הלילה (א') עברה מדינת ישראל לשעון חורף, ומהיום יחשיך בשעות אחר הצהריים המוקדמות. מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין המצב הנפשי לכמות שעות האור, וכל זה בלי לקחת בחשבון את הקורונה, שהופכת את התקופה למאתגרת אף יותר.
"עובדה ידועה היא כי מיעוט שעות אור עלול לגרור אחריו ירידה במצב הרוח, מצבי דיכאון ואף עלייה בשיעור האובדנות", מסבירה ד״ר מיכל לוסטיג, מומחית בפסיכיאטריה, רופאת שינה וחברה באיגוד הפסיכיאטריה של הר"י.
קיראו עוד
היא מוסיפה ואומרת: "משבר הקורונה המתמשך הוא הרבה יותר מהנגלה לעין. ישנה תחושה של כרוניות, משבר מתמשך, אמיתי ותחושת חוסר אונים לגבי היכולת להילחם בכך. לכאן נוסיף את ההכרה שאכן ישנה מחלה קשה מאיימת ומתמשכת, חוסר העבודה אצל רבים שמביא לא רק לשבר כלכלי אלא גם למשבר פנימי של חוסר ערך עצמי ושבירה של השגרה המקצועית והחברתית".
לדבריה, הסיכון בירידה בשעות אור, והסיכון הכפוי שנגרם עקב מצב הקורונה על מצב הרוח הפרטי והלאומי והאחד מזין את השני, גורם לירידה במצב הרוח במצב הקל, דכדוך ועלייה בשכיחות דיכאון ואובדנות עלולים להיות התוצאה הבלתי נמנעת".
תמר פרידלנדר, פסיכולוגית קלינית ונציגת פורום הפסיכולוגיה הציבורית, אומרת כי "המצב הנפשי עם הקורונה הוא קטסטרופלי מספיק. פחות שעות אור, משמעותן פחות אינטראקציות חברתיות, פחות שעות בחוץ. בגלל כללי הריחוק החברתי יש פחות ופחות דברים שניתן לעשות, ואנשים משתמשים בפעילות הגופנית וביציאות החוצה כפעילות חשובה לנפש".
היא מסכמת ואומרת: "יש אנשים שהחורף מכניס אותם לדיכאון, מהרגע שמתחילים השמיים להאפיר הם מדוכאים. הם לא רוצים לצאת מהמיטה, קשה להם הרבה יותר. השילוב של שני הדברים הללו יחד יגרום למצב בעייתי, ואם בריאות הנפש הציבורית לא תיערך לתת מענה לדברים כאלה אנחנו נהיה במצב גרוע מאוד".
