חיל האוויר פועל בעצימות גבוהה בשנתיים האחרונות, וביתר שאת במבצעים האחרונים באיראן, תחילה במבצע "עם כלביא" וכעת במבצע "שאגת הארי". בהתאם לכך, הטייסים שוהים זמן ממושך באוויר ונדרשים לשמור על רמות ריכוז וערנות גבוהות בתנאים קשים.
בשנים האחרונות נכנסה לשימוש בחילות אוויר בעולם, וגם בישראל, התרופה מודפיניל (Modafinil), שמשמרת ערנות. תרופה זו פותחה במקור לטיפול בהפרעות שינה המאופיינות בעייפות וישנוניות משמעותית במהלך היום. ואולם גורם צבאי מבהיר כי השימוש במשמרי ערנות הוא רק השלב האחרון במעטפת רחבה שנועדה לשמור על כשירותם של הטייסים.
2 צפייה בגלריה
תרופה מודפיניל (Modafinil) לשמירה על ערנות לצד מטוס קרב מדגם F-35 של חיל האוויר
תרופה מודפיניל (Modafinil) לשמירה על ערנות לצד מטוס קרב מדגם F-35 של חיל האוויר
התרופה מודפיניל (Modafinil) לשמירה על ערנות לצד מטוס קרב מדגם F-35 של חיל האוויר
(צילום: דובר צה"ל, shutterstock)
לדבריו, התרופות מיועדות למצבים שבהם "חורגים מגבולות היכולת האנושית בצורה משמעותית". במקרים שכאלה עומד לרשות צה"ל שימוש בתוסף תזונה קפאין, או באותה תרופת המרשם מודפיניל. אמצעים אלה, כך אומר אותו גורם, נבחרו לאחר מחקר ממושך שנועד למצוא פתרונות יעילים, אך בעיקר כאלה בטוחים מאוד לשימוש, ברמת בטיחות של תרופות ללא מרשם.
הגורם מציין כי שיקולי הבטיחות קודמים לשיקולי הביצועים. לדבריו, קיימות לא מעט תרופות מעוררות שפועלות מהר יותר ובעוצמה גבוהה יותר מהתרופות שנבחרו, אבל המטרה היא לוודא שלא גורמים בשום צורה לנזק. הגורם מדגיש כי לא מדובר בממריצים - שם הניתן לחומרים עם אפקט אופורי ופרופיל סכנות משמעותי יותר - אלא בתרופות המשמרות ערנות, והן ניתנות כחלק ממעטפת פיזיולוגית תפורה אישית לכל משתתף, ולא באופן אוטומטי.
איך פועלת התרופה? ד"ר אסנת רזיאל, כירורגית מומחית ומנהלת המרכז הרב-תחומי באסיא מדיקל, אסותא רמת החייל הסבירה שמודפיניל היא תרופה המעודדת ערנות (Wake-promoting agent). היא פותחה במקור לטיפול בהפרעות שינה המאופיינות בעייפות וישנוניות משמעותית במהלך היום. בין המצבים המרכזיים שבהם נעשה בה שימוש ניתן למנות נרקולפסיה, שהיא הפרעה נוירולוגית הגורמת להתקפי שינה בלתי נשלטים, הפרעת שינה הקשורה לעבודה במשמרות שבה השעון הביולוגי משתבש, וכן ישנוניות יתר בקרב אנשים הסובלים מדום נשימה בשינה. במצבים אלו התרופה מסייעת לשמור על ערנות, ריכוז ויכולת תפקוד במהלך היום.
ד״ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה מנהלת המרכז הרב תחומי, אסיא מדיקל, אסותא רמת החיילד״ר אסנת רזיאלצילום: טאלו לורן
הגורם הצבאי שעמו שוחחנו הסביר כי תרופות אינן ניתנות לראשונה בסיטואציה מבצעית, ואינן ניתנות בפקודה או בכפייה, אלא מדובר רק בהצעה עבור הצוותים המבצעיים. מי שמביעים עניין בשימוש מתנסים תחילה בתרופה בתנאים סטריליים ותחת השגחה. גם לאחר מכן נדרש אישור לשימור, לאחר שמתרשמים פיזיולוגית אל מול הפעילות המבצעית שיש צורך אמיתי שלא ניתן לתת לו מענה באמצעים הרגילים. הגורם מציין כי הכלי הזה מוצע כאשר הסיכון של העייפות גבוה משמעותית מכל סיכון אפשרי של התרופה.

הסוד שבכרית

התרופות נמצאות בשימוש בכל זרועות צה"ל, ולא רק בחיל האוויר, אך בהיקפים נמוכים יותר, שכן אופי הפעילות המבצעית שונה. לדברי הגורם הצבאי, מספר הטייסים המשתמשים בתרופה קטן מאוד.
לדבריו, מיזעור השימוש אינו נובע מחשש מבטיחות התרופה, הנחשבת בטוחה מאוד, אלא בשל "תופעת לוואי" שלה: קושי בהירדמות. הוא מדגיש שהוכח מחקרית שהתרופה הטובה ביותר לעייפות היא שינה, והסיבה שמגבילים את השימוש בתרופה ומקפידים ליטול אותה רק בהתאם להמלצות היא למזער מצבים שבהם התרופה מפריעה לאנשים להירדם כשהם יכולים - דבר שעלול ליצור עייפות מתמשכת.
2 צפייה בגלריה
מטוסי האדיר
מטוסי האדיר
מקדישים תשומת לב לתנאי השינה של הטייסים. בתמונה: מטוס F-35 של חיל האוויר
(צילום: דובר צה"ל)
כאמור, חלק מהמעטפת הפיזיולוגית קשור גם לתזונה. לדברי הגורם הצבאי, שבועות רבים בקורס טיס מוקדשים להיבטים הפיזיולוגיים של כשירות הטייסים, והמעטפת מתחילה כבר בשלב ההכשרה, כשהם עדיין פרחי טיס. סדנאות על המעטפת הפיזיולוגית הן חלק אינהרנטי מההכשרה.
לדבריו, בעקבות המערכה האחרונה והעומס המבצעי, וגם כחלק מלקחי המלחמה הקודמת, הותאם המענה התזונתי לטייסים, בדומה לתמיכה התזונתית הניתנת לספורטאי עילית. בהתאם לכך, גם במהלך משימות ארוכות נעשית התאמה למנות המאפשרות אכילה תוך כדי טיסה, ושמירה על מאזן נוזלים - שכן מדובר במורכבות טכנית ובטיחותית.
לדברי הגורם, בניגוד להנחה הרווחת כי המיקוד הוא במשמרי ערנות, עיקר העיסוק דווקא נוגע לתנאי השינה ולשינה מיטבית. לדבריו, ההשפעה של התרופות זניחה ביחס למה שמאפשרת כמות שינה טובה, או אפילו אספקת כרית לטייס.
בהקשר זה הוא מתאר כי לפני המערכה הנוכחית לא הוקדשה די מחשבה על כריות לצוותים, וחיל האוויר הקדיש "חצי יממה" לטיפול בנושא. הגורם הצבאי מסביר כי תהליך השיפור מתרחש כל הזמן סביב השעון, ובחיל האוויר מקיימים תחקירים בכל חצי יממה כדי להתאים את המענה לצרכים המבצעיים.