"הידרותרפיה עבור הבת שלי זה לא סתם חוג לכיף, זה טיפול פיזי, אפילו אפשר לקרוא לו תרופתי עבורה, כי היא לא הולכת ולא פעילה". במילים אלו סיפר אלכס סטורזברג על בתו, ילדה בת תשע עם תסמונת קורנליה דה לאנגה (CDLS), בדיון שנערך הבוקר (ג') בוועדת הבריאות. הדיון הראשון של ועדת הבריאות בראשותה של ח"כ לימור סון הר-מלך הוקדש לתוכנית משרד הבריאות לקיצוץ השירותים במסגרת הביטוחים המשלימים של קופות החולים.
הקיצוץ בביטוח המשלים: אב סיפר על בתו והביע חשש מהעתיד
(צילום: ערוץ הכנסת)
"אני ממש מבקש שכאשר אתם דנים בהגדרות תראו שאתם לא מדירים אוכלוסיות שזכאיות לטיפולים - במיוחד ילדים עם תסמונות נדירות שנופלים בגלל הגדרות מעורפלות ואי אפשר לשבץ אותם לאף משבצת. אל תהפכו את הילדים שלנו ללא משמעותיים", הוסיף סטורזברג.
ועדת הבריאות ששבה להתכנס לאחר כחודשיים בלי יו"ר דנה בטיוטה של משרד הבריאות המציעה לגרוע מהביטוח המשלים של קופות החולים (שב"נים) שירותים לנשים בהיריון וטיפולים התפתחותיים לילדים, למעט אלה שיינתנו בהסדר ישיר.
בסיכום הדיון ביקשה יו"ר הוועדה ממשרד הבריאות להעביר לוועדה עד מחרתיים פירוט על עבודת התשתית שנעשתה טרם פרסום מבחני התמיכה להערות ציבור, וכן את הקריטריונים לפיהם המשרד יאשר הוצאת שירותים משב"ן. עוד דרשה כי לא יבוטל מסלול ההחזר ללא בחינת השפעת השינויים על זמני ההמתנה של המבוטחים.
"זה לא שדה ניסויים"
ליאור ברק, סמנכ"ל פיקוח על קופות החולים ושב"ן במשרד הבריאות, טען בדיון כי על אף שמבחני התמיכה צפויים להיחתם בימים הקרובים - המעבר מהחזרים להסדרים או גריעת השירותים תיכנס לתוקפה רק לאחר אישור משרד הבריאות ובחינה של השירותים. "אנחנו נאשר את השינויים רק כשנראה שההסדרים בקופה הם מספקים", הדגיש.
על רקע הביקורת שהועלתה שהטיוטה לא ברורה, הודה ברק: "יכול להיות שפרסמנו מסמך שלא היה מספיק ברור וזו טעות, אנחנו באים לתקן את זה". עוד הוסיף כי "אף שירות לא יירד בלי שתהיה לו החלפה ראויה".
יו"ר הוועדה אמרה בפתח דבריה כי "עלינו לבחון בזהירות יתרה את המעבר למסלולי 'הסדר' בלבד, ולוודא שהמהלך לא יפגע בחופש הבחירה של המטופלים ובזמינות התורים, במיוחד בפריפריה. הבריאות של אזרחי ישראל דורשת אחריות תקציבית, אך היא אינה יכולה להיות שדה לניסויים באזרחים".
חברי כנסת שהשתתפו בדיון טענו שלא ניתן יהיה לחייב את הספקים להגיע להסדר עם הקופות, מה שיותיר מבוטחים רבים, בעיקר בפריפריה, ללא שירותים. "אתה גוזר גזר דין כשאין לך מענה. במקום שבו לקופה יש רק ספק אחד והספק לא רוצה, אין לך יכולת לחייב את הספק להגיע להסדר, וכך אתה מונע מהילדים שירות", אמר ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) לליאור ברק. "אתה לא יכול לחייב אף קופה אלא בסחיטה באיומי 'אני לא מאשר לך תקציב' - אבל אין לך סמכות חוקית בדבר הזה".
ברק דחה את הטענות ואמר שהוא יחייב את הקופה. "אתה מעדיף לאפשר לספק להמשיך לגבות כפול כסף מההורה", ענה. הוא הסביר את ההיגיון שמאחורי המהלך: "אנחנו רוצים להעביר החזרים להסדרים, וחושבים שלמבוטח זה יהיה יותר זול ואיכותי". הוא הדגיש כי עולם ההחזרים הוא עולם מורכב שלא טוב למבוטחים. "אני הולך לטיפולי ספורט והקופה נותנת לי הסדר ב-60 שקלים ושירות איכותי. במקביל, מבוטח בבאר שבע ששם אין הסדר משלם 300 שקלים ומקבל 100 חזרה. מה השוויון? זו רפואה לעשירים".
"חסרים 8,000 מטפלים"
רויטל לן-כהן, יו"ר קואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים ואם לשני ילדים אוטיסטים, אמרה כי השירות הציבורי כבר שנים לא מסוגל לתת את מה שהוא מתיימר לתת. "נוצר ואקום, ולוואקום הזה נכנס בזמנו השב"ן", הסבירה. היא ציינה כי בבדיקה שנעשתה לפני כמה שנים התגלה כי חסרים 8,000 מטפלים במקצועות הבריאות. "לא סגרו את הפער, ועכשיו לוקחים גם את המעט שדרכו אנחנו כן יכולים לקבל. המטפלים הבודדים - שזה הרוב - אין סיכוי שייכנסו להסדר כי הקופות לא מציעות להם כלום".
עוד מתחה ביקורת על השימוש של המשרד בטיוטה באמירה כי מדובר בשירותים שאינם "בעלי ערך רפואי משמעותי".
3 צפייה בגלריה
הורים לילדים אוטיסטים משתמשים במסלול ההחזרים שכעת עומד להיפגע משמעותית. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
עו"ד ולרי זילכה, מנהלת מחלקת המדיניות בבית איזי שפירא, הוסיפה כי "משרד הבריאות צריך לוודא שהתשלום שקופת החולים משלמת לספקים יאפשר למטפל לתת טיפול בסטנדרט ראוי. אם התשלום נמוך, הרי שאו שלא יהיו כלל שירותים בהסדר, או שהסטנדרט הטיפולי יהיה נמוך".
ח"כ יונתן משריקי (ש"ס), ששימש יו"ר הוועדה עד לאחרונה, הציע להקים ועדה ציבורית שתבחן את הדבר. "ארבעת הקופות משולות לארבע ספינות גדולות והספקים לידם הם כמו אופנועי ים. כשהספינות הגדולות ירצו לסגור הסדרים עם הספקים, הן ידרסו אותם עם מחירי אפס, מה שיגרום לסגירת נותני שירותים בכל התחומים".
יו"ר איגוד הבריכות הטיפוליות, צבי הנדלס, התריע בדיון שיישום ההחלטה יוביל לכך שיותר מ-80 אלף נכי צה”ל, פצועי מלחמה וילדים עם צרכים מיוחדים יאבדו גישה לטיפול שיקומי חיוני, לצד סגירת כ-120 בריכות טיפוליות ופגיעה בפרנסתם של כ-5,000 עובדים. לדבריו, הידרותרפיה אינה מותרות אלא שיטת שיקום רפואית מוכחת, שלעיתים היא הדרך היחידה לחזרה לתפקוד בסיסי עבור פצועי מלחמה וילדים עם שיתוק מוחין והפרעות התפתחותיות.
לא לוותר על הילדים
למרות שבמשרד הבריאות טענו שיידרש עוד זמן עד לכניסה לתוקף של השינויים, בדיון הוצג מסמך שנשלח מטעם קופת החולים כללית לחוות קדומים, שלפיו החל מפברואר לא יאושרו החזרים לטיפול בחווה. ח"כ סון הר מלך טענה שנראה שהמהלך "כבר מחלחל לקופות". ברק טען כי ההנחיה של כללית אינה קשורה למהלך הנוכחי.
אור אלי נלקן, רכזת טיפול בחווה ברטורנו, עובדת סוציאלית קלינית, סיפרה כי מדי שבוע הם מטפלים בכ-450-420 מטופלים. היא הקריאה מכתב שקיבלה מאמא לילדה בת שמונה שסובלת מחרדות - אחד מתוך עשרות מכתבים מהורים מודאגים.
"בתי בת ה-8 מתמודדת מאז המלחמה עם חרדות ביום ובלילה, פחדים עמוקים וחוסר ביטחון עצמי", כתבה האם. "היא מטופלת חצי שנה ברכיבה טיפולית והטיפול הפך עוגן משמעותי. רכיבה על סוסים אינה בילוי או מותרות עבורנו אלא טיפול רגשי ממוקד עמוק שמניב תוצאות מופלאות. אני פונה אליכם בקריאה לא להפסיק את מתן השירות דרך קופות החולים. עבור משפחות רבות זה הבדל בין אפשרות לטפל בילד לוויתור כואב עליו".
