האם תחליפי מלח עשויים להיות התשובה לאוהבי אוכל מלוח שמפחדים מעלייה מסוכנת של לחץ דם והסכנות הכרוכות בכך? מחקר שפורסם לאחרונה ב-Journal of the American College of Cardiology ממצביע על כך שאולי זה חלק מהפתרון.
המחקר מצא כי צמצום צריכת המלח בתפריט באמצעות תחליף מלח, עשוי להפחית משמעותית את הסיכון לפתח לחץ דם גבוה. כדי לבחון את ההשפעה של תחליפי מלח, החוקרים עקבו אחר קבוצה של מבוגרים בריאים בסין במשך שנתיים. חלק מהמשתתפים צרכו מזון עם כמות המלח הרגילה, בעוד שאחרים קיבלו מזון עם תחליף מלח המכיל אשלגן כלורי - מינרל שנותן טעם מלוח ללא תוספת נתרן (המרכיב העיקרי במלח).
המחקר מצא כי הפחתת צריכת המלח בשליש ויותר באמצעות תחליף מלח המכיל אשלגן כלורי ותוספת תבלינים כמו פטריות, אצות ולימון, עשויה להגן מפני לחץ דם גבוה לאורך תקופה של שנתיים.
1 צפייה בגלריה
מלח
מלח
צריכת מלח עשויה להשתנות עם הגיל. כמה מלוח האוכל שלכם?
(צילום: shutterstock)
חשוב לדעת כי קיים קשר ישיר בין רמת הנתרן (מלח) בתזונה לבין הופעת יתר לחץ דם וישנם אנשים הרגישים לכך במיוחד. מלח, או נתרן כלורי, יכול להשפיע על לחץ הדם אצל אנשים מסוימים, במיוחד אלה הרגישים להשפעותיו.
לחץ דם גבוה, הידוע גם בשם יתר לחץ דם, עלול לגרום לנזק לאיברים ולמערכות שונות בגוף לאורך זמן אם לא מנוהל כראוי. חלק מהנזקים הפוטנציאליים כוללים: מחלות לב, שבץ מוחי, נזק לכליות, נזק לעיניים, מחלת עורקים פריפריים (היקפיים), מפרצת של אבי העורקים וירידה קוגניטיבית.
חשוב לאנשים עם יתר לחץ דם לנטר את לחץ הדם שלהם באופן קבוע, להקפיד על אורח חיים בריא ולהקפיד על כל תרופות או טיפול שנקבעו כדי לעזור למנוע או למזער את הנזקים הפוטנציאליים הללו. בדיקות רפואיות סדירות והתייעצויות עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות חיוניים לניהול יעיל של יתר לחץ דם.
"כשמשתמשים בתחליפי מלח, כמו מלח אשלגן, יש לשים לב שאלו לרוב פחות מלוחים מהמלח השולחני הרגיל. אם ננסה להגיע באמצעותם לאותה תחושת המליחות הרגילה של האוכל נגלה שהוספנו כמות מלח גדולה בהרבה מהכמות הרגילה שלנו"
לכמה נתרן אנחנו זקוקים? ההמלצות לצריכת נתרן למבוגר בישראל הן: 1,500 מ"ג נתרן ליום, גבול מירבי של 2,400-2,000 מ"ג ליום, כמות שוות ערך לחמישה עד שישה גרם מלח (כפית לערך).
ההמלצות לילדים נמוכות יותר. ילדים בגילאי שנה עד שלוש, ארבע עד שמונה, תשע עד 13 לא צריכים לעבור כמות של 1.5, 1.9, ו-2.2 גרם ביממה בהתאמה. מסקרי בריאות בעולם עולה שרוב האנשים צורכים כפליים מהמלצות אלה.
ד"ר יוסי דניאליד"ר יוסי דניאליצילום: דוברות מכבי

גם פחות מדי מלח זה מסוכן

הורדה משמעותית של כמות המלח בתזונה יכולה להיות גם מסוכנת לגוף ועקב כך - החלפת תוסף מינרל אחר - אשלגן כלורי בטעם מלוח – יכול למנוע שינוי דרסטי בגוף. ראוי לציין שלא כולם מגיבים לצריכת מלח באותו אופן.
בעוד שהפחתת צריכת המלח יכולה לעזור בהורדת לחץ הדם אצל אנשים מסוימים, אחרים עשויים שלא לחוות שינויים משמעותיים. בנוסף, גורמים כמו גנטיקה, גיל, תזונה כללית והרגלי חיים אחרים יכולים גם להשפיע על האופן שבו מלח משפיע על לחץ הדם. בכל מקרה – מומלץ להתייעץ עם רופא לפני כל שינוי.
מיכל סוקמןמיכל סוקמןצילום: באדיבות המצולמת

התזונה שתעזור לשמור על רמת המלח

רובנו אוכלים בשגרה כמות מלח גבוהה בהרבה מצרכי הגוף. כאשר אנחנו נדרשים להגביל את צריכת המלח באופן משמעותי, לעיתים יוצע לנו לעבור לשימוש בתחליפי מלח כגון מלח אשלגן.
ראשית, חשוב להתייעץ עם רופא או דיאטנית כי מלח זה עשיר מאוד באשלגן. אשלגן עודף עלול להיות בעייתי במצבי בריאות מסוימים.
שנית, כאשר משתמשים בתחליפי מלח, כמו מלח אשלגן, יש לשים לב שאלו לרוב פחות מלוחים מהמלח השולחני הרגיל. אם ננסה להגיע באמצעותם לאותה תחושת המליחות הרגילה של האוכל נגלה שהוספנו כמות מלח גדולה בהרבה מהכמות הרגילה שלנו.
הפחתת מלח אמיתית תגיע רק לאחר שנרגיל את החך שלנו מחדש לטעמים עדינים יותר. אחת הסיבות לכך שהתרגלנו לכמות גדולה של מלח היא שהאוכל המעובד שאנו צורכים מכיל כמות מלח גדולה מאוד.
"הפחתת מלח אמיתית תגיע רק לאחר שנרגיל את החך שלנו מחדש לטעמים עדינים יותר. אחת הסיבות לכך שהתרגלנו לכמות גדולה של מלח היא שהאוכל המעובד שאנו צורכים מכיל כמות מלח גדולה מאוד"
גם האוכל המלוח וגם המתוק מכילים כמות גדולה של מלח. מעבר לטעמים החזקים והמודגשים של האוכל המעובד, המלח משמש כחומר שימור במזון ומכאן השימוש הנרחב בו. עם החלת חוק סימון האזהרות על המזון, אותם סימנים אדומים העוזרים לנו לדעת כצרכנים שמזון מסוים מכיל כמות נתרן גבוהה, חברות מזון החלו להפחית את כמות המלח בהדרגה. גם בבית נוכל להפחית בהדרגה את השימוש במלח. עם הזמן פקעיות הטעם שלנו על הלשון יתחדשו ונוכל שוב לחוש בטעם האוכל הטבעי.
טיפים למלח חדש
בסיכומו של דבר, בכל גיל ומשקל, יש כמות אחרת מומלצת. הקו המנחה הוא שקשה להגיע לצריכה מוגזמת מהמלחייה הביתית, ולכן אם רק נפחית את המזון המעובד, נהיה במקום מצוין.
ד"ר יוסי דניאלי הוא מומחה בקרדיולוגיה במכבי, מיכל סוקמן היא דיאטנית ומומחית תזונה במכבי