עד כה, 13 ילדים או תינוקות מתו מהתפרצות החצבת בישראל. כ-900 בני אדם אושפזו. נכון להיום (ה'), יש 16 מאושפזים, מהם שישה בטיפול נמרץ. נדמה לי שהציבור הישראלי לא מבין את משמעות המספרים הללו, ומה הם אומרים על החברה הישראלית ב-2026. קו ישר מחבר בין אסון הפעוטון בירושלים לבין החצבת. לקו הזה אפשר לקרוא: היעדר המדינה בחלקים מהציבור החרדי. או הפקרת ילדים חרדים בידי קהילתם, הנהגתם, ומקבלי ההחלטות בישראל.
המובן מאליו: חצבת היא המחלה המידבקת ביותר הידועה לאדם. היא תהרוג 3-1 בני אדם, בדרך כלל ילדים, מתוך כל אלף. אין לה תרופה. בית החולים יכולים לספק טיפול תומך. זה הרבה מאוד ויכול להציל חיים. מה שהכי קריטי הוא שיש חיסון: בטוח, יעיל להפליא וגם ותיק מאוד.
בכל ארה"ב בשנת 2025 מתו שלושה בני אדם מחצבת, לפי נתוני ה-CDC (המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן). ארה"ב היא מדינה עם יותר מ-300 מיליון בני אדם. יש מדינות רבות בארה"ב עם תוחלת חיים נמוכה יותר מתוחלת החיים בישראל. חיות שם כל מיני דתות, כתות וקבוצות, וחלקן אפילו לא רוצות לחסן את ילדיהם והן קיצוניות למדי. מיותר לציין שיש שם עושר של קהילות חרדיות, מכל המינים והגוונים. באיחוד האירופי מתו ב-2024 סך הכול 38 בני אדם מחצבת. חיים שם 450 מיליון בני אדם, פי 45 מאז במדינת ישראל. באיחוד יש אזורים, בייחוד במזרח ומרכז אירופה, עם מערכת רפואה כושלת לחלוטין, מפגרת. מערכת הבריאות בישראל טובה יותר מזו של כמעט כל מדינה באירופה. הקטלניות בהתפרצות הישראלית היא יוצאת דופן במערב.
הנה עובדה: נכון לחודש דצמבר, הנפטרים בישראל הגיעו מתא-שטח אחד ויחידי, במרכז העיר ירושלים, ברדיוס של פחות מקילומטר (מאז מתו עוד פעוטות ותינוקות, לא רק מירושלים). אלה שכונות חרדיות בעיקרן, או עם ריכוז חרדי: בית ישראל, מאה שערים, שכונת הבוכרים וסנהדריה. בשכונות הללו, רק כמחצית מהילדים היו מחוסנים, אולי פחות. משרד הבריאות עבד קשה כדי לשנות זאת, בעבודת נמלים, משגר שליחים מרב אל רב; כיום מדובר בכיסוי חיסוני של למעלה מ-60%. הישג. אך כדי להגיע לחסינות באוכלוסייה, משום שחצבת כה מידבקת, צריך לחסן בערך 93%-94%.
"ישראל מגדלת הזנחה ופנאטיות יוצאי דופן במערב כולו, על כל קבוצותיו הדתיות וכתותיו השונות. אלה הזנחה, בורות ופנאטיות שמובילים לאי-התחסנות - וגם לחוסר אמון עמוק ברפואה, עד כדי מניעת טיפול רפואי מילדים"
רוב מוחלט של החרדים בישראל מחסנים את ילדיהם, בהוראת הרבנים. אך החברה החרדית עוברת תהליך מואץ של התפרקות, של אטומיזציה לקהילות ותתי-קהילות ובתוכן קבוצות זעירות. לעתים קרובות, אלה קיצוניות. הרבנים האלה, גם אם הם שולטים בחמישים משפחות בלבד, מחפשים ייחוד, שליטה, הוספת גדרות. החיסונים הם הזדמנות לבולטות.
איפה נמצא יסוד הכשל?
שוחחתי עם גורמים במערכת הבריאות. עדיין לא ברור לי שיעור התמותה הגבוה כל כך. גם אם מניחים שכל אחד מהילדים בשכונות הללו נדבק - וזה בלתי אפשרי כי חלקם היו מחוסנים - עדיין יש מספר מתים בלתי מתקבל על הדעת.
לבסוף ענה לי גורם בכיר אחד: הבעיה איננה רק החיסון, או המחלה. הבעיה היא שרבים מהילדים מגיעים לבית החולים כבר במצב אנוש, או מתים ממש. בראשית דצמבר, אושפז תינוק בן שנה וחצי במרכז רפואי צפון (פוריה). אביו לא הסכים שיישאר במהלך שבת בבית החולים, תלש את העירוי והסטורציה מגופו, ולקח אותו הביתה למרות תחינות ואזהרות הרופאים על מצבו המורכב. במוצאי שבת בסביבות 1 לפנות בוקר חזר האב, עם התינוק במצב קשה מאוד. הוא הועבר לבית החולים רמב"ם ונפטר שם.
סיפור החצבת מציג תמונת מראה עגומה על מדינת ישראל העכשווית. מתנגדי חיסונים, שהחדירו לראשם של הרבנים או ההורים את תעמולתם הקטלנית, לא משלמים כל מחיר. זו רמה אחת, בסיסית ביותר.
ברמה העמוקה, ישראל מגדלת הזנחה ופנאטיות יוצאי דופן במערב כולו, על כל קבוצותיו הדתיות וכתותיו השונות. אלה הזנחה, בורות ופנאטיות שמובילים לאי-התחסנות - וגם לחוסר אמון עמוק ברפואה, עד כדי מניעת טיפול רפואי מילדים.
ישראל, על מערכת הבריאות המפוארת שלה, ותוחלת החיים המרשימה, פשוט אינה מצליחה להתמודד באפקטיביות - לא עם פיקוח על מעונות פרטיים מופקרים מהסוג שנחשפנו אליו השבוע, ולא ביחס לחיסונים. איפה נמצא יסוד הכשל? בפוליטיקה שלנו. בחוסר הנכונות של הממשלה ומקבלי ההחלטות לעשות את מה שנדרש. הם מעדיפים להתעלם (קל להם להתעלם מתינוקות של חרדים), או להתחנף לעסקנים חרדים ציניים. בסוף, מי שמשלם את המחיר הם תינוקות, פעוטות והורים מוכים שיסבלו מאומללות אין-קץ. זו ישראל העכשווית. אם לא ניזהר - זו טעימה קטנה מישראל העתידית.
הטור המלא - מחר ב"ידיעות אחרונות" במוסף לשבת
