משרד הבריאות הודיע בצהריים (יום ה') שאותרו נגיפי פוליו בדגימות ביוב בבני ברק, ברמלה, בלוד ובשפד"ן. נוסף לכך אותרו נגיפי פוליו בדגימות סביבתיות במחוז ירושלים. ממצאים אלו מעידים על העברה של נגיף פוליו בקרב האוכלוסייה גם באזורים אלו. הנגיף גרם בדצמבר אשתקד לשיתוק אצל נער בן 17.
מי שאינו מחוסן נגד פוליו נדרש להשלים את החיסון בדחיפות. את החיסונים ניתן לקבל בטיפות החלב הפרוסות ברחבי הארץ ובשירותי בריאות התלמיד. אם אינכם יודעים אם ילדיכם התחסנו כנדרש, ניתן לבדוק זאת באתר האישי הממשלתי, דרך פנקס החיסונים הדיגיטלי.
פרופ' טל ברוש, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ומרכז הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, מסביר כי נגיף הפוליו שנמצא בדגימות "הוא נגיף פוליו שבעבר היה מוחלש, אך עם הזמן עבר שינויים גנטיים ובחודשים האחרונים מסוגל לגרום למחלה - שיתוק ילדים". לדבריו, על פי נתוני ניטור של משרד הבריאות, "אנו רואים סימנים להתפשטות של הנגיף באזורים שונים בארץ, בהם גוש דן, ירושלים ובית שמש. הנגיף מופרש בצואה של נשאים - ילדים או מבוגרים שאינם מראים תסמינים - ועלול להדביק ילדים שלא חוסנו במקרים כאלה, הוא עלול לגרום לשיתוק חמור ובלתי הפיך".
פרופ' טל ברושצילום: אלבום פרטיבהנחיה שהעביר היום משרד הבריאות לרופאי המחוזות והנפות, למנהלים הרפואיים של קופות החולים ולמנהלי בתי חולים כלליים נקבע כי ההתמודדות הנוכחית מתבססת על עקרונות הפעולה הכלליים הבאים: השלמת חיסונים וסגירת פערים, הידוק הניטור הקליני תוך ביצוע ניטור קפדני לזיהוי מוקדם של מקרים חשודים בשיתוק רפה חד, דיווח מיידי ללשכת הבריאות על כל מקרה חשוד וכן המשך ניטור סביבתי מוגבר בהתאם לתוכנית הדיגום שנקבעה.
לא ניתן לרפא את השיתוק כאשר נגרם
כאמור, בדצמבר 2024 אובחן בבית החולים שערי צדק מקרה של שיתוק רפה חד (Acute flaccid paralysis או בקיצור AFP) בנער בן 17, תושב ירושלים שלא היה מחוסן. בתרביות צואה ובמשטח לוע אף שנערכו, נמצא פוליו דמוי זן תרכיבי - סייבן 1 (VDPV1). בתגובה לאירוע זה, ובהמשך להתפרצות הפוליו בעזה, הורחב ניטור השפכים לנקודות דגימה נוספות, כולל אזור ירושלים ובית שמש. מאז פברואר 2025, זוהה VDPV1 בכמה דגימות שפכים בירושלים ובית שמש.
פוליו (Poliomyelitis) היא מחלה זיהומית שנגרמת על ידי נגיף הפוליו, השייך לקבוצת נגיפי המעיים. הנגיף עובר מאדם לאדם בעקבות מגע עם הפרשות - לרוב צואה אבל גם דרך הפרשות נשימתיות - נכנס לדרכי עיכול, מתרבה שם ומופרש בצואה. לפי אתר משרד הבריאות, ברוב מקרי ההדבקה (80%-90%) אין תסמיני מחלה. ב-10%-20% מהמקרים המחלה מתבטאת בתסמינים כלליים כמו חום, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והקאות או כאבי גרון. לעיתים רחוקות המחלה גורמת לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס).
נגיף הפוליו עלול לגרום לשיתוק רפה בקרב פחות מ-1% מהנדבקים בו, ובתנאי שלא חוסנו נגד המחלה, כאשר רוב הנדבקים בנגיף לא סובלים מתסמינים כלל. עוצמת השיתוק תלויה במספר תאי העצב שנפגעו. השיתוק מופיע בשכיחות גבוהה יותר בגפיים התחתונות ויכול להיות מלווה בכאבי שרירים חזקים. ייתכן שיתוק של שרירי הנשימה וצורך בהנשמה. אין טיפול לפוליו ולא ניתן לרפא את השיתוק כאשר נגרם, אך ניתן למנוע לחלוטין את המחלה - על ידי חיסונים, לפי תוכנית חיסוני השגרה הנהוגה בישראל.
ממרץ 2025, הופסק השימוש בחיסון bOPV (נגיף חי מוחלש) בשגרת החיסונים בישראל, בהתאם למדיניות ארגון הבריאות העולמי - האזור האירופי להפסקה הדרגתית של השימוש השגרתי בחיסון, המלצות הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים, ועדת החירום לפוליו, וכן בעקבות שיקולים רגולטוריים, לרבות סגירת קווי הייצור של תרכיב bOPV במדינות המערב. שימוש עתידי בחיסון זה יישקל אך ורק במצב חירום של התפרצות פוליו רחבת היקף, לשם הפחתת ההעברה בקהילה.
חיסון הוא ההגנה הטובה ביותר
החיסון המומת נגד פוליו (IPV) שניתן במסגרת חיסוני השגרה בארץ מקנה למחוסנים בו הגנה כמעט מלאה מפני תחלואה קשה ושיתוק בעקבות כל זני הפוליו המוכרים. זה האמצעי היעיל ביותר למניעת הדבקה בנגיף ולהגנה מפני המחלה. החיסון מוכר ונמצא בשימוש עשרות שנים ברחבי העולם, וניתן במיליארדי מנות. חיסון זה מוביל ליצירת נוגדנים בדם שמונעים מעבר של הנגיף מהמעי לזרם הדם, ולמערכת העצבים. במקרה של הדבקה, החיסון מגן על הפרט באופן מוחלט, ומונע התפתחות מחלה ושיתוק (יעילות של 99%-100% אחרי סדרת חיסון מלאה), אך האדם המחוסן עלול להמשיך להפריש את הנגיף בצואה. לכן יעילותו של החיסון המומת במניעת העברת פוליו בקהילה מוגבלת בהשוואה לחיסון החי המוחלש (OPV). "הדרך הטובה ביותר להגן על הילדים היא באמצעות חיסון הפוליו המומת (IPV), שהוא בטוח ויעיל", הדגיש פרופ' ברוש.
ד"ר שירי ברקן פרל, רופאת ילדים ומנהלת ההתמחות ברפואת ילדים במאוחדת, הדגישה אף היא את החשיבות הקריטית שבהתחסנות נגד נגיף הפוליו: "אין טיפול לנגיף הפוליו, אבל יש דרך פשוטה ויעילה להתגונן מפניו והיא קבלת חיסון. החיסון הוא האמצעי היעיל ביותר למניעת ההדבקה בנגיף ולהגנה מפני המחלה".
החיסון נגד פוליו, שקיים מאז שנות ה-50, הוביל למיגור המחלה במדינות עם שיעור גבוה של מתחסנים. ד"ר ברקן פרל מסבירה כי הנגיף מועבר מאדם לאדם דרך מגע עם הפרשות (בעיקר צואה, אך לעיתים גם הפרשות נשימתיות), מתרבה במערכת העיכול, ועלול להדביק אחרים גם כשאין תסמינים: "רוב ההדבקות אינן מלוות בתסמינים, במקרים מסוימים מופיעים תסמינים כמו חום, כאבי בטן, בחילות וכאבי גרון. במיעוט מהמקרים, עלול להתפתח שיתוק".
"החיסון בטוח, יעיל, ונגיש. ילד מחוסן הוא ילד מוגן", היא מוסיפה ומציינת כי את החיסון ניתן לקבל במסגרת חיסוני השגרה בטיפות חלב, בלשכות הבריאות, במרפאות המטייל ובקופות החולים בכל רחבי הארץ. החיסון מיועד לילדים כחלק מהשגרה, אך גם למבוגרים שלא התחסנו בילדותם יכולים לקבלו.
