר את זמני ההמתנה לשירות, מה שמעלה עוד יותר את החשש של ההורים וארגוני המטפלים והמטופלים מיישומה בשטח. ד"ר דורית שמואלי, מומחית בנוירולוגיה ובהתפתחות הילד, ומנהלת מערך התפתחות הילד בכללית אמרה בתדרוך לכתבים כי "הרפורמה טומנת בחובה שינוי חשוב ומשמעותי, הדורש זמן הסתגלות. ההערכה היא שבשלב הראשון זמני ההמתנה יישארו ללא שינוי. ברמה המקצועית אנו נערכים להרחיב את מגוון המענים בתחום ולשלב טכנולוגיות ומענים דיגיטליים כדי לאפשר מענה רחב ומהיר לצרכים בשטח".
משרד הבריאות ציין כי כחלק מהרפורמה קופות החולים יפרסמו אחת לחודש את זמני ההמתנה הממוצעים לקבלת תור לטיפול.
בחודשים האחרונים נמתחה ביקורת חריפה בוועדות הבריאות בכנסת על הנתונים החסרים שהציג משרד הבריאות לחברי הוועדה, שניסו לבחון את מידת ההיערכות של הקופות. שלי לוי, ראש צוות בריאות במרכז המידע והמחקר של הכנסת, ציינה כי הנתונים הללו לא התקבלו ממשרד הבריאות מאז חודש מאי 2025, ואלה שכן התקבלו לא נתנו אינדיקציה אמיתית לגבי מידת ההיערכות.
רק הבוקר, ימים ספורים לפני כניסתה של הרפורמה לתוקף, הגיעו במשרד הבריאות לראשונה עם נתונים מעט יותר מוצקים. כך למשל הם ציינו כי ממאי 2025, אז פורסמה לראשונה הטיוטה, ועד דצמבר 2025, חל גידול בתקני המטפלים השכירים בשלוש קופות החולים (כללית, מכבי ומאוחדת) של 127 משרות סך הכל, כאשר בצפון חל גידול של למעלה מ-50 תקנים ובמרכז של כ-35 תקנים. מדובר כאמור על משרות כאשר תקן 1 = משרה מלאה. מפילוח לפי מקצועות עולה כי מרבית התקנים שייכים למקצוע ריפוי בעיסוק וקלינאות תקשורת. עם זאת, הגידול במספר התקנים של הפסיכולוגים נמוך במיוחד ועומד על שמונה תקנים בלבד.
לצד הגידול, במשרד הבריאות ציינו כי עדיין קיים צורך של כ-130 תקנים נוספים עבור יישום הפעימה הראשונה. הם הדגישו כי המעבר מהפעימה הראשונה ליתר הפעימות, יתבצע אך ורק תחת בקרה קפדנית אחר הנתונים ויישום הרפורמה בשטח.
ח"כ ירון לוי (יש עתיד) טען כי יש לדחות את הרפורמה. "אין נתונים ואין יכולת לבחון זמני המתנה. לא חידשתם כלום ואתם ממשיכים בשיטה של לשלוח חומרים כמה שעות לפני. אנחנו מייצגים את הציבור, מי שעומד בראש משרד הבריאות צריך להתבייש, ילדים ייפגעו!", אמר.
קואליציית הארגונים למען ילדים עם מוגבלויות קראה למשרד הבריאות "להגדיר יעדים ברורים, להגדיל תקציבים ולהבטיח בפועל, לפני ביטול ההחזרים, שכל ילד יקבל טיפול מקצועי, רציף ונגיש, ללא תלות ביכולת הכלכלית של הוריו".
יו"ר הוועדה, ח"כ לימור סון הר מלך: "בבריאות הילד אין מקום לניסוי וטעיה. טעות קטנה שלכם בחישוב המטפלים, וילד לא יקבל את הטיפול ההתפתחותי שהוא זקוק לו בזמן הקריטי ביותר בחייו. המשרד הוא המבצע, אבל אנחנו הריבון ואנחנו אלו שנוודא שאף ילד לא יישאר מאחור בגלל ביורוקרטיה לא מבוססת נתונים".
