הזדקנות המוח נתפסת כתהליך בלתי נמנע, כזה שמתקדם יחד עם הגיל, אך מחקר שפורסם לאחרונה מצביע על כך שלא רק השנים קובעות, אלא גם האופן שבו אנחנו חיים. צוות חוקרים מאוניברסיטת פלורידה מצא שאופטימיות, שינה איכותית וסדירה, וקשרים חברתיים חזקים קשורים באופן הדוק לפרופילים מוחיים בריאים וצעירים יותר, עד כשמונה שנים מתחת לגיל הכרונולוגי.
המחקר עקב אחר 128 מבוגרים בגיל הביניים ובגיל המבוגר, שרובם סבלו מכאב כרוני במערכת השריר-שלד, הקשור או מציב סיכון לאוסטיאוארתריטיס של הברך. יש לציין כי כאב כרוני הוא גורם הידוע כתורם להזדקנות מוחית מואצת. במשך תקופה של שנתיים השתמשו החוקרים בסריקות MRI שעובדו באמצעות מודל של למידת מכונה כדי להעריך את "גיל המוח" של כל משתתף ולהשוות אותו לגילו הכרונולוגי. ההפרש בין השניים, המכונה "פער גיל המוח", סיפק מדד יחיד לבריאות הכוללת של המוח.
"החוקרים למעשה מצאו מדד מסוים שדרכו הם הצליחו להסתכל על מוח", מסביר ד"ר מג'ד זייד, נוירולוג בכיר בבית החולים אסותא רמת החייל. "מבחינה ביולוגית הדבר הכי בולט במסגרת ההזדקנות הטבעית של המוח הוא תהליך שנקרא אטרופיה מוחית - ירידה הדרגתית בנפח המוח. בדרך כלל היא בולטת בשתי אונות עיקריות: האונה הפרונטלית שאחראית על תכנון והיגיון, והאונה הטמפורלית שאחראית על חשיבה וזיכרון. נוסף לזאת יש גם ירידה בעיבוי של הקורטקס - קליפת המוח, האחראית על קבלת החלטות וקשב - תהליך הנקרא דלדול קורטיקלי".
ד"ר מג'ד זיידצילום: פרטי לדברי ד"ר זייד, המחקר עצמו ביקש להעריך את התרומה היחסית של כאב כרוני וסיכון סוציו-סביבתי, ומדד גם גורמים התנהגותיים ופסיכו-חברתיים. "מדובר במחקר תצפיתי שבו לקחו אנשים בגילי 85-45 - גילים שבהם מתחילים שינויים מוחיים שקשורים להזדקנות. הם ביקשו לבדוק האם מעבר לכאב הכרוני יש גורמים נוספים שיכולים לשפר את מצב המוח ולשמר אותו. גורמים כמו שינה, סטרס, תמיכה חברתית, עישון ואופטימיות.
פרופ' נעמי חביב: "מחקרים קודמים מראים שככל שאנחנו ישנים טוב ושומרים על איזון בהתמודדות שלנו עם סטרס ועל יחסים חברתיים טובים ועשירים – הדבר תורם לשמירה על בריאות המוח. מעבר לזה, דבר מעניין שעולה מהמחקר הוא ששמירה על אופטימיות וגישה חיובית לחיים גם קשורה להגנה על המוח"
"לאחר שנתיים ביצעו הערכה נוספת של המטופלים על ידי MRI, ומצאו כי הכאב הכרוני לא היה הגורם החזק ביותר אלא דווקא אורח החיים והחוסן הנפשי-חברתי. כלומר, אנשים עם שינה טובה יותר, פחות סטרס ויותר תמיכה חברתית, הימנעות מעישון ושמירה על מדדים גופניים בריאים, הדגימו מוח צעיר יותר - גם אם הם סבלו מכאב מתמשך".
ואכן, גורמים מסוימים, בהם כאב כרוני, הכנסה נמוכה, השכלה מוגבלת ובידוד חברתי, נקשרו למוחות שנראו מבוגרים יותר. עם זאת, קשרים אלה נחלשו לאורך הזמן. לעומתם, שמירה על אורח חיים בריא כמו הקפדה על שינה משקמת, שמירה על משקל גוף בריא, ניהול סטרס יעיל, הימנעות מעישון ושימור מערכות יחסים תומכות, הראו קשר למוחות שנראו צעירים יותר. משתתפים שדיווחו על המספר הגבוה ביותר של גורמים חיוביים החלו את המחקר עם מוחות שנראו צעירים בשמונה שנים מגילם האמיתי, וקצב הזדקנות המוח שלהם המשיך להיות איטי יותר לאורך תקופת המעקב.
מאחורי הקלעים של הזדקנות המוח
הממצאים מעלים שאלה מרכזית: כיצד הרגלי חיים וגורמים נפשיים-חברתיים מתורגמים בפועל לשינויים מוחיים מדידים? "באופן כללי, ככל שאנחנו מזדקנים המוח שלנו חשוף להמון גורמים שמובילים לנזק ולמחלות כמו אלצהיימר, אבל ההרגלים שלנו - והראו את זה על פני המון מחקרים - יכולים להשפיע על זה ולהטות את הכף ולהוביל להזדקנות בריאה", מסבירה פרופ' נעמי חביב, חוקרת מוח ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית.
פרופ' נעמי חביבצילום: יונית שילר"יש הרגלים שמגנים על המוח ויש כאלה שגורמים לנזק. במחקר הם ספציפית מדגישים גורמים שקשורים לאיך אנחנו מתמודדים עם מצבי לחץ, איכות השינה ולקשרים חברתיים. מחקרים קודמים מראים שככל שאנחנו ישנים טוב ושומרים על איזון בהתמודדות שלנו עם הסטרס ועל יחסים חברתיים טובים ועשירים – הדבר תורם לשמירה על בריאות המוח. מעבר לזה, דבר מעניין שעולה מהמחקר הזה הוא ששמירה על אופטימיות וגישה חיובית לחיים גם קשורה להגנה על המוח עם הגיל".
לדברי ד"ר זייד, התשובה טמונה בתהליכים ביוכימיים שמתרחשים במוח. "הכול קשור בביוכימיה של המוח", הוא אומר, "ככל שאנחנו חווים איכות חיים יותר גבוהה, ישנים יותר טוב, חווים פחות סטרס, יותר תמיכה חברתית, מופרשים יותר אנדורפינים והורמונים שאחראים על שמירת הקשר בין הנוירונים. הדבר מונע הזדקנות ומונע התפתחות של מחלות נוירודגנרטיביות כמו אלצהיימר ודמנציה, למשל - תהליך הרסני לנוירונים של המוח".
חוקרים יודעים מזה שנים שמוחות מזדקנים רגישים יותר לירידה קוגניטיבית, לדמנציה ולמחלת אלצהיימר. מחקרים קודמים התמקדו לעיתים באזורים מוחיים מבודדים, אך כאב, סטרס ואירועי חיים משמעותיים נוטים להשפיע על רשתות עצביות נרחבות. המחקר הנוכחי מחזק את ההנחות הללו.
"יש המון מחקר מעמיק שנעשה על ההשפעה של סטרס על המוח. אנחנו לא יודעים עד הסוף למה זה גורם להזדקנות המוח, אבל אנחנו יכולים לשער", אומרת פרופ' חביב. "בזמן סטרס הגוף שלנו מפריש חומרים כמו קורטיזול שמגיעים למוח ומשפיעים עליו. מעבר לזה, קצב זרימת הדם משתנה ומערכת החיסון שלנו נחלשת כשאנחנו במצבים של לחץ שלילי – גורמים שכבר ידועים כמשפיעים על בריאות המוח. כשאנחנו שמחים ורגועים זה יכול להוביל לתהליכים הפוכים.
"הקשר החברתי הוא משהו מאוד מעניין שאנחנו פחות מבינים איך הוא משפיע על הזדקנות המוח, אבל זה לא מפתיע כי אפשר להרגיש את זה על הגוף שלנו כשאנחנו מוקפים בסביבה אוהבת וחמה עם קשרים משמעותיים, וידוע שיש קשר חזק מאוד בין גוף ונפש (או מוח). אנחנו לא תמיד מודעים לעד כמה המצב הרגשי שלנו משפיע על המצב הפיזי שלנו, ואיך אורח החיים שלנו משפיע על הבריאות של המוח, אבל מחקרים כאלה מדגישים את הקשר הזה".
פרופ' נעמי חביב: ישנו גם קשר להזדקנות בריאה של המוח לבין שמירה על היגיינת הפה. טרם הצלחנו להבין למה: זה יכול להיות בגלל חיידקים שיש לנו בפה, או בגלל שזה יכול להוביל לדלקת כרונית בגוף. המון מחקרים מראים שבריאות הפה הוא גורם גם סיכון, ולכן כשאנחנו שומרים על השיניים והחניכיים אנחנו שומרים גם על המוח"
לא רק סטרס וקשרים חברתיים
המחקר אמנם שם זרקור בעיקר על ההתמודדות הרגשית והחברתית עם סטרס, אך לדברי המומחים מדובר בחלק מתמונה רחבה יותר. גורמים נוספים הקשורים לאורח חיים ידועים זה שנים כמשפיעים באופן משמעותי על הזדקנות המוח.
"במחקר הנוכחי הושם יותר דגש על ההיבטים היותר חברתיים ורגשיים והתמודדות עם סטרס, אך הגורמים הכי חזקים שאנחנו יודעים שמשפיעים על המוח, שלא דובר עליהם במחקר בדרך כלל קשורים לפעילות גופנית ולתזונה בריאה ומאוזנת", מציינת פרופ' חביב. "אנחנו יודעים שפעילות גופנית מהווה גורם מספר אחת שקשור גם לאורח חיים, ללונג'ביטי, וגם לשמירה על מוח בריא".
ד"ר זייד מוסיף כי "הליכה יומית של 40-30 דקות משפרת זרימת דם מוחית וזיכרון. אימוני כוח קשורים לשיפור תפקודים ניהוליים ולירידה בסיכון לדמנציה. גם חשיפה לאור יום בבוקר מסנכרת שעון ביולוגי ומשפרת ערנות וקשב".
ומה עוד? גם פעילות קוגניטיבית, כלומר אימון של המוח, ישמור על המוח שלכם בריא וצעיר. "למידה של משהו חדש כמו שפה או כלי נגינה, למשל מגבירה נוירופלסטיות ויוצרת סינפסות חדשות", מציין ד"ר זייד. "קריאה פעילה מחזקת זיכרון עבודה, הבנה מופשטת וקישוריות פרונטלית. גם משחקי חשיבה כמו שחמט סודוקו או תשבצים: הם משפרים תכנון וגמישות קוגניטיבית".
מה שאולי יותר מפתיע, הוא קשר להזדקנות בריאה של המוח לבין שמירה על היגיינת הפה. "במילים אחרות מדובר על צחצוח שיניים ושמירה על החניכיים", אומרת פרופ' חביב. "טרם הצלחנו להבין למה: זה יכול להיות בגלל חיידקים שיש לנו בפה, או בגלל שזה יכול להוביל לדלקת כרונית בגוף. המון מחקרים מראים שבריאות הפה הוא גם גורם סיכון, ולכן כשאנחנו שומרים על השיניים והחניכיים אנחנו שומרים גם על המוח".
בשורה התחתונה, אמנם איננו יכולים לעצור את הזמן אך לדברי ד"ר זייד המחקר מציע מסר אופטימי: "המוח שלנו מגיב לאופן שבו אנו חיים, אפילו אם אתה בגיל מבוגר וגם אם אתה חי עם כאב כרוני. הבחירות היומיומיות שלנו עשויות להשפיע על בריאות המוח יותר ממה שפעם חשבנו".
המידע הראשוני לכתבה זו התקבל ממערכת ניתוח החדשות של חברת Alchemiq
