נשים רבות שמעו במשך שנים שהורמונים בגיל המעבר עלולים להזיק למוח ולהעלות את הסיכון לדמנציה, אבל מחקר חדש ומקיף מאוניברסיטת סטנפורד היוקרתית מצביע כעת על התמונה ההפוכה. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי Neurology, מצא כי נשים המשתמשות בטיפול הורמונלי לגיל המעבר (MHT) המבוסס על אסטרוגן בלבד, נמצאות בסיכון מופחת לפתח את הנזקים המוחיים האופייניים למחלת האלצהיימר.
מאחר שטיפול באסטרוגן בלבד נרשם בדרך כלל לנשים ללא רחם, מרבית המשתתפות במחקר שנטלו תכשיר זה עברו בעבר כריתת רחם. כדי לבדוק את השפעת ההורמון, החוקרים עשו משהו שטרם נעשה בהיקף כזה בעבר: הם לא הסתפקו רק במבחני זיכרון קליניים, אלא מדדו את הקשר בין הטיפול ההורמונלי לבין הירידה במשקעים הפתולוגיים המאפיינים את המחלה ישירות במוחות שעברו נתיחה שלאחר המוות.
גלריה
טיפול הורמונלי בגיל המעבר: המחקר החדש מצביע על ירידה משמעותית בסיכון לאלצהיימר ולדמנציה
(צילום: Shutterstock)
"לאורך שנים רבות הייתה מחלוקת מדעית לגבי השפעת האסטרוגן על המוח", מסביר ד"ר ישראל יולס, מומחה ברפואת נשים ומנהל השירות לגיל המעבר אונליין של כללית. "לצד מחקרים שהראו כי אסטרוגן משפר את הקוגניציה ומעט תהליכי דמנציה, היו עבודות שלא תמכו בכך. בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר נשים שטופלו בהורמונים לאורך זמן במהלך 'חלון ההזדמנויות' המומלץ - והציגו שכיחות נמוכה יותר של אלצהיימר ודמנציה".
לדבריו, זה קורה כנראה דרך כמה מנגנונים, כולל שיפור זרימת הדם למוח והפחתת פלאקים שסותמים את זרימת הדם. "השורה התחתונה היא שכיום, מעבר ליתרונות המוכרים של הטיפול ההורמונלי בהקלת תסמינים מיידיים ובהגנה על העצמות, כלי הדם ומערכת המין, משתרשת ההבנה שהוא תורם גם להאטת תהליכי דמנציה".
בדיקת ה"גולד סטנדרט" של המוח
מחלת האלצהיימר היא הגורם המוביל לדמנציה בגיל השלישי, כאשר כ-66% מהחולים הן למעשה חולות - נשים מהוות כשני שלישים מכלל המקרים. כדי להבין את ההשפעה של ההורמונים לעומק, החוקרים הסתמכו על שני מאגרי נתונים ענקיים מארצות הברית (NACC ו-ADNI) ובחנו מידע רפואי של לא פחות מ-21,462 נשים מגיל 50 ומעלה.
ד"ר ישראל יולסצילום: פרטילב המחקר התמקד בהשוואה ישירה: החוקרים ניתחו 258 נתיחות מוח של נשים שנטלו אסטרוגן בלבד, מול 2,701 נשים שלא לקחו טיפול הורמונלי מעולם. בתוך רקמות המוח הללו, המדענים מדדו את הצפיפות והפיזור של שני ה"חשודים המיידיים" באלצהיימר - חלבונים הרסניים בשם פלאקים עמילואידיים וסבכים נוירופיברילריים.
"המחקר שלנו ייחודי בכך שבחנו את כל המדדים המקובלים לאבחון אלצהיימר, כולל תוצאת ה'גולד סטנדרט' - כלומר, הסימנים הממשיים של המחלה במוחות שעברו נתיחה לאחר המוות", הסביר ד"ר האדי הוסייני, פרופסור חבר לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות והכותב הבכיר של המחקר, בראיון שהתפרסם באתר החדשות של סטנפורד. "אף אחד לא בחן בעבר מספרים משמעותיים כל כך של תוצאות אלצהיימר לאחר המוות".
ד"ר הוסייני הוסיף כי "מצבים רבים משפיעים על הזיכרון, ואבחנות קליניות בחיים עצמן אינן תמיד מדויקות. למרות שהייתה התקדמות גדולה בבדיקות דם ובדיקות נוזל שדרה, הן עדיין לא יכולות לספר לנו מהו היקף הנזק המוחי והיכן הוא ממוקם בדיוק. רק כסתכלים ישירות על המקום שבו הנזק נגרם - בתוך המוח עצמו - אפשר לראות בבירור איפה נמצאים המאפיינים של האלצהיימר וכמה ממנו באמת יש שם".
ממצאי הנתיחות הוכיחו: ירידה חדה במשקעי החלבון ההרסניים במוח בקרב משתמשות באסטרוגן
(צילום: Shutterstock)
ירידה בסיכון הפתולוגי והקליני
תוצאות המחקר הראו בבירור: בקרב נשים שנטלו אסטרוגן בלבד, הסיכון לגלות סימני אלצהיימר מתקדמים במוח לאחר המוות היה נמוך ב-35% (יחס סיכויים של 0.65) בהשוואה לנשים שלא נטלו את הטיפול.
מעבר לממצאי הנתיחות, המחקר הצביע על שורה של בשורות חיוביות נוספות:
פחות חלבונים מזיקים בדם: בבדיקות דם ובבדיקות נוזל שדרה נרשמה ירידה משמעותית ברמות העמילואיד, אותו חלבון הרסני ששוקע במוח.
ירידה באבחון דמנציה: לנשים שנטלו את ההורמון היה סיכון נמוך ב-39% (יחס סיכויים של 0.61) לקבל אבחנה רפואית של דמנציה במהלך חייהן.
שמירה על הזיכרון והתפקוד: נרשם סיכון נמוך ב-33% (יחס סיכויים של 0.67) לסבול מתסמינים של ירידה בזיכרון ומאובדן העצמאות התפקודית.
"טיפול הורמונלי לגיל המעבר נראה כמפעיל אפקט מגן צנוע אך משמעותי ומובהק סטטיסטית על הסיכון לפתח פתולוגיה של אלצהיימר", אמרה ד"ר ג'ניפר ברונו, מרצה לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות וכותבת שותפה של המחקר, בראיון שהתפרסם באתר החדשות של סטנפורד. "למרות שזה בשום אופן לא חזק יותר מגורמי סיכון מוכרים כמו גיל, נשאות של גן האלצהיימר APOE4 או יתר לחץ דם, מדובר עדיין בהשפעה עקבית מאוד".
כדי לוודא שהתוצאות אינן מקריות, צוות המחקר ניטרל סטטיסטית משתנים רפואיים וסביבתיים – כמו גיל, רמת השכלה, מוצא, לחץ דם וסיכון גנטי. הניטרול הזה הוכיח שההגנה מפני המחלה נובעת ישירות מהטיפול ההורמונלי עצמו, ולא מכך שהמשתתפות היו בריאות יותר או בעלות נתוני פתיחה טובים יותר מראש.
השלכות על שליש מהנשים בגיל המעבר
למציאת היתרון הקוגניטיבי בטיפול באסטרוגן בלבד יש משמעות אדירה עבור הציבור: עד גיל 60, למעלה מ-30% מהנשים עוברות כריתת רחם - כלומר כשלש מכל הנשים בגיל המעבר. עבור קבוצה גדולה זו, הטיפול ההורמונלי המומלץ והשכיח ביותר הוא בדיוק אסטרוגן בלבד.
הטיפול ההורמונלי השכיח ביותר מציג תועלת קוגניטיבית ארוכת טווח
(צילום: Shutterstock)
עם זאת, החוקרים מקפידים לסייג את התוצאות: הממצאים תקפים אך ורק לטיפול באסטרוגן בלבד הניתן בבליעה (כדורים). המחקר לא הגיע למסקנות לגבי תכשירים משולבים של אסטרוגן ופרוגסטין - עקב מספר נבדקות קטן מדי במאגר - וגם לא לגבי טיפול מקומי (כמו משחות). בנוסף, מכיוון שמדובר במחקר שמביט לאחור על נתונים קיימים, הממצאים מעידים על קשר סטטיסטי חזק אך אינם מהווים הוכחה חותכת לכך שההורמון הוא זה שגרם ישירות לשינוי.
ד"ר הוסייני הסביר את הרקע לסתירות בין המחקרים לאורך השנים: "מחקרים שונים אולי כללו טווחי גילים שונים של התחלת הטיפול, התמקדו בתוצאות קליניות משתנות, השתמשו בסמנים ביולוגיים שונים או איחדו תכשירים שונים של טיפול הורמונלי. חלקם גם לא ניטרלו כראוי גורמי סיכון גנטיים או סוכרתיים". הוא הוסיף כי הטיפול ההורמונלי אפקטיבי במיוחד כאשר מתחילים אותו במהלך גיל המעבר או בסמוך לו. מכיוון שהנשים במחקר הנוכחי היו מבוגרות יחסית (גיל פטירה ממוצע של כ-82), ייתכן שהתועלת האמיתית של הטיפול אפילו גבוהה יותר ממה שנמצא.
כזכור, בשנת 2003 זעזע "מחקר יוזמת בריאות הנשים" (Women's Health Initiative) את העולם הרפואי כשרמז על סיכונים בטיפול ההורמונלי המשולב, מה שהוביל לצניחה חדה בשימוש בו - מ-27% מכלל הנשים לפחות מ-5%. אולם בשנת 2025 הודיע מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) על הסרת אזהרת ה"קופסה השחורה" החמורה בנושא.
"במשך זמן רב, ההמלצה המקובלת הייתה 'אל תשתמשו בטיפול הורמונלי כדי למנוע ירידה בזיכרון'", סיכמה ד"ר ברונו. "המחקר החדש הזה עומד בסתירה ישירה להמלצה הזו".
