יתר לחץ דם מכונה "הרוצח השקט", ולא בכדי: אפשר לחיות איתו שנים בלי לדעת שמשהו אינו כשורה. מחקר רחב היקף של אוניברסיטת אוקספורד, שפורסם בכתב העת BMJ Public Health, ממחיש עד כמה הכינוי מוצדק. מתוך קרוב ל-1.4 מיליון מבוגרים שנבדקו באנגליה, 37% עמדו בהגדרה של יתר לחץ דם, ואצל 59% מהם המצב לא אותר קודם לכן.
גלריה
יתר לחץ דם מוגדר "הרוצח השקט" ועלול להוביל לנזק ללב ולאירועים מוחיים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"לחץ דם הוא מדד ללחץ שבו הדם שלנו זורם בתוך כלי הדם", מסביר פרופ' רועי אלדור, מנהל המכון האנדוקרינולוגי במרכז הרפואי איכילוב. "הלחץ הזה מוכתב על ידי פרמטרים שונים, כמו קצב הלב ועוצמת הפעימה, אבל גם על ידי התגובה של כלי הדם. כלי הדם שלנו הם לא סתם צינורות. יש להם גמישות, הם מגיבים ויכולים להתרחב ולהתכווץ".
כשלחץ הדם נותר גבוה לאורך זמן, המחיר עלול להיות כבד. "אצל אנשים עם לחץ דם גבוה אנחנו רואים יותר תחלואה ויותר מחלות קרדיווסקולריות: יותר פגיעה בלב, יותר טרשת עורקים ויותר אירועים מוחיים", אומר פרופ' אלדור. "זה אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים בחברה המודרנית".
שישה מכל עשרה לא אובחנו
המחקר התבסס על נתוני Our Future Health, תוכנית המחקר הבריאותי הגדולה בבריטניה, שאוספת מידע רפואי ממיליוני מתנדבים במטרה לחקור גורמי סיכון ולשפר את האבחון והמניעה של מחלות. החוקרים ניתחו מדידות לחץ דם של המשתתפים שהצטרפו לתוכנית בין 2022 ל-2025, ובחנו כמה מהם עמדו בהגדרה של יתר לחץ דם, כמה כבר אובחנו וכמה הגיעו לאיזון תחת טיפול. יתר לחץ דם הוגדר במחקר כלחץ דם סיסטולי ("העליון") של 140 מ"מ כספית ומעלה, דיאסטולי ("התחתון") של 90 מ"מ כספית ומעלה, או שימוש בתרופות להורדת לחץ הדם.
הממצא הבולט ביותר היה הפער באבחון: 59% מהמשתתפים שסווגו כבעלי יתר לחץ דם לא דיווחו על אבחנה קודמת וגם לא נטלו תרופות להורדת לחץ הדם.
פרופ' רועי אלדורצילום: בית חולים איכילובהיעדר התסמינים הוא אחת הסיבות לכך שקל כל כך לפספס את הבעיה. "אדם לא מגיע לרופא ומתלונן על לחץ דם. זה משהו שהוא לא מרגיש, ואם הוא לא מודד, הוא לא יודע", אומר פרופ' אלדור. וגם כשכבר מודדים, צריך להקפיד על התנאים. "לא תמיד פשוט למדוד נכון", הוא מוסיף. "צריך מכשיר מתאים, ויש מכשירים שהם פחות טובים. צריך גם לנוח לפני המדידה, כי כשאנחנו מתאמצים לחץ הדם עולה, וזה יכול להיות תקין לחלוטין. ויש אנשים שמתרגשים כשמודדים להם לחץ דם, ואז הערכים עולים". התופעה האחרונה מוכרת כ"יתר לחץ דם של החלוק הלבן".
ואיך מודדים נכון לחץ דם? צפו בהסבר:
איך מודדים לחץ דם כמו שצריך? ההסבר של פרופ' עדי לייבה
(צילום: אורי דוידוביץ')
מאחר שלחץ דם גבוה יכול להתפתח בלי שהאדם ירגיש בו, המטרה היא לאתר אותו הרבה לפני שמופיע סיבוך. "זו מחלה שאדם לא מרגיש, אבל כשהוא כבר מרגיש משהו זה עלול להיות מאוחר מדי, כי אז כבר התרחש אירוע מוחי או התקף לב", מסביר פרופ' אלדור. "לכן אנחנו רוצים לאבחן מוקדם ולטפל מוקדם, כדי למנוע את האירועים האלה".
מטופלים, אבל לא מאוזנים
גם בקרב מי שכבר קיבלו טיפול, התמונה הייתה רחוקה מאידיאלית: אצל מחצית מהמשתתפים שדיווחו כי הם נוטלים תרופה אחת או יותר להורדת לחץ הדם, עדיין נמדדו ערכים של 140/90 ומעלה. "זה אומר שאנחנו לא מספיק טובים בזה", אומר פרופ' אלדור. "אנחנו צריכים להיות יותר עם אצבע על הדופק, או במקרה הזה על מד לחץ הדם, כדי לאבחן את האנשים האלה. וכשכבר מאבחנים, צריך להתחיל לטפל כמו שצריך".
פרופ' רועי אלדור: אצל אנשים עם לחץ דם גבוה אנחנו רואים יותר תחלואה ויותר מחלות קרדיווסקולריות: יותר פגיעה בלב, יותר טרשת עורקים ויותר אירועים מוחיים. זה אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים בחברה המודרנית
לדבריו, דווקא הפער בין היקף הבעיה לבין האפשרויות הקיימות לטפל בה הופך את הנתונים למדאיגים במיוחד. "הטיפול ביתר לחץ דם מאוד אפקטיבי. כשמטפלים ומורידים את לחץ הדם, אפשר להפחית את התחלואה בצורה משמעותית", הוא אומר. "יש לנו הרבה מאוד תרופות להורדת לחץ דם, הן לא יקרות וברובן אין סיבוכים משמעותיים. כלומר, ברגע שמזהים את הבעיה, יש לנו כלים טובים מאוד לטפל בה".
כצפוי, שיעור בעלי יתר לחץ דם עלה עם הגיל, אבל התופעה לא נמצאה רק בגילים המבוגרים: כ-15% מבני 18 עד 39 כבר עמדו בהגדרה, ובקרב בני 80 ומעלה הגיע השיעור ל-71%. נמצא גם פער משמעותי בין המינים: לאחר תקנון לגיל, 42% מהגברים סווגו כבעלי יתר לחץ דם, לעומת 29% מהנשים, כלומר שכיחות גבוהה בכמעט 50%. החוקרים מצאו קשר גם להשמנה.
פרופ' אלדור רואה בממצאים סיבה לדאגה. "גם במחקר הזה ראו שזה קשור יותר לגיל מבוגר, יותר לגברים וגם להשמנה. העובדה שכל כך הרבה אנשים עם לחץ דם גבוה לא אותרו קודם לכן היא בהחלט מדאיגה".
חשוב לסייג את הממצאים. משתתפי Our Future Health הם מתנדבים שהצטרפו לתוכנית מחקר, ולא מדגם אקראי ומייצג של תושבי אנגליה, ולכן אי אפשר להסיק מהנתונים שבדיוק 37% מכלל המבוגרים במדינה סובלים מיתר לחץ דם. בנוסף, לחץ הדם משתנה במהלך היום ומושפע ממגוון גורמים, ומדידה גבוהה בביקור אחד אינה מספיקה כשלעצמה לאבחנה של יתר לחץ דם כרוני. החוקרים גם ציינו כי לא היו בידיהם נתוני מרשמים, ולכן לא יכלו לאמת את דיווחי המשתתפים על התרופות שנטלו. מנגד, גודלו החריג של המחקר מאפשר לקבל תמונה רחבה של היקף התופעה ושל הפערים באבחון ובטיפול.
ומה קורה בישראל?
גם בישראל יתר לחץ דם רחוק מלהיות בעיה שולית. לפי סקירה שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודש מאי, נכון לסוף 2025 היו בקופות החולים כ-1.3 מיליון מבוטחים שאובחנו עם יתר לחץ דם, כמעט 20% מהבוגרים בישראל. אבל נראה שגם כאן רבים לא יודעים על כך: לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, כשליש מבני 30 עד 79 בישראל שסבלו מיתר לחץ דם ב-2024 לא היו מאובחנים, ורק 31% מכלל הסובלים ממנו בגילים אלה היו מאוזנים. במשרד הבריאות מסרו לכנסת כי אין בידיהם נתונים שיכולים להצביע על תת-אבחון, אך לדבריהם אפשר להניח שהוא קיים.
פרופ' אלדור מציין כי קשה להשוות ישירות בין הנתונים הבריטיים לישראל, בין היתר משום שמדובר באוכלוסיות שונות ובשיטות מדידה שונות. עם זאת, לדבריו, בישראל קיימת מערכת מסודרת שנועדה לעודד בדיקות סקר ולעקוב אחריהן ברפואת הקהילה. "יש לנו בישראל מדדי איכות שמסתכלים גם על לחץ דם, והם מאוד משפיעים על איכות הטיפול", הוא אומר. "משרד הבריאות עוקב באופן אקטיבי אחרי שיעור מדידות לחץ הדם בקופות, כדי לוודא שרוב האנשים נמדדים ושיש תיעוד".
כשליש מהישראלים עם יתר לחץ דם כלל לא מאובחנים. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ואכן, התוכנית הלאומית למדדי איכות ברפואת הקהילה עוקבת אחר תיעוד מדידות לחץ הדם בקופות החולים. ב-2024 תועדה מדידת לחץ דם אצל 85.2% מבני 20 עד 54 לפחות פעם אחת בחמש השנים האחרונות, ואצל 74% מבני 55 עד 74 במהלך השנה עצמה.
"רוב האוכלוסייה בישראל עוברת בשלב כלשהו בדיקת לחץ דם", אומר פרופ' אלדור. "יש כאן התעסקות בנושא, ויש מעקב שמטרתו לוודא שאנשים בקופות אכן מודדים לחץ דם ומתעדים את המדידה. אני חושב שמדדי האיכות האלה הם אחת הסיבות לכך שרפואת הקהילה בישראל טובה. כשקופת חולים מחויבת להגיע לסטנדרט מסוים ונמדדת על פיו, היא גם מתאמצת לעמוד בו".
ועדיין, עצם המדידה אינה מבטיחה שכל מי שסובל מיתר לחץ דם יאותר, ובוודאי לא שכל מי שמקבל טיפול יגיע לערכים הרצויים. המחקר הבריטי ממחיש שהאתגר אינו מסתיים במדידה או במרשם, אלא מחייב אבחון מסודר ומעקב אחר האיזון.
בסופו של דבר, המסר המעשי של פרופ' אלדור ברור: לא לחכות להרגיש שמשהו אינו כשורה. "פשוט ללכת לרופא, להיבדק ולמדוד לחץ דם. זה הדבר הכי פשוט", הוא אומר. "יש מדי לחץ דם בכל המרפאות, הבדיקה מאוד זמינה ומאוד קלה, ופשוט צריך ליזום אותה. אם לא מודדים, אין סיבה לצפות שהגוף יתריע לנו שמשהו לא בסדר. לא צריך לצפות להרגיש משהו. כשכבר מרגישים את לחץ הדם, זה בדרך כלל במצבים קיצוניים".
