מותה הפתאומי של השחקנית והקומיקאית קתרין או'הרה בגיל 71 עורר עניין ציבורי סביב תסחיף ריאתי - מצב רפואי חמור שעלול להתפתח במהירות וללא אזהרה מוקדמת. על פי תעודת הפטירה, תסחיף ריאתי היה סיבת המוות המיידית, כאשר סרטן החלחולת צוין כגורם רקע. המקרה מדגיש עד כמה מדובר במצב שעלול לפגוע גם באנשים שנראים בריאים יחסית, ולעיתים תסמיניו הראשונים אינם חד-משמעיים.
"תסחיף ריאתי מתרחש כאשר קריש דם נודד וחוסם אחד מהעורקים בריאות", מסביר ד"ר אריאל רוקח, יועץ ריאות במאוחדת, מומחה לרפואה פנימית ומחלות ריאה ומנהל היחידה לטיפול נשימתי בשערי צדק. "ברוב המקרים, הקריש נוצר תחילה בוורידים העמוקים של הרגליים או האגן, וחלק ממנו מתנתק, זורם דרך מחזור הדם, עובר דרך הלב ונתקע בכלי דם בריאות. החסימה פוגעת בזרימת הדם החיונית לקליטת חמצן, ועלולה לגרום לירידה באספקת החמצן לגוף ולעומס משמעותי על הלב".
לדבריו, חומרת הפגיעה תלויה בגודל הקריש ובמיקומו. "קרישים גדולים עלולים לחסום עורקים ריאתיים מרכזיים ולהוביל לקריסה לבבית פתאומית, בעוד שקרישים קטנים יותר יכולים לחסום כלי דם קטנים, לגרום לקשיי נשימה ולהעמיס על פעילות הלב. בכל מקרה, מדובר במצב חירום רפואי מסכן חיים המחייב אבחון וטיפול מיידיים".
למה קשה לזהות תסחיף ריאתי?
התסמינים השכיחים כוללים קוצר נשימה פתאומי, כאבים בחזה שמחמירים לעיתים בנשימה עמוקה, ודופק מהיר ללא סיבה ברורה. חלק מהחולים מדווחים גם על שיעול דמי, סחרחורת או עילפון. עם זאת, לא תמיד ההופעה דרמטית: יש מקרים שבהם מופיעים תסמינים קלים יותר, כמו קוצר נשימה במאמץ או אי-נוחות כללית בחזה. במצבים קיצוניים, הסימן הראשון לתסחיף ריאתי עלול להיות התמוטטות פתאומית.
ד"ר אריאל רוקחצילום: דוברות מאוחדתלדברי ד"ר רוקח, לעיתים ניתן לראות נפיחות באחת הרגליים, כאשר קריש הדם מתפתח בוורידים העמוקים של הגפה וגורם להפרעה בניקוז הוורידי. במקרים שבהם הקריש נוצר באזור האגן, ייתכן שתופיע נפיחות בשתי הרגליים.
אחד האתגרים המרכזיים באבחון תסחיף ריאתי הוא חוסר הספציפיות של התסמינים, שעלולים להידמות למצבים אחרים כמו התקף לב, דלקת ריאות, אי-ספיקת לב, חרדה או כאבים ממקור שרירי. בקרב מבוגרים או אנשים עם מחלות רקע, התמונה הקלינית עשויה להיות לא טיפוסית עוד יותר, מה שמקשה על הזיהוי המוקדם.
ד"ר רוקח מסביר כי "הסיכון לתסחיף ריאתי גבוה במיוחד בקרב אנשים עם היסטוריה של קרישי דם, בני 60 ומעלה, מי שעברו ניתוחים גדולים או טראומה, מאושפזים או מרותקים למיטה לאורך זמן, וכן חולים במצבים רפואיים מסוימים כגון סרטן, השמנה, הפרעות בקצב הלב והפרעות תורשתיות בקרישת הדם". לפי מחקרים, תסחיף ריאתי הוא אחד מגורמי המוות המובילים בקרב חולי סרטן, מיד לאחר המחלה עצמה.
גם מצבים יומיומיים יחסית עשויים להעלות את הסיכון להתפתחות תסחיף ריאתי. "שכיבה או ישיבה ממושכת, ובפרט במהלך טיסות ארוכות של 8-7 שעות ויותר או נסיעות ממושכות ללא תזוזת הרגליים, נחשבות גורם סיכון מוכר", אומר ד"ר רוקח. "לכך מצטרפים היריון והתקופה שלאחר הלידה, שימוש בתרופות המכילות אסטרוגן – כמו חלק מגלולות למניעת היריון או טיפולים הורמונליים בגיל המעבר – וכן עישון, כולם מצבים המגבירים את הנטייה לקרישיות יתר".
לדבריו, קשה להעריך במדויק כמה בני אדם מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מתסחיף ריאתי, בין היתר משום שבמקרים רבים סיבת המוות נרשמת כ"מוות פתאומי", מבלי שמתבצעת בדיקה שמאפשרת לזהות תסחיף ריאתי כגורם הישיר. בפועל, תסחיף ריאתי אינו תמיד מאובחן גם לאחר המוות.
"מבחינת שכיחות האירועים בארץ, מקובל להעריך כי שיעור תסחיף ריאתי עומד על כ-50 מקרים בשנה לכל 100 אלף תושבים", אומר ד"ר רוקח. "לפי חישוב זה, ניתן להעריך שבישראל מתרחשים מדי שנה כ-5,000 מקרים של תסחיף ריאתי. מרבית הלוקים במצב אינם מתים ממנו, אך כאשר מתרחש מוות - במיוחד אם הוא פתאומי - הסיבה המדויקת אינה תמיד מתבררת, ולעיתים אינה מיוחסת לתסחיף ריאתי גם בדיעבד".
אבחון, טיפול וחדשנות ישראלית
אבחון של תסחיף ריאתי מתבסס על שילוב של הערכה קלינית, בדיקות דם והדמיה. בדיקות כמו D-dimer עשויות לסייע בשלילת קריש במטופלים בסיכון נמוך, אך האבחנה הסופית נעשית לרוב באמצעות בדיקת CT אנגיוגרפיה (דימות כלי דם) של הריאות. במקרים מסוימים נעשה שימוש בבדיקות חלופיות, כמו מיפוי אוורור-זלוף (בדיקת VQ) או אולטרסאונד של הרגליים.
לדברי ד"ר רוקח, הטיפול בתסחיף ריאתי הוא דחוף וחייב להתחיל מיד עם האבחנה. קו הטיפול המרכזי מבוסס על תרופות נוגדות קרישה, שמונעות מהקריש להמשיך ולגדול ומפחיתות את הסיכון להיווצרות קרישי דם נוספים. במקרים חמורים במיוחד, שבהם נשקפת סכנה מיידית לחיי המטופל, ייתכן צורך בטיפולים אגרסיביים יותר, כגון תרופות ממיסות קרישים או הליכים פולשניים. ברוב המקרים, הטיפול נמשך לפחות שלושה חודשים, ולעיתים אף יותר, בהתאם לגורמי הסיכון האישיים.
"במצבים נדירים נעשה שימוש גם בצנתור או בניתוח חירום", מציין ד"ר רוקח.
בישראל החלה לאחרונה להיכנס לשימוש מערכת בינה מלאכותית קלינית שמטרתה לקצר את זמן הזיהוי של מצבי חירום מסכני חיים, בהם תסחיף ריאתי. קופת חולים מאוחדת הטמיעה את המערכת של הסטארט-אפ הישראלי איידוק (Aidoc) במכוני ה-CT של הקופה. המערכת פועלת ברקע של בדיקות הדמיה שגרתיות ומתריעה בפני הצוות הרפואי על ממצאים חריגים בזמן אמת.
כיממה לאחר תחילת ההטמעה, התקבלה באמצעות המערכת התראה על סריקת CT שגרתית של מטופל אונקולוגי כבן 70, שהגיע לבדיקה לצורך מעקב וללא חשד מוקדם. המערכת זיהתה ממצא של תסחיף ריאתי חריף ומסכן חיים, ובזכות הזיהוי המהיר הופנה המטופל להמשך טיפול רפואי עוד לפני השלמת הפענוח הרגיל של הבדיקה.
3 צפייה בגלריה
תסמינים של תסחיף ריאתי עלולים לדמות התקף לב או מצבי חירום אחרים, מה שמקשה על הזיהוי המהיר
(צילום: Shutterstock)
המערכת מיועדת לסייע לרופאים בתעדוף בדיקות ובהתמקדות בממצאים דחופים, במיוחד על רקע העומס והמחסור בכוח אדם במערכת הבריאות. מעבר לזיהוי תסחיף ריאתי, היא משמשת גם לאיתור מצבים קריטיים נוספים בבדיקות הדמיה, בהם דימומים מוחיים, מפרצות כלי דם, סימנים ללחץ תוך-גולגולתי, דלקות ריאה קשות וחסימות בריאות.
על פי החברה, הטכנולוגיה כבר נמצאת בשימוש באלפי בתי חולים בעולם. לאחרונה הודיעה Aidoc כי ה-FDA אישר פתרון בינה מלאכותית מקיף הכולל זיהוי של 11 ממצאים שונים בסריקות CT במסגרת אישור רגולטורי אחד. הפיתוח מבוסס על מודל בינה מלאכותית יחיד מסוג Foundation Model, שלדברי החברה מהווה תשתית לדור הבא של שימוש ב-AI קליני. על רקע זה השלימה החברה בשנה האחרונה גיוס הון בהיקף של כ-150 מיליון דולר, בין היתר בהשתתפות חברת Nvidia.
