אוטיזם ו-ADHD (הפרעת קשב וריכוז) נחשבות ל"מגפות" של העידן הנוכחי, עם עלייה דרמטית בשיעורי האבחון ועם תורים שנמשכים חודשים ארוכים. המרכז הרפואי שיבא בשיתוף עם חברת Revealense מציגים פתרון חדש: מערכת מבוססת בינה מלאכותית שמנתחת וידאו ומספקת אבחון מדויק, נגיש ומהיר - מבלי לצאת מהבית. במסגרת שיתוף הפעולה, יוקם מיזם משותף שמטרתו לספק פתרון אבחון נוירולוגי מתקדם שיאפשר אבחונים מדויקים ומאומתים קלינית למגוון רחב של מצבים נוירולוגיים, קוגניטיביים והתפתחותיים, באמצעות מצלמת אינטרנט רגילה בנוחות של בית המטופל. איך זה עובד? צפו בהדגמה של המערכת:
אבחון אוטיזם באמצעות בינה מלאכותית
"אוטיזם ו-ADHD הן שתי אבחנות נוירו-התפתחותיות שנמצאות בעלייה אקספוננציאלית בשני העשורים האחרונים", מסביר ד"ר עמר בר יוסף, מנהל המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שיבא. "הפער בין מספר הילדים שנדרשים לאבחון לבין מספר אנשי המקצוע שמסוגלים לבצע אותו הולך וגדל. לצערנו, כמות המטפלים - רופאים ופסיכולוגים - הולכת וקטנה ביחס לגדילת האוכלוסייה". ד"ר בר יוסף מציין כי באופן פורמלי האבחון המקובל לילדים על הרצף האוטיסטי מתבצע אצל נוירולוג או פסיכיאטר ילדים, בליווי פסיכולוג. כשמדובר ב-ADHD, מדובר לרוב באבחון על ידי פסיכיאטר או נוירולוג בלבד. עם זאת, התהליך המתבצע כיום מסורבל למדי.
"אבחון משולב של נוירולוג ופסיכולוג לילדים יכול להימשך כמה חודשים, משום שהוא דורש שלוש פגישות אצל פסיכולוג, ראיונות הורים, מבחנים ארוכים ומבחן תפיסתי מאוד מורכב. בגלל הקושי להשיג אנשי מקצוע האבחונים נמשכים חודשים ארוכים. ב-ADHD התמונה מעט קלה יותר, אבל עדיין זה דורש אבחון נוירולוגי ולעיתים גם כלי אבחון נוספים. רק כדי לתת פרופורציות, בארה"ב מדברים על כ־3% מהילדים המאובחנים על הרצף האוטיסטי, ובין 10%-15% מהילדים המאובחנים עם ADHD".
מצלמה פשוטה, ניתוח מתקדם
מאחורי ההבטחה לקצר תורים ולבצע אבחון בבית מסתתר מנגנון טכנולוגי מורכב, שנועד לפענח מאות סימנים זעירים של שפה, תנועה ורגש. "הייחוד של המערכת הוא בפשטות - היא מתבססת על מצלמה בלבד", מתאר דב דונין, מנכ"ל Revealense, "אין צורך לחבר את הילד למכשירים חיצוניים או ליצור תחושה מלחיצה. מצלמה יש לכל אחד - במחשב נייד, בטלפון, וזה מאפשר נגישות קלה מאוד לשימוש".
ד"ר עמר בר יוסףצילום: יחידת הצילום שיבאלדבריו, עד היום נעשה שימוש בטכנולוגיות שונות שמסתכלות כל אחת על אספקט אחד בלבד - קול, תנועות עיניים, הבעות פנים. "לכל אחת מהטכנולוגיות האלו יש 'תקרת זכוכית' – הן נותנות תמונה חלקית בלבד, ולכן מתקשות להגיע לאבחון מלא. מה שהבנו כשהקמנו את החברה הוא שזו בדיוק הבעיה: אין יכולת לראות את האדם מכל הזוויות.
"כדי להתגבר על הבעיה הזאת, פיתחנו רשת נוירולוגית ייחודית שמבוססת על מנוע AI. חיברנו בין כל הטכנולוגיות הקיימות והוספנו טכנולוגיות משלנו, שכבר מוגנות בפטנט. כך אנחנו מסוגלים לא רק לנתח הבעות פנים או קול, אלא גם להבין את מה שעומד מאחורי החשיבה והרגש. בנוסף, לקחנו בחשבון גם השפעות תרבותיות, כי ברור שיש הבדל בין תגובות של ילדים ממוצא שונה".
דב דונין: "אנחנו מסוגלים לזהות אם הילד מתקשה לדבר על נושא מסוים ומתחיל לדבר בקצב איטי יותר, או אם יש גמגום קטן שמעיד על 'תקיעה' בחשיבה", למשל. כל הנתונים הללו מנותחים מכל הזוויות האפשריות ומוצלבים זה עם זה. התוצאה היא אבחון ברמת דיוק של יותר מ־93% - נתון שכמעט לא היה אפשרי בעבר"
ואכן, המערכת צפויה לבחון פרמטרים רבים במקביל - מהתוכן המילולי, דרך אינטונציה ושינויי טונאליות, ועד מיקרו־תנועות כמו הזזת הראש או הידיים. בקרב ילדים עם אוטיזם או ADHD מופיעים דפוסי התנהגות עדינים, שלעיתים חומקים מעין אנושית מיומנת. המערכת החדשה יודעת לאתר דווקא את הסימנים הקטנים הללו, ולהפוך אותם לכלי אבחון שמשרטט את עולמו הפנימי של הילד.
דב דוניןצילום: אייל טואג"אנחנו מסוגלים לזהות אם הילד מתקשה לדבר על נושא מסוים ומתחיל לדבר בקצב איטי יותר, או אם יש גמגום קטן שמעיד על 'תקיעה' בחשיבה", מסביר דונין. "כל הנתונים הללו מנותחים מכל הזוויות האפשריות ומוצלבים זה עם זה. התוצאה היא אבחון ברמת דיוק של יותר מ-93% - נתון שכמעט לא היה אפשרי בעבר".
כדי להמחיש את אופן הפעולה, דונין מתאר תרחישים פשוטים שהמערכת בוחנת. "נניח שילד צופה בסרטון", הוא אומר. "הסרטון משמש כטריגר, גירוי שהילד מתמודד איתו. למשל, מוצגות תמונה של אדם ותמונה של חיה כמו כלב. אנחנו בודקים איך הילד מגיב לאובייקטים כאלה: האם הוא מגיב אחרת לדמויות אמיתיות לעומת דמויות מונפשות?".
תרחיש אחר יכול להיות שאלה כמו "למה הילד בוכה?", שמפעילה רגש אצל הצופה. המערכת מנתחת את התגובה ומזהה אם היא אכן תגובה רגשית-חברתית לאירוע שמעורר אמפתיה. במבחנים אחרים מוצגות לילד צורות גיאומטריות, והוא מתבקש לזהות מה יוצא דופן. "אנחנו בוחנים איך הוא תופס את הצורות, איך הוא מנתח אותן ואיך הוא מבצע את ההיסק לגבי התמונה הבאה שצריכה להופיע", מסביר דונין. "יש אינסוף דוגמאות שמאפשרות לנו לבדוק את יכולות החשיבה, הקשב והתגובה הרגשית, וכל זה מתבצע תוך צפייה טבעית במסך, מבלי להעמיס על הילד."
בנקודה הזו נכנסים לתמונה ההבדלים ההתנהגותיים שמאפיינים ילדים עם אוטיזם או ADHD שאותם המערכת יודעת ללכוד. "כשמראים לילדים סיטואציה, ילד עם התפתחות תקינה יימשך יותר לדמויות האנושיות שבתמונה, ובפנים של הדמות. לעומת זאת, ילד על הרצף ייטה להתמקד בפרטים אחרים שאינם בהכרח אנושיים: חפצים ברקע, למשל. אם הם כן מסתכלים על פנים של אדם, הם יתמקדו יותר באזור הפה ופחות בעיניים, או שלא יסתכלו כלל על הפנים", מסביר ד"ר בר יוסף. "לילדים עם בעיות קשב וריכוז יהיה להם קשה לעקוב אחרי אובייקטים נעים, והם ימשכו יותר לחפצים ברקע ולא לדמות המרכזית".
3 צפייה בגלריה
האלגוריתם יאומן לזהות הבדלים התנהגותיים שמאפיינים ילדים עם אוטיזם
(צילום: shutterstock)
לדבריו, לשיטה החדשה יש כמה יתרונות משמעותיים. היא מהירה ומאפשרת להגיע לאבחנה בזמן קצר. מאחר שהיא מבוססת על סרטון שניתן להציג כמה פעמים, אפשר לבדוק לאורך זמן את הפרמטרים הקבועים שחוזרים על עצמם, ולא להיות תלויים בהתרשמות חד-פעמית.
"בניגוד לביקור אצל פסיכולוג, שבו מספיק שהילד יחווה משהו לפני הכניסה לחדר וזה ישבש את כל הבדיקה, כאן ניתן לחזור על ההערכה כמה פעמים, ולראות אילו פרמטרים נשארים יציבים לאורך זמן", הוא מדגיש.
מתי הטכנולוגיה תיכנס לשימוש?
ד"ר בר יוסף: "אנחנו כעת במהלך של מחקר, כדי לאשש את הממצאים, לבנות נורמות ולהשוות בין ילדים עם התפתחות תקינה לבין ילדים עם התפתחות לא-תקינה. זה יקרה בתקופה הקרובה, ואחר כך ניתן יהיה להתחיל שימוש". דונין מוסיף: "המערכת צפויה להיות זמינה לשימוש הציבור במחצית הראשונה של 2026, בכפוף לכל האישורים הרפואיים".
