בחסות סאנופי
אתם זוכרים איך זה להיות בני נוער. הורמונים משתוללים, דרישות אינסופיות ועומס של מטלות ומבחנים בתיכון, שינויים רבים בגוף ובנפש. עכשיו תוסיפו לכל זה גם את מחלת העור אטופיק דרמטיטיס, וקיבלתם אתגר כפול - גופני ונפשי.
אטופיק דרמטיטיס היא אחת ממחלות העור השכיחות בעולם המערבי, והיא אינה פוסחת גם על בני נוער - בגיל הרגיש שבו הגוף משתנה, הדימוי העצמי מתעצב והצורך באישור חברתי נמצא בשיאו. מתבגרים החיים עם המחלה נאלצים להתמודד לא רק עם כאב וגרד מתמשך, אלא גם עם תחושות של בושה, חוסר ביטחון וחשש מדחייה, במיוחד סביב מערכות יחסים ראשונות והתמודדות עם סוגיות של משיכה ודימוי גוף.
אטופיק דרמטיטיס היא מחלת עור דלקתית כרונית המתבטאת ביובש, גרד עד ונגעים אדומים. מטופלים אלה חשופים יותר גם לזיהומי עור שונים וחווים נטל מחלה נוסף כתוצאה מכך. המחלה עלולה להופיע כבר בינקות, להימשך במהלך גיל ההתבגרות ואף ללוות את האדם בבגרות. היא נגרמת משילוב של פגיעה במחסום הטבעי של העור ותגובה דלקתית של מערכת החיסון. אף שמדובר במחלה שאינה מסכנת חיים, היא משפיעה במידה ניכרת על איכות החיים, הדימוי העצמי והיכולת להשתלב באופן טבעי בחברה.
באילו גילאים היא עלולה להתפתח אצל ילדיכם?
"המחלה יכולה להתבטא מגיל צעיר של מספר חודשים, ולהופיע גם בגילאים מבוגרים. פעם חשבו שזו מחלת ילדים, אבל היום אנחנו יודעים שזה יכול להתפרץ בכל גיל", מסבירה ד"ר רמית מעוז-סגל, מומחית למחלה ורופאה בכירה ביחידה לאימונולוגיה קלינית בבית החולים שיבא תל השומר, "היא שכיחה יותר בילדים עם מחלות אטופיות נוספות - כמו נזלת אלרגית, אלרגיה למזון, אסתמה".
כמה אנשים סובלים מזה?
"מדובר במחלה יחסית שכיחה. כעשרה אחוז מהילדים, כשישה אחוז מבני הנוער ו2%- אחוז מהמבוגרים סובלים מאטופיק דרמטיטיס. בעולם השכיחות עלולה להיות אף גבוהה יותר. בערך כרבע מהמטופלים סובלים ממחלה בדרגה חמורה, כלומר יצטרכו לקבל טיפול מערכתי חוץ מאשר החלפת סבונים וקרמים ושמירה על העור. כרבע מהחולים מגיעים לטיפול בזריקות או כדורים".
מה בדרך כלל חווה מי שסובל וסובלת מהמחלה?
"האקזמה יכולה לכסות כמעט את כל שטח הגוף, בדרגות חומרה שונות - מקלה ועד קשה. מדובר במחלה
שמביאה איתה לא רק סבל פיזי אלא גם מצוקה פסיכולוגית משמעותית. הגרד הבלתי פוסק פוגע בכל תפקודי העור, כולל ביכולת שלו לשמור על לחות, וכשהעור פתוח הוא גם חשוף יותר לזיהומים. הבושה גדולה במיוחד כשהנגעים מופיעים באזורים חשופים, כמו הפנים או הידיים, מה שמקשה על תפקוד חברתי ויוצר ריחוק.
בנוסף, ישנן בעיות קשות בשנת הלילה. הגרד עלול להיות עז עד כדי דימום, והגירודים, חוסר השינה והיקיצות המרובות גורמים לתשישות מתמשכת. כשליש מהמטופלים מפתחים עם השנים גם אלרגיה במגע עם חומרים שונים, משום שהעור פגוע ומוחלש, וכל מגע נוסף עלול לעורר תגובה חריפה".
לדברי ד״ר מעוז-סגל מדובר בגיל מאתגר במיוחד מבחינת התמדה בטיפול - קשה לבני נוער לשלב מריחת משחות או נטילת תרופות בסדר היום העמוס שלהם, הכולל לימודים, חוגים וחיים חברתיים. "גם להורים לא פשוט - הם נדרשים לעודד, להזכיר ולדחוף לטיפול קבוע, בגיל שבו הילדים מבקשים עצמאות ומרחב אישי".
מהו האפקט הפסיכולוגי שיש למחלה אצל ילדיכם?
"בקרב בני נוער, אטופיק דרמטיטיס מופיעה בדרגה קשה אצל כ-20% מהחולים, וההשפעה הנפשית בגיל הזה משמעותית הרבה יותר בהשוואה לילדים צעירים. השינויים במראה העור עלולים לפגוע בדימוי העצמי ולהוביל לתחושות של דיכאון, חרדה חברתית וירידה בביטחון העצמי. רבים מהם אף חווים בריונות. מתבגרים רבים בוחרים להתבודד, להימנע ממפגשים חברתיים, מדייטים או מבילוי בחוף הים – במיוחד בעידן שבו הרשתות החברתיות מדגישות את המראה החיצוני ומעצימות את תחושת השונות", מסבירה ד״ר מעוז-סגל.
2 צפייה בגלריה
"מופיעה בדרגה קשה אצל כ-20% מהחולים, וההשפעה הנפשית בגיל הזה משמעותית הרבה יותר"
(צילום: shutterstock)
האם לאטופיק דרמטיטיס יש השפעה גם על המיניות של בני הנוער?
"תקופה שבה הזהות המינית מתגבשת והקירבה הפיזית הופכת לחלק חשוב מההתבגרות, סימני המחלה – עור יבש, אדמומי ולעיתים פצוע – עלולים לעורר תחושות של בושה, מבוכה וירידה בתחושת האטרקטיביות. רבים נמנעים ממגע פיזי או ממערכות יחסים מחשש לתגובות שליליות או דחייה. הקושי הזה אינו רק פיזי, אלא גם רגשי וחברתי, והוא עלול לפגוע בביטחון העצמי ובתחושת הערך – דווקא בגיל שבו הצורך בקבלה ובשייכות הוא החזק ביותר", מסבירה ד״ר מעוז-סגל.
מעבר לכך, מתבגרים רבים מתארים חשש ממשי מסיטואציות אינטימיות – כמו לינה אצל בן או בת הזוג – בשל פחד מהופעת כתמי דם על המצעים, מהחמרת הפריחה או מהתגובה למראה העור הפגוע. גם מגע פשוט או חיבוק עלולים לעורר חרדה, שמא בן או בת הזוג יירתעו. תחושת הפגיעות הזו, יחד עם הרצון להיראות "רגילים", יוצרת מתח מתמיד בין הצורך בקרבה לבין הרצון להסתיר. ההתמודדות הזו דורשת רגישות, תמיכה והבנה – מצד המשפחה, בני הזוג ואנשי המקצוע – כדי לסייע לבני הנוער לפתח ביטחון, פתיחות וקבלה עצמית.
האם המחלה הזו דומה לאקנה, שאופיינית לבני נוער?
אטופיק דרמטיטיס אינה דומה כלל לאקנה, מסבירה ד"ר מעוז-סגל. "באקנה, הפריחה בדרך כלל מוגבלת לאזור הפנים, ולעיתים לגב העליון – אבל כאן מדובר במצב מפושט, שיכול להופיע גם בבטן, בבית החזה, על הידיים והרגליים. בנוסף, יש את אלמנט הגרד שמחמיר את התמונה הקלינית. מחקרים מראים שכאשר מגרדים את העור, מתרחשת הפרשה של היסטמין שגורמת לו לגרד עוד יותר – כך נוצר מעגל שמזין את עצמו. הגירוד הפוצע את העור מאפשר חדירה של חיידקים ומזהמים, מה שמוביל לזיהומים משניים ולהחמרה נוספת של המצב. זה מעגל שקשה מאוד לשבור אותו".
איך ניתן לטפל באטופיק דרמטיטיס?
ד"ר רמית מעוז סגלצילום: אלבום פרטי"אפשר בהחלט להשיג שליטה טובה במחלה, להפחית את הגרד ולשפר גם את המראה האסתטי של העור", מסבירה ד"ר מעוז-סגל. "הטיפול באטופיק דרמטיטיס נחלק לפי דרגת החומרה. במקרים קלים, אנחנו מתחילים בשינויי הרגלים פשוטים, למשל החלפת סוג הסבון ושימוש בתכשירים שמחזקים את מחסום העור.
יש כיום מגוון טיפולים אנטי-דלקתיים, בהם משחות סטרואידיות או תרופות מקומיות אחרות, שיכולות להביא להקלה משמעותית". פוטותרפיה (טיפול ב-UV) מסייעת לחלק מהמטופלים, אבל מוגבלת בגישה טובה לבית החולים.
לדברי ד"ר מעוז-סגל במקרים חמורים יותר הטיפול המקומי אינו מספיק, ויש צורך בטיפול מערכתי, כלומר טיפול המכוון למערכת החיסון עצמה. טיפולים סיסטמיים כאלה ניתנים דרך הפה או בזריקה ופועלים על כלל הגוף. הם נחלקים לטיפולים אימונוסופרסיביים, שמדכאים באופן רחב את פעילות מערכת החיסון וכך מפחיתים את עוצמת התגובה הדלקתית בעור, ולטיפולים מתקדמים, שמשפיעים על מערכת החיסון באופן מדויק, במטרה להפחית את הדלקת הכרונית שמניעה את המחלה. "כיום קיימים טיפולים מתקדמים שמטרתם מסלולי תקשורת של מערכת החיסון, שמטפלים באופן מדויק יותר בגורמי המחלה", מספרת ד"ר מעוז-סגל.
"טיפולים מתקדמים כמו טיפולים ביולוגים ומעכבי JAK נחשבים לפורצי דרך, ובמחקרים שונים הם הוכיחו יעילות גבוהה במיוחד לצד פרופיל בטיחות עדיף משל טיפולים אימונוסופרסיביים", מסבירה ד"ר מעוז-סגל. "בנוסף, מדובר בטיפולים הניתנים לשימוש עצמי, ומטופלים אינם נדרשים עוד להגיע לבית החולים, לצורך קבלת טיפול, לעומת טיפולי פוטותרפיה, למשל".
שירות לציבור מוגש מטעם סאנופי. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה
פורסם לראשונה: 15:13, 05.02.26
