התפרצות האבולה במזרח הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ממשיכה להתרחב, ובימים האחרונים היא מתבססת כאחד מאירועי הבריאות המדאיגים בעולם. לפי דיווח עדכני של רויטרס, ארגון הבריאות העולמי מסר כי בקונגו אובחנו עד כה 321 מקרים מאומתים של זן (בונדיבוגיו) Bundibugyo של אבולה, ולצידם עוד 116 מקרים חשודים. לפי אותו דיווח, בקונגו נרשמו 41 מקרי מוות ושישה בני אדם החלימו. באוגנדה אובחנו עד כה תשעה מקרים מאומתים ומוות אחד הקשור להתפרצות.
"זו לא הקורונה הבאה, אבל כן מחלה מדאיגה"
(צילום: אסף חן)
"זו לא הקורונה הבאה, אבל יחד עם זאת זו מחלה מדאיגה", הסביר כריסטיאן לינדמייר, דובר ארגון הבריאות העולמי, באולפן ynet. "זה זן מדאיג. מדובר בסוג חדש, אחר, של התפרצות אבולה ממה שראינו בעבר. זה סוג שאין לנו חיסון נגדו, ואין לנו טיפול נגדו. זה מה שהופך את זה למדאיג, וגם לקח זמן עד שהוא זוהה.
ברויטרס דווח כי ההתפרצות, ה-17 במספר בקונגו, הוכרזה ב-15 במאי על ידי המרכזים האפריקניים לבקרת מחלות ומניעתן, ולאחר מכן הכריז עליה ארגון הבריאות העולמי כעל מצב חירום בריאותי בינלאומי. ארגוני בריאות וסיוע חוששים שהיקף ההתפרצות גדול יותר מהנתונים הרשמיים, בין היתר משום שרק חלק קטן מהמגעים האפשריים עם חולים נמצא במעקב. גם תנאי השטח מקשים על ההתמודדות: אזורי לחימה, תנועה מתמדת של אוכלוסייה, מחסור במשאבים וחוסר אמון של חלק מהקהילות כלפי צוותי הבריאות. במקביל, ב"וול סטריט ג'ורנל" תיארו את ההתפרצות הנוכחית כשלישית בגודלה בהיסטוריה של אבולה, וציינו כי מדובר בזן נדיר יותר שאין נגדו כיום חיסון או טיפול מאושר.
לצד הדאגה, נרשמו גם סימני תקווה ראשונים. לפי ארגון הבריאות העולמי, שישה בני אדם החלימו מהמחלה. במקביל, לפי דיווחים בכמה כלי תקשורת וסוכנויות, קואליציית CEPI הקצתה עשרות מיליוני דולרים להאצת פיתוח חיסונים ניסיוניים נגד הזן הנוכחי, בין היתר של מודרנה, IAVI ואוניברסיטת אוקספורד. על הרקע הזה, בארגון הבריאות העולמי מנסים להעביר מסר כפול: מדובר בהתפרצות חמורה שמחייבת פעולה מהירה, אבל אבולה אינה מתפשטת כמו נגיפי נשימה דוגמת קורונה, וההדבקה דורשת בדרך כלל מגע קרוב עם נוזלי גוף של חולה או של אדם שמת מהמחלה.
1 צפייה בגלריה


עובדי הצלב האדום מעבירים גופה של ילד שמת מאבולה בקונגו
(צילום: REUTERS/Gradel Muyisa Mumbere)
דובר ארגון הבריאות העולמי אמר באולפן ynet כי ההתפרצות התרחשה בפינה הצפון-מזרחית של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שגובלת באוגנדה ובדרום סודן. "זה אזור שיש בו תנועה רבה של אנשים בגלל הכרייה שם. יש שם כריית זהב וסוגים נוספים של כרייה. זה אזור די צפוף באוכלוסייה, אנשים נמצאים כל הזמן בתנועה, ומעבר לכך יש שם סוג של מלחמת מורדים, עם אזורי לחימה שאינם נגישים. כך שלצערנו זה קוקטייל 'מושלם'. ואנחנו באמת צריכים לוודא שזה לא יתפשט הרבה מעבר למה שכבר התפשט".
איזו עצה מעשית היית נותן לאנשים ברחבי העולם?
"הסיכון הלאומי בקונגו הוגדר על ידי ועדת המומחים, ועדת החירום, כגבוה מאוד. הסיכון האזורי באזור הרחב יותר הוגדר כגבוה, אבל הסיכון הבינלאומי, ברמה העולמית, הוגדר כנמוך. חשוב לדעת את זה. זו מחלה מידבקת מאוד וגם די קטלנית, אבל היא לא מתפשטת בקלות כזאת. צריך באמת להיות במגע קרוב. צריך לגעת בזיעה, בנוזלי גוף, בדברים כאלה.
"כן, היא מועברת דרך נוזלי גוף. כשמנשקים גופה, כששוטפים מישהו, כשמטפלים במישהו שחולה - כך היא מתפשטת. לכן זה מדאיג עבור האזור. זה לא מדאיג באותה מידה עבור המרחב הרחב יותר, עבור התמונה העולמית. אותה ועדה המליצה כמובן לבצע בדיקות יציאה בשדות תעופה. כל מי שמרגיש חולה, כמובן, לא צריך לנסוע וצריך לפנות לרשויות בכל שדה תעופה".

לינדמייר הדגיש כי אחד הצעדים החשובים ביותר לבלימת ההתפרצות הוא סינון מוקדם של מי שעלולים להיות חולים, בעיקר במעברי גבול ובנקודות יציאה וכניסה. לדבריו, מכיוון שאבולה משתייכת לקבוצת מחלות החום המדמם הנגיפי, חום גבוה הוא אחד התסמינים המרכזיים בתחילת המחלה - ולכן בדיקות חום בשדות תעופה, בנמלים ובמעברי גבול הן כלי חשוב במיוחד. מעבר לכך, הוא אומר, המסר לציבור פשוט וברור: מי שמפתח תסמינים צריך לפנות מיד לרשויות הבריאות, להיכנס לבידוד ולקבל טיפול. "טיפול מוקדם חשוב בכל פעם שמרגישים חולים", הוא הבהיר.






