רבים מכירים את התופעה - ריח גוף ייחודי שמופיע בקרב מבוגרים. ההתייחסות לנושא טעונה ועלולה לשקף תפיסות גילניות וסטריאוטיפיות כלפי הגיל השלישי. אך בפועל, מדובר בתופעה ביולוגית ממשית, שנובעת מתהליכים פיזיולוגיים עמוקים בעור, בזיעה ובהרכב התאים המזדקנים.
חשוב לדעת שמדובר בתהליך טבעי המתרחש עם השנים, ולא במשהו שצריך להתבייש בו – אך דווקא ההבנה מה גורם לשינוי, והמודעות לדרכים שיכולות לצמצם או לרכך אותו, עשויות לאפשר התמודדות נעימה ומכבדת יותר, הן לעצמנו והן לסובבים אותנו.
לדברי ד"ר להבית אקרמן, מומחית ברפואת עור ויו"ר החברה הישראלית לכירורגיה דרמטולוגית, הריח אינו מקרי. "אין הסבר מדעי, יחידי וחד-משמעי, אבל אנחנו כן יודעים שהריח משתנה עם הגיל – ומריחים את זה", היא אומרת. "כמו שבגיל ההתבגרות יש 'מפץ הורמונלי' שמשפיע על ריח הגוף, כך גם בגיל המבוגר. הגוף עובר תהליך של הזדקנות תאית – תאים שנקראים 'תאי זומבי', שאין להם יכולת תיקון. הם מתחילים להרעיל את הסביבה שלהם".
לדבריה, עם הגיל העור מאבד מיכולתו להתחדש ולסלק חומרים מזיקים שהצטברו בו. התוצאה: הצטברות של חומרים שומניים, שינוי בהרכב הזיעה, ולעיתים גם התרבות של חיידקים או פטריות על פני העור – כל אלה תורמים לריח גוף ייחודי, ולפעמים גם בלתי נעים.
התרכובת שנדבקת לעור
אחד המרכיבים המרכזיים שנמצא בריח הגוף של מבוגרים הוא תרכובת בשם 2-nonenal, שנובעת מתהליך של חמצון חומצות שומן בלתי רוויות בתאי העור. מדובר בחומר שומני ונדיף שמעניק לריח הגוף אופי המזכיר קרטון ישן – והוא אינו נשטף בקלות באמצעים היגייניים רגילים.
ד"ר להבית אקרמןצילום: אלון שפרנסקיד"ר אקרמן מסבירה: "החומר הזה מופיע בעקבות שינוי בהרכב השומנים בעור. עם הגיל, חומצות השומן משתנות, במיוחד הבלתי רוויות, שנוטות להתחמצן – והתוצאה היא יצירה של חומרים כמו 2‑nonenal, שמפיצים ריח ייחודי וחזק".
היא מציינת שלא כל ריח גוף חריג מעיד על בעיה רפואית – אך שינויים פתאומיים או חריפים כן מחייבים בדיקה. "ריח גוף שמעיד על בעיה רפואית יהיה חריף ויוצא דופן מהנורמה", אומרת ד"ר אקרמן. "אם אדם שומר על היגיינה ובכל זאת יש לו ריח גוף חריג – זה סימן שצריך לבדוק. לפעמים מדובר בגידולים הורמונליים שמפרישים חומרים בעלי ריח, או במצבים נוירולוגיים שמשפיעים על כימיית הגוף".
שתייה, תבלינים: על תזונה וריח
לדברי מיטל לוי, דיאטנית קלינית בלאומית שירותי בריאות, יש קשר מובהק בין תזונה לבין ריח גוף – גם, כאמור, בגיל השלישי. "קודם כל שתייה זה הבסיס להכול", היא מדגישה. "בגיל מבוגר אנשים שותים פחות – בין היתר בגלל הצורך התכוף יותר במתן שתן – וזה גורם לריכוז גבוה יותר של ריחות בגוף".
עוד מוסיפה לוי כי תזונה דלה מדי עלולה להוביל לייצור מוגבר של קטונים, תוצר לוואי של פירוק שומנים לצורך אנרגיה, שמעניקים לגוף ריח חומצי ומובחן. "אצל מבוגרים שצורכים מעט מדי פחמימות וקלוריות, הגוף עובר למצב של פירוק חומרים ליצירת אנרגיה – וזה מגביר את הריח".
ומה לגבי מזונות מסוימים?
"אוכל חריף, שום, בצל, תבלינים כמו קארי וכורכום, וגם מזון עשיר בנתרן – כל אלה עלולים להגביר את ריח הגוף", היא מסבירה. "לעיתים יש ירידה בתחושת הטעם בגיל מבוגר, ואז מוסיפים יותר מלח ותבלינים, וזה מחמיר את המצב".
מיטל לויצילום: לאומיתלעומת זאת, תזונה עשירה במזון טבעי, פירות וירקות – תורמת לשיפור ניכר. "כמה שיותר טבעי – פחות מעובד – זה הכי טוב", אומרת לוי. "ירקות ירוקים, קטניות, אגוזים ושקדים טבעיים (לא קלויים) – כולם עשירים בנוגדי חמצון שמסייעים לעור להתמודד עם חמצון שומנים ולנטרל ריחות לא נעימים".
לוי מצביעה גם על היבטים נוספים שמשפיעים על ריח הגוף בגיל מבוגר – מעבר לתזונה עצמה. "לפעמים אנשים לא מודעים לריח – לא מדליקים מזגן כי לא חם להם, לא מחליפים בגדים או לא מרגישים שצריך", היא מציינת. "כמו כן, יש שינויים במערכת העיכול בגיל הזה שיכולים להשפיע על פליטת ריח דרך העור".
במקרים מסוימים, לדבריה, תוסף פרוביוטיקה עשוי לעזור. "כשיש שינויים במיקרוביום של המעי – שזה דבר נפוץ בגיל מבוגר – זה יכול להשפיע גם על ריח הגוף. פרוביוטיקה במקרים מסוימים מאזנת את זה".
כך תשמרו על העור – וגם על הריח
הטיפול בריח גוף בגיל מבוגר אינו מסתכם רק במקלחת. ד"ר אקרמן מדגישה את החשיבות של שמירה על אזורים מועדים ללחות ולהזעה – כגון בתי שחי, מפשעות ובין אצבעות הרגליים – באמצעות ניקוי עדין, ייבוש קפלים בגוף, ושימוש בבדים נושמים כמו כותנה. "מומלץ להתקלח פעם-פעמיים ביום, אבל להימנע ממים חמים מדי שעלולים לייבש את העור", היא מסבירה. "גם ביגוד סינתטי, נעליים לא מאווררות וכביסות לא תכופות תורמים להצטברות ריחות".
במקרים של הזעה מוגברת, היא ממליצה על משחות פשוטות דוגמת בייבי פסטה, שמייבשות את האזור וסופחות לחות.
מומחים מסבירים כי תרופות נפוצות – כמו להורדת כולסטרול, טיפול בדיכאון או בהפרעות קשב – עשויות להשפיע על ריח הגוף דרך שינוי בחילוף החומרים ובהרכב הזיעה. גם שינויים הורמונליים משפיעים על כך, בעיקר אצל נשים אחרי גיל המעבר – בעקבות ירידה באסטרוגן.
"כאשר יש חשד לריח גוף חריג הקשור בזיהום חיידקי או פטרייתי, ניתן לטפל בתכשירים משולבים הכוללים מרכיב אנטי-פטרייתי, אנטי-בקטריאלי וסטרואיד חלש – אך רק לאחר אבחנה רפואית מתאימה", אומרת ד"ר אקרמן.
