תרופת שינה חדשה אושרה לשימוש בישראל - קיוויויק (QUVIVIQ), המיועדת לטיפול בנדודי שינה כרוניים בקרב בני 18 ומעלה. אף שאושרה על ידי ה-FDA כבר ב-2022, רק לפני כשבועיים נכנסה לשוק המקומי, והצטרפה לדייויגו (Dayvigo) מאותה משפחה, שנכנסה לשימוש בישראל לפני כשלוש שנים.
הרקע לכניסתה אינו מקרי. מחקר של האוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי הדסה מצא כי מאז 7 באוקטובר 2023 חלה ירידה חדה באיכות השינה של האוכלוסייה בישראל: שיעור הישראלים שישנים פחות משש שעות בלילה עלה מ-13% ל-31%, נדודי שינה קליניים זינקו מ-4% ל-20%, וכמעט מחצית האוכלוסייה - 48% - דיווחו על בעיות שינה, לעומת 18% לפני המלחמה.
3 צפייה בגלריה
השינה של הישראלים מופרעת מאז 7 באוקטובר ורבים צורכים כדורי שינה. אילוסטרציה
(צילום: brizmaker / shutterstock)
הסוד במנגנון הפעולה
התרופות הוותיקות פועלות על מנגנון GABA ומדכאות את פעילות המוח - "מכניסות את המטופל למצב של טשטוש, לא שינה טבעית, ולעיתים אף פוגעות בשנת ה-REM", אומר ד"ר אורי אלקן, רופא שינה בבית החולים בילינסון. התרופות החדשות, לעומת זאת, שייכות למשפחת DORA - הן חוסמות את האורקסין, חומר מוחי שתפקידו לשמר ערנות, ובכך מפחיתות את מנגנון הערות במקום לכבות את המוח. "במקום לשפוך מים על המוח ולכבות אותו, אנחנו פשוט מורידים רגל מהגז", הוא מסביר.
ד"ר אורי אלקןצילום: שיר חסין ד"ר יואל רייטר, מנהל מעבדת השינה בהדסה ויו"ר החברה הישראלית לחקר השינה, מציין כי הרעיון נולד מתוך מחקר על נרקולפסיה - הפרעה שבה אנשים סובלים ממחסור באורקסין ומהתקפי שינה בלתי נשלטים ביום. "עלתה ההשערה שאם נצליח להפחית את הפעילות של החומר הזה, נוכל לעזור לאנשים עם הבעיה ההפוכה. אחרי שנים של ניסיונות, זה צלח", הוא אומר.
מה היתרונות המעשיים?
על פי המומחים, ההבדל במנגנון בא לידי ביטוי גם בפועל. פחות "האנגאובר" למחרת - התרופה מתפנה מהגוף תוך שמונה שעות. יעילות לאורך כל הלילה, לא רק בהירדמות. בטוחה יותר לחולי דום שינה או מחלת ריאות חסימתית, שכן אינה מדכאת את מרכז הנשימה. ובניגוד לתרופות הוותיקות, לא נצפתה עדות להתמכרות, לתופעות גמילה או לאינסומניה ריבאונד עם הפסקת הטיפול.
ד"ר יואל רייטרצילום: דוברות הדסהמחקר שנערך על קיוויויק מצא שהמטופלים שמרו על יכולת ההתעוררות מרעש באמצע הלילה. "זה רלוונטי מאוד בישראל עם אזעקות שמחייבות תגובה מהירה", אומר ד"ר רייטר. גם היציבות נשמרה - בניגוד לתרופות הוותיקות שהגבירו את תנודתיות שיווי המשקל במאות אחוזים, התרופות החדשות הובילו לעלייה מתונה של עשרות אחוזים בודדים בלבד.
חשוב לציין: תופעות הלוואי המדווחות כוללות חלומות מציאותיים וחזקים ועלייה בשכיחות של שיתוק שינה - מצב שבו האדם ער אך אינו מסוגל לזוז או לדבר.
"לא תרופות קסם"
"תרופות שינה מוסיפות עד 40-20 דקות שינה", אומר ד"ר רייטר. "זה לא יחזיר אותך לישון כמו נער מתבגר, אבל יסייע לשינה רציפה יותר - ואנחנו יודעים שאפילו התעוררות קצרה בלילה פוגעת בערנות ביום למחרת".
כדאי לדעת: אינסומניה כרונית, כזו שמצריכה טיפול, מוגדרת כקשיי שינה המתרחשים יותר משלוש פעמים בשבוע במשך לפחות שלושה חודשים, עם השפעה על התפקוד היומי.
התרופות אינן כלולות בסל. עלות חפיסה נעה בין 100 ל-300 שקלים. קיוויויק הוגשה לסל עבור בני 65 ומעלה, ועלתה האפשרות להרחיב את הזכאות לאוכלוסיות שפיתחו בעיות שינה בעקבות המלחמה - אך בסופו של דבר התרופה לא נכנסה לסל.
שני המומחים מדגישים: תרופות שינה אינן קו הטיפול הראשון. הטיפול המועדף הוא CBT-I - טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד שינה, שמטרתו לתקן הרגלי שינה לקויים ולחזק את הקשר בין המיטה לשינה. "כשהטיפול לא מספיק יעיל, עוברים לכדורים - ואז ההמלצה היא לא לקחת אותם באופן קבוע אלא רק לתקופות מסוימות", אומר ד"ר רייטר. "כדורי שינה הם לא תרופות קסם", מסכם ד"ר אלקן, "התרופות החדשות הן קפיצת דרך, אבל בערבון מוגבל. אין קסמים בעולם הרפואה".
