תחלואת השפעת ממשיכה לעלות בקצב מואץ ומדאיג: לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות שפורסמו הערב (יום ד') נמשכת העלייה בפעילות הנגיף בקרב מאושפזים ובקהילה. בשבוע שעבר נספרו 484 מקרים חיוביים חדשים לשפעת בקרב מאושפזים. 14 מאושפזים בטיפול נמרץ עם שפעת - חמישה מהם ילדים. נדגיש כי לפי הנתונים לא ברור כמה מהמאושפזים סבלו ממחלות רקע או מבעיות אחרות שבגללן אושפזו בטיפול נמרץ.
ד"ר שי משה אמור מאיכילוב מתריע על סיבוך דלקת הריאות ש"מתלבש" על השפעת
(צילום: מיקי שמידט)
גם במרפאות בקהילה נמשכת העלייה במקרי השפעת. בשבוע שנוטר, המשיכה העלייה בשיעור הפניות למרפאות מכבי שירותי בריאות בשל תחלואה דמוית-שפעת, שלראשונה מגיעה לסף העוצמה הגבוהה מאוד. נתוני קופת החולים כללית הראו תמונה דומה.
אמש עדכן משרד הבריאות שהוא ממליץ לאוכלוסיות בסיכון - חולים במחלות כרוניות ומבוגרים מעל גיל 65 - לשקול עטיית מסכות במקומות סגורים ובהתקהלויות. כמו כן, המליצו על עטיית מסכות לצוותים רפואיים ולמבקרים בבתי אבות ובמוסדות גריאטריים.
2 צפייה בגלריה
861 ילדים אושפזו מתחילת העונה עם שפעת, 41 מתוכם בטיפול נמרץ. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בשלושת השבועות האחרונים מתו ארבעה ילדים משפעת, שלושה מהם לא היו מחוסנים, ואחד סבל ממחלות רקע משמעותיות. מתחילת העונה אושפזו במצטבר 861 ילדים עם שפעת, 41 מתוכם בטיפול נמרץ. בקרב מבוגרים אושפזו 1,280 חולים עם שפעת מתחילת העונה, 45 מתוכם בטיפול נמרץ.
זן מידבק יותר
שפעת היא מחלה ויראלית שתוקפת את דרכי הנשימה. קיימים שלושה זנים לשפעת – B, A ו-C, כאשר זן A הוא האחראי על רוב מקרי השפעת העונתיים. בישראל, בדומה למדינות רבות בעולם, חלה השנה עלייה מוקדמת מהצפוי בתחלואה בעקבות תת-זן חדש של שפעת A - H3N2 מסוג K.
פרופ' גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים, בבית החולים דנה-דואק באיכילוב מסבירה כי בנגיף השפעת חלים מעת לעת שינויים, במיוחד בשפעת מזן A. "השינוי הנוכחי הוא אמנם יחסית קטן, אבל עדיין קיים, כך שלרוב האנשים אין חסינות טבעית לזן הזה", היא מסבירה. לדבריה, מדובר בזן מידבק יותר מזנים קודמים.
עם זאת היא מציינת כי מחקרים חדשים שנערכו באחרונה מעידים שהחיסון הקיים בעונה הנוכחית מגן מפני זן השפעת החדש. לדבריה, על אף שהתחלואה כבר כמעט בשיאה, כדאי לציבור הרחב גם כעת לגשת ולהתחסן. "בכל תחילת עונה יש מספר מסוים של חיסונים. הרבה פעמים כשיש עונות קלות, יש עודף של חיסונים, אבל כשיש עונות קשות בסופו של יום לא נשארים חיסונים".
פרופ' יעקב אבלין, מנהל מחלקת פנימית ח' באיכילוב, אומר כי "השנה תחלואת השפעת החלה מוקדם מהרגיל, סדר גודל של ארבעה שבועות מוקדם יותר. אנחנו רואים את זה בגרפים וגם מרגישים את זה במחלקות - עלייה במספר החולים שמגיעים עם חום, סימפטומים נשימתיים, המחלקה מתמלאת, הפרוזדורים מתמלאים, החולים מחכים במיון". הוא מדגיש כי החולים המאושפזים במחלקת הפנימיות הם רובם מבוגרים, שמלכתחילה סובלים ממחלות רקע, ולכן "כאשר המחלות הויראליות האלה 'מתלבשות' על המצבים הקיימים, חלקם מגיעים למצבים מאוד קשים".
לדבריו, משנה לשנה השפעת הולכת ומתחזקת מבחינת היקף המקרים. "גם בשנה שעברה השפעת הגיעה לשיאים שלא הכרנו. בעונה הנוכחית אנחנו רק בהתחלה, אבל רואים עלייה מאוד תלולה, ונצטרך להמתין ולראות לאן זה מגיע. אחת הבעיות בכך שהמחלה פורצת מוקדם מדי היא שגם מי שרצה להתחסן, לא הספיק, זאת לצד מי שמושפעים מתיאוריות קונספירציה כאלה ואחרות וחשש מחיסונים", מוסיף פרופ' אבלין.
בבתי החולים כבר מתחילים לחוש את העומס בעקבות תחלואת החורף, שמושפעת גם מהתפרצות החצבת בחודשים האחרונים, וכן בשל וירוסים נשימתיים נוספים כמו RSV וקורונה. "הפנימיות עובדות תמיד על המנעד של בין אי-ספיקה מוחלטת, למצב שהתפוסה יורדת", הסביר פרופ' אבלין, "בסופו של יום מספר המיטות הקיים במחלקה פנימית לא באמת מספיק למצבים כאלה, כלומר ברגע שמגיעים לגל כזה, אנחנו כבר בעומס רב, עם חולים ששוכבים במיון ואין להם מיטה כדי לעלות למחלקה הפנימית, ופרוזדורים מלאים. הזקנה במסדרון שאהוד ברק דיבר עליה לפני 25 שנה, עדיין במסדרון, ואין ספק שצריך יותר מיטות פנימיות כדי שנוכל לספוג את תחלואת החורף".
"לא מחלה שמדלגים עליה"
"בניגוד להצטננות, שפעת זו מחלה קשה, זו לא מחלה שמדלגים עליה", אומרת פרופ' רונית לובצקי, מנהלת מחלקת ילדים בבית החולים דנה-דואק באיכילוב. לדבריה, הסיבוך המרכזי של שפעת הוא דלקת ריאות, ויש סיבוכים חמורים אף יותר.
פרופ' לובצקי מסבירה שהחיסון אמנם לא הרמטי, כלומר אינו מגן ב-100%, אך מסייע באופן משמעותי בהפחתת חומרת התחלואה. "זה נכון שיעילות החיסון נעה בין 50%-60%, אבל גם אם נדבקת כשאתה מחוסן, אתה הרבה פחות חולה", היא אומרת. לדבריה, בקרב ילדים מחקרים מעידים כי החיסון יעיל אפילו יותר במניעת מחלה קשה.
במחלקת הילדים באיכילוב רוב המאושפזים עם שפעת אינם מחוסנים. "יש יחסי ציבור מאוד גרועים לחיסון השפעת", אומרת פרופ' לובצקי. "אבל אנחנו מסתכלים בסוף על המדע, ולפיו החיסונים עוזרים. אנחנו פוגשים בהרבה הורים שמתחרטים שלא חיסנו את ילדיהם. אנחנו לא מתווכחים עם הורים, אבל משתדלים להסביר להם את המנגנון שמאחורי הווירוס והחיסון, שיבינו שהמחלה של הילדים יכולה הייתה להיות ברת מניעה. חשוב להדגיש שהחיסון אינו גורם למחלה".
פרופ' גריסרו מסבירה שיש כמה סוגי גישות שקשורות בהתנגדות לחיסונים. "יש אוכלוסיות שחלק מה'אני מאמין' שלהן הוא התנגדות לחיסונים. ויש גם את ההססנים, כאלה שיודעים שיש יתרונות בחיסון, אבל עדיין מפחדים. ואיתם יש לנו על מה לבסס דיון".
פרופ' גריסרו מתייחסת גם לרוח שנושבת מארה"ב עם העלייה בפייק ניוז ובהתנגדות לחיסונים, גם מצד בכירי הממשל. "זה מאוד משפיע והרסני, קודם בארה"ב, אבל ארה"ב זה צונאמי, היא משליכה על כל העולם, זה מטורף. בכנס גדול בנושא מחלות זיהומיות שהתקיים לאחרונה בארה"ב, היה אפשר להרגיש את התחושות הקשות בקרב מומחים מארה"ב לנוכח ההחלטות האחרונות של הוועדה המייעצת של החיסונים".
