(צילום: אורי דוידוביץ)

"למרות הזמן הרב שהיה לתכנן לוגיסטית את החזרה - הגנים והרשויות המקומיות לא מוכנים": כך אומרת הבוקר פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא וחברה בצוות המייעץ לממשלה. לדבריה, למרות הדיון הבלתי פוסק על הצורך בחזרה לגנים בקפסולות ועל הכנת צוותי ההוראה לכך, בפועל המערכת לא מוכנה לחזרה בצל הקורונה.
"היה כל כך הרבה זמן לתכנן את הלוגיסטיקה של פתיחת הגנים ומערכת החינוך. כל הזמן דיברנו על זה שצריך לחזור בקפסולות, ואני לא רואה קפסולות. אני רואה 30 ומשהו ילדים יחד, ערבוב של מורים, מחסור בבדיקות כמו שצריך. כדי למנוע הדבקות צריך לעשות לצוותי ההוראה ולילדים בדיקות. הדברים האלה פשוט לא נעשים.
"צריך לעשות מעקב מדויק אחרי הדבקות של אנשי צוות וילדים. לא לשלוח ילדים חולים לגן, ואני חושבת שהמעקב המדויק אחרי ההדבקות של אנשי צוות וילדים הוא הדבר החשוב - יום ביומו. בכל גן צריך להיות נאמן קורונה שיראה ויבדוק", היא אומרת באולפן ynet.
ילדי גן החטיבה הצעירה יגאל אלון בבת יםילדי גן החטיבה הצעירה יגאל אלון בבת ים
חזרה לגנים בבת-ים
(צילום: משרד החינוך )
בדבריה מטילה פרופ' רהב את האחריות על ביצוע צעדים אלה על הרשויות המקומיות ועל מערכת החינוך. "היו הרבה ראשי ערים שלקחו יוזמה ועשו דברים בערים שלהם וזה הצליח, כאן זה אותו הדבר. הרשויות המקומיות צריכות לטפל בגנים ואם הן לא עושות את זה, על הגן עצמו לגלות אחריות.
"אני חושבת שזה נהדר שהגענו בזכות הסגר למספרים ההאלה, אבל יש היום בדיקות מהירות שנכנסות לשימוש, למשל בשיבא, יש לנו גן ילדים ובית ספר לכל הילדים של העובדים ואנחנו בודקים את הגננות ואת הסייעות. קיימות בדיקות מהירות על המקום, קיימת היכולת להתארגן בקפסולות ולא עושים את זה".
פרופ' רהב מסבירה כי עם היציאה מהסגר שמתרחשת היום, על הציבור לגלות אחריות. "אחרי הסגר הזה אני מקווה שהציבור מבין שהוא צריך לגלות אחריות ומשמעת. הדבר הכי חשוב הוא לא להתקהל במקומות סגורים, בלי חתונות, בלי התקהלויות בבתי כנסת ולהקפיד על מסכות. הרשויות המקומיות צריכות לקחת יוזמה ולגלות אחריות ולארגן את העיר שלהם בכל הרמות".

"שלא יעזו להחזיר את הילדים ואת המשק"

יותר מחודש אחרי סגירתם, כאמור, נפתחו היום חלק ממעונות היום, גני הילדים והצהרונים ברוב הרשויות, זאת במסגרת השלב הראשון של ביטול ההגבלות. כחצי מיליון ילדים מגיל לידה ועד 6, זאת ללא סייעות וגננות המתגוררים ביישובים אדומים, שם הסגר עדיין בתוקף. לצד הגנים, ייפתחו היום גם מקומות העבודה ללא קהל, יתאפשר איסוף עצמי ממסעדות וייפתחו שמורות טבע, גנים לאומיים וחופי ים.


בשבוע שעבר התראיין באולפן ynet פרופ' דב שורץ, מוביל בקבוצת מומחים באוניברסיטת הנגב, שהתריע מפני חזרה לשגרה. "מספיק להסתכל על ניסיון החזרה במאי כדי להבין את ההשלכות של חזרה של בתי הספר. בדבריו, הסביר פרופ' שורץ כי יש לחכות לפחות עשרה ימים כדי לראות את ההשלכות של חג הסוכות, ולפי מקדם ההדבקה שיסתמן שם, לבחון חזרה לשגרה. "תמיד אחרי אירוע חריג המספרים עולים ולא יורדים. אנחנו צריכים לבחון את המספרים בסוף שבוע הבא, לראות את התוצאות ורק אז להחליט. כרגע, עם 2,000 נדבקים חדשים ליום, לא מדובר על מספר סביר שניתן לחזור בגללו לשגרה".
"בתום הסגר הקודם הקרבנו את הילדים ככוח שהלך לפני המחנה, וזה צריך להיפסק. את הילדים יש לשמור לקו השני. אחרי שהמשק יהיה בסדר ואחרי שנראה שהתחלואה לא עלתה. בתחילת מאי היו לנו שבועיים בהם הוצאנו את המשק ואת הגנים וכיתות א' עד ג' בקפסולות, והייתה קפיצה מאוד גדולה במקדם ההדבקה. הילדים האלה נעשו חולים והדביקו אחד את השני, וזה מסכן דור שלם".