(אורי דוידוביץ)
"אחרי ירידה בשיעורי האובדנות בחודשי מרץ ואפריל - עכשיו יש עלייה ברמת המצוקה והכאב הנפשי. אנחנו צריכים לזהות ולפעול": עלייה הדרמטית בתסמיני דיכאון מתחילת מגפת הקורונה בישראל וברחבי העולם. לרגל היום למניעת אובדנות שחל היום (ה'), התראיין באולפן ynet פרופ' יוסי לוי-בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות במכללת רופין.
"לרוב אין ידיעות על מתאבדים בתקשורת", הסביר פרופ' לוי-בלז. "500 אנשים מתאבדים מדי שנה בישראל, ועוד 6,000 מנסים לשים קץ לחייהם. מדובר בפי אחד וחצי ממספר ההורגים בתאונות דרכים. תחושת הבדידות היא גורם סיכון מרכזי, ואנחנו כקהילה צריכים להושיט יד לאנשים שנמצאים במצוקה".
לצדו של פרופ' לוי-בלז, התראיינה גם רחלה אלחרר, שהתמודדה עם נסיונות אובדניים והשתקמה, וכעת עוזרת לאחרים באמצעות סדנאות ושיחות על אובדנות ושיקום. "אובחנו עם מניה-דיפרסיה לפני 20 שנה. התאשפזתי במחלקה פסיכיאטרית אחרי מעשה אובדני מאוד קשה, והיום אני משוקמת".
בריאיון, סיפרה אלחרר על האתגרים שתקופת הקורונה מציבה בפני הנוטים לאובדנות והסובלים מדיכאון: "אדם שנמצא על הקצה חייב שיהיו סביבו אנשים שיכולים לעזור לו. אסור להיות לבד, ואני יודעת את זה מהחוויה האישית שלי. אנשים חווים כאב פנימי בלתי נסבל. במקרה שלי הכאב היה כל כך גדול שכדי לא לחוות אותו אמרתי לעצמי 'תהרגי את עצמך ותהרגי את הכאב'. לקח לי המון שנים שאני צריכה להוריד את הכאב ולא את עצמי".
בשנים האחרונות אלחרר מעבירה סדנאות והרצאות דרך תוכנית "דרך הלב" של משרד הבריאות. "חשוב מאוד לאנשים כמוני לצאת לעבודה, להיות עסוקים. אבל תקופת הקורונה עושה את שלה. אנשים נכנסים לדיכאון, אנשים פחות פעילים, זה מאוד קשה וחשוב להיות עם היד על הדופק".
טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץטראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ
"אנשים נכנסים לדיכאון, אנשים פחות פעילים. חשוב להיות עם היד על הדופק"
(ShutterStock)
לדבריה הצטרף פרופ' לוי-בלז ואמר: "יש חשיבות רבה לדבר על המצב. הדיכאון הוא בלתי נסבל, אבל קיימות דרכים להתמודד איתו. יש חשיבות מאוד גדולה לטיפול תרופתי ופסיכולוגי, יש דרכים להיחלץ מהמשבר וקיימת עשייה גדולה למניעת אובדנות. במיוחד עכשיו בתקופה הקורונה, אנחנו צריכים לגלות עירנות, לא לחשוש לשאול את האדם שנמצא בסיכון אם הוא חווה מחשבות אובדניות, ואם כן - לסייע לו לקבל טיפול".
"הדברים המרכזיים שיש לשים אליהם לב בזמן הזה הוא שמשהו משתנה אצל האדם", מסביר פרופ' לוי-בלז. "אם אדם מסתגר, חווה דיכאון גדול, מתחיל לאבד עניין בדברים שאהב לעשות - חשוב לא להתעלם מכך ולפנות אליו ולשאול אותו מה קורה".

"אי ודאות לגבי העתיד"

ההשלכות הנפשיות של מגפת הקורונה בישראל הן קשות: בעמותת ער"ן נרשמה עלייה משמעותית של פניות מאז פרוץ המגפה, ובהן גם פונים רבים בעלי מחשבות אובדניות. "הפרופיל של המתקשר החדש, כפי שאנחנו קוראים לו, מאז משבר הקורונה, הוא כזה שהמרכיב הכלכלי מאוד חזק בו", הסביר דוד קורן, מנכ"ל עמותת ערן.
לדבריו, הפונים הם מכלל המגזרים, אולם חלק ניכר מהם מספרים על מצוקה כלכלית: "רבים מהפונים הם מובטלים או כאלה שהוצאו לחל"ת ונמצאים באי ודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק, אחרים סובלים מבעיות כלכליות כבדות ומביעים לעיתים גם מחשבות אובדניות".
טראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץטראומה פוסט טראומה דיכאון חרדה לחץ
"הדבר החשוב ביותר הוא לשתף, לא להישאר עם המחשבות לבד"
(ShutterStock)
הוא מוסיף ואומר כי "הדבר החשוב ביותר במצוקה נפשית הוא לשתף ולא להישאר עם המחשבות לבד. אנחנו נותנים לפונה מידה של לגיטימיות, מנרמלים את הסיטואציה ונותנים לו להבין שהוא ממש לא היחיד. אנחנו בודקים איתו מה דרכי ההתמודדות שלו עם הקשיים הנפשיים, ומשחררים אותו ממרכיב הבושה. שיחה כזו יכולה לתרום, ואנחנו מוטרדים מאוד מכל אלה שנמנעים מלהתקשר או לפנות לעזרה".
המרכז האמריקני לבקרת מחלות חשף נתונים מדאיגים גם בארצות הברית: כתוצאה משיעור האבטלה, הסגרים והחשש הבריאותי נרשם שיעור גבוה של הפרעות דיכאון, חרדה, הידרדרות לסמים ומחשבות אובדניות. סקר שערך המרכז העלה כי כמעט אחד מכל שלושה צעירים בגילאי 18 עד 24 וכמחצית מהמבוגרים בני 25 עד 44, מדווחים על לפחות סימפטום בריאותי נפשי או התנהגותי.
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן - עזרה ראשונה נפשית או בטלפון 1201 סה״ר - סיוע והקשבה ברשת סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו - עמותת "בשביל החיים" - 03-7487771