איבריו של הרב נערן אשחר, אב לשניים בן 33 משדמות מחולה, שנפטר שבוע לאחר התהפכות טנק בגבול הצפון נתרמו והעניקו חיים חדשים לארבעה חולים. אשחר ז"ל תרם כליה כארבעה חודשים לפני פרוץ המלחמה לאדם שלא הכיר, והוא השלישי במשפחתו המורחבת שנהג באצילות נפש שכזו.
1 צפייה בגלריה
הרב נערן אשחר שנהרג במלחמת חרבות ברזל
הרב נערן אשחר שנהרג במלחמת חרבות ברזל
הרב נערן אשחר שנהרג במלחמת חרבות ברזל
(צילום: באדיבות המשפחה)
אשחר נפצע באורח אנוש בהתהפכות טנק במהלך פעילות מבצעית בגבול הצפון. באירוע נהרג גם לוחם צה"ל במילואים, רס"ל (במיל') ינון פליישמן (31), מגדוד השריון 71. בהתהפכות הטנק ליד ראש הנקרה נפצעו שני חיילים נוספים: תושב חיפה בן 28 באורח בינוני, ותושב עפולה בן 26 באורח קל.
  • חתמו גם אתם על כרטיס אדי לתרומת איברים בקישור הבא
במשך שבוע נאבקו על חייו ביחידה לטיפול נמרץ במרכז הרפואי לגליל שבנהריה. לאחר שנקבע אצלו מוות מוחי, משפחתו יזמה את תרומת איבריו. הלילה נתרמו איבריו של נערן אשחר: לבו הושתל בבן 59 בשיבא, ריאותיו הושתלו בבן 72 בשיבא, הכבד הושתל בגבר בן 67 באיכילוב וגם הכליה הושתלה בבן 43 בבית החולים איכילוב.

נאבק להתגייס: "הוכיח שהוא כשיר"

נערן אשחר מוכר היטב לצוות המרכז הלאומי להשתלות, מהתהליך שאותו עבר לקראת תרומת הכליה בבילינסון בחודש יוני האחרון. כלייתו נתרמה כאמור לחולה שלא הכיר.
עוד בנושא זה:
האלמנה צוף אשחר ספדה: "הכרתי את נערן לפני שמונה שנים. מהפגישה השניה ידעתי שאם יסכים ארצה להינשא לו ולחיות איתו. זכיתי בבעל שכולו חסד, שהוא צינור לעשיית טוב בעולם ולעם ישראל.
"הוא רצה לתרום כליה כבר לפני כמה שנים אך דחה זאת כי ידע שאחרי תרומת כליה יורד הפרופיל והוא לא יוכל להיות לוחם. נערן תרם כליה לפני המלחמה. הוא שכח שתרם כליה ויצא למלחמה. שכנעתי אותו לספר להם שהוא תרם, והוא הוכיח להם שהוא כשיר".
אשחר שימש כר"מ (רב מחנך) בישיבת ההסדר "בקעה" בשדמות מחולה. עם פרוץ המלחמה הוא ביקש להתגייס למילואים, אך בצה"ל סירבו לגייס אותו. הוא נאבק לשרת במלחמה, למרות אזהרות רופאים והתנגדות הצבא. אלמנתו סיפרה כי אשחר סירב לשמוע לרופאיו ולאחר מאבק, הגיע עד מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון ד"ר אביתר נשר, מ"פ בשריון בעברו, שאישר לו להתגייס.
חבריו בצבא מספרים איך רצה להיות הכי טוב. לאורך כל ימי המלחמה דיבר עם ילדיו (בני שלוש ושש), והם שמחו לשמוע את אביהם. האלמנה צוף אשחר: "אחרי הפציעה הקשה, בבית החולים, כשהבנו שמדובר במוות מוחי, נושא תרומת האיברים בכלל לא היווה שאלה. היה ברור, זו היתה צוואתו. רק חיכינו לשמוע שאפשר להציל אנשים".