מדענים מאוניברסיטת נוטינגהאם בבריטניה פיתחו ג'ל מהפכני שעשוי לשנות את הדרך שבה מטפלים בפגיעות באמייל השן (זגוגית השן). החוקרים מקווים שמוצר ראשון המבוסס על הטכנולוגיה החדשה יהיה זמין כבר במהלך השנה הבאה. ממצאי המחקר, שנחשבים לפריצת דרך בתחום רפואת השיניים המשקמת, פורסמו לאחרונה בכתב העת המדעי Nature Communications.
הג'ל החדש, שפותח בשיתוף פעולה בין בית הספר לרוקחות והמחלקה להנדסה כימית וסביבתית באוניברסיטה, נועד לסייע בשיקום וחידוש אמייל השן – השכבה הקשה והחשובה ביותר במבנה השן – ובכך למנוע התפתחות עששת ונזקי פה נוספים.
"מדובר באחת ההבטחות הגדולות של השנים האחרונות בתחום רפואת השיניים, עם פוטנציאל לשנות את הדרך שבה מטפלים בעששת ובשחיקת אמייל", אומר ד"ר שגיא לוין, רופא שיניים ואסתטיקת הפנים. "אם הטכנולוגיה הזו תעמוד במבחנים הקליניים, היא עשויה לאפשר לנו לטפל בנזקי אמייל כבר בשלבים מוקדמים, לפני שמופיעה עששת או צורך בקידוח. מדובר בצעד משמעותי לעבר טיפול ביולוגי אמיתי בשיניים, ולא רק תיקון מכני".
שחיקת אמייל: גורם מרכזי למחלות פה
אמייל השן הוא השכבה החיצונית של השן ותפקידה להגן עליה מפני חומצות, חיידקים ושחיקה יומיומית. "על אף חוזקו, האמייל אינו רקמה חיה ולכן אינו מסוגל להחלים או להשתקם לאחר פגיעה", מסביר ד"ר לוין. "כיום, רופאי שיניים יכולים רק לעצור את הנזק או לשקם את האזור בעזרת חומרים מלאכותיים – אך לא להחזיר את האמייל המקורי".
ד"ר שגיא לויןצילום: המרכז הרפואי ת"אהחומר מבוסס על חלבון שפועל על פי עקרונות ביולוגיים טבעיים: הוא מחקה את התהליכים שבאמצעותם מתפתח אמייל אצל תינוקות, ומשמש מעין "שלד" שאליו נצמדים יוני סידן וזרחן המצויים ברוק. כך נבנית בהדרגה שכבה חדשה של אמייל טבעי, חזקה ועמידה.
תמונות שצולמו במיקרוסקופ אלקטרוני ממחישות היטב את השינוי הדרמטי: בשן שעברה דמינרליזציה – תהליך שבו מינרלים חיוניים כמו סידן וזרחן נשטפים מהאמייל וגורמים להיחלשותו – נראים גבישי האפטיט, החומר המרכזי שמרכיב את אמייל השן, כשהם שחוקים ובלויים. לעומת זאת, בתום שבועיים של טיפול בג'ל החדש נצפתה התחדשות ברורה של המבנה הגבישי ושל צפיפות האמייל.
על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כ-3.7 מיליארד בני אדם ברחבי העולם סובלים ממחלות פה, כאשר שחיקת אמייל השיניים מהווה אחד הגורמים המרכזיים לכך.
פגיעה באמייל עלולה לגרום לשורה של בעיות - החל בזיהומים ובתחושת רגישות מוגברת וכלה באובדן שיניים. מצבים אלה אף נקשרו בסיכון מוגבר למחלות מערכתיות חמורות יותר, ובהן סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
טיפולים קיימים, כמו לכות פלואוריד, מסוגלים להאט את תהליך השחיקה ולהפחית תסמינים כמו רגישות וכאב, אך הם אינם משחזרים את אמייל השן עצמו - שכבה שאינה מתחדשת באופן טבעי בגוף. ד"ר לוין מדגיש כי נדרשים מחקרים קליניים נוספים. "הפוטנציאל מרגש, אבל חשוב לוודא שהאמייל החדש חזק, יציב ובטוח לאורך זמן", הוא מסכם. "אם זה יוכח, זו עשויה להיות אחת המהפכות הגדולות ברפואת השיניים המודרנית".
