ארבעה ניתוחים ייחודיים להשתלת סוגר שתן מלאכותי בגישה רובוטית בוצעו לפני כמה שבועות לראשונה בישראל בנשים הסובלות מדליפת שתן חמורה באגף נשים ויולדות שבמרכז הרפואי לגליל בנהריה. הניתוח, שמוכר בעיקר בגברים, מבוצע כיום בנשים במספר יחסית מועט של בתי חולים ברחבי העולם. השיטה עשתה את דרכה גם לישראל ובוצעה כאמור לראשונה בארבע הנשים בגילי 75-44 שעברו בעבר כמה ניתוחים לטיפול בבעיה, וזה עבורן המוצא האחרון לטיפול.
"מדובר בפריצת דרך", אומר פרופ' ליאור לבנשטיין, מנהל אגף נשים ויולדות במרכז הרפואי לגליל ומשנה לדיקנית וראש בית הספר לרפואה ע"ש עזריאלי, בר אילן. "ממצב של 'רחוב חסום', שבו לא היה לי מה להציע לאותן נשים, פתחנו באמצעות הניתוח דרך לאפשרות להציע טיפולים נוספים וחדשים. עצם ביצוע הניתוח יצר עבור אותן נשים אופק טיפולי שלא היה קיים עד כה".
2 צפייה בגלריה
פרופ' ליאור לבנשטיין וד"ר סוזנה מוסטפא-מיח'איל במהלך ניתוח במרכז הרפואי לגליל
(צילום: רוני אלברט)
דליפת שתן במאמץ (Stress Urinary Incontinence או בקיצור SUI) היא תופעה שכיחה ומגבילה, שמקורה לעיתים קרובות באי-ספיקה של הסוגר הפנימי (Intrinsic Sphincter Deficiency, ISD). פרופ' לבנשטיין הסביר בשיחה עם ynet שהתופעה שכיחה פי שלושה אצל נשים מאשר אצל גברים. "פגיעה בתפקוד הסוגרים היא תופעה שעלולה להופיע בין השאר לאחר לידות מרובות, לידות מכשירניות, ניתוחים קודמים או גנטיקה והיא משפיעה באופן ניכר על איכות החיים", הוא אומר.
לדבריו, דליפת שתן נחלקת לשני מצבים עיקריים: האחד הוא דליפת שתן במאמץ - המתרחשת בזמן פעילות גופנית, שיעול או צחוק, והשני הוא מצב המכונה שלפוחית רגיזה, שמתבטא בדחיפות למתן שתן, בתדירות גבוהה של מתן שתן ואף בקימה בלילה לצורך כך. פרופ' לבנשטיין אומר שקו הטיפול הראשון במצבים הללו כולל לרוב פיזיותרפיה של רצפת האגן וחיזוק תפקוד השרירים. "במקרים חמורים יותר של דליפת שתן, או כאשר הפיזיותרפיה לא מסייעת, ניתן לשקול טיפולים כירורגיים, כגון מתלה אמצע שופכתי (Midurethral Slings), ניתוח שבו משתילים רצועה סינתטית מתחת לשופכה כדי לתמוך בה ולמנוע דליפת שתן בעת הפעלת לחץ תוך-בטני", הוא מסביר.
ואולם, לדבריו, ניהול מתמשך או חוזר של דליפת שתן, לאחר כישלון טיפולים אלה, מהווה אתגר קליני משמעותי. "ניתן להציע ניתוח חוזר אך הסיכוי להצלחתו נמוך יותר, ובמקרים שבהם גם ניסיון נוסף לא מצליח, אנחנו מגיעים למעשה למבוי סתום. נשים רבות נאלצות לחיות עם דליפת שתן ללא אפשרות טיפול ממשית, מצב שפוגע מאוד באיכות החיים שלהן, בפעילויות יומיומיות, ביחסי מין ובאירועים חברתיים", מוסיף פרופ' לבנשטיין. "רבות מהן נמנעות מפעילויות שונות בעקבות כך".
השימוש ברובוט הפחית סיבוכים
פרופ' לבנשטיין מציין כי בעשורים האחרונים קיים טיפול יעיל באמצעות סוגר שתן מלאכותי, אך עד כה הוא בוצע בישראל אך ורק בגברים, ובמספר מצומצם של מרכזים רפואיים ברחבי העולם. זאת בשל ההבדלים האנטומיים בין גברים לנשים, והמורכבות הטכנית הכרוכה בהשתלת הסוגר בנשים. הסוגר המלאכותי, שמושתל במהלך הניתוח, נועד לחקות את פעולת הסוגר הטבעי, המאפשר שליטה מבוקרת בפתיחת ובסגירת מערכת השתן. "בגברים ניתוח זה מבוצע כבר שנים, אבל אצל נשים מדובר בהליך מורכב יותר, שכן השופכה הגברית חיצונית, ולכן נגישה יותר מבחינה כירורגית להשתלת הסוגר המלאכותי, ואילו אצל נשים מדובר באופרציה מורכבת בהרבה, עם סיכון גבוה יותר לסיבוכים, בעיקר בשל הצורך בגישה הכירורגית הפתוחה המסורתית".
פרופ' לבנשטיין מסביר על ההליך: "כשהטבעת סגורה היא מפעילה לחץ על הצינור של שלפוחית השתן מבחוץ, כך השלפוחית לא יכולה להתרוקן או לדלוף. זה כמו בלון יום הולדת שנוסיף לו סרט ונהדק את הקשר כדי שלא יברח ממנו אוויר, וכאשר את רוצה להטיל שתן, יש כפתור שפותח את השסתום"
עם זאת, מציין פרופ' לבנשטיין כי אימוץ נרחב של טכניקות השתלה בסיוע רובוטי בשנים האחרונות יצר שינוי משמעותי, תוך שיפור ההדמיה והשליטה בכלים לניתוח מדויק של צוואר שלפוחית השתן, ולכן קיים פוטנציאל להפחתת תחלואה ניתוחית ושיעור סיבוכים. ההליך החדשני בוצע באמצעות רובוט דה-וינצ'י.
פרופ' לבנשטיין מסביר כי השתלת הסוגר המלאכותי "היא כמו לשים 'טבעת' סביב מוצא שלפוחית השתן, שאפשר לשלוט עליה שתהיה סגורה או פתוחה. כשהטבעת סגורה היא מפעילה לחץ על הצינור של שלפוחית השתן מבחוץ, כך השלפוחית לא יכולה להתרוקן או לדלוף. זה כמו בלון יום הולדת שנוסיף לו סרט ונהדק את הקשר כדי שלא יברח ממנו אוויר, וכאשר את רוצה להטיל שתן, יש כפתור שפותח את השסתום".
2 צפייה בגלריה
מימין: פרופ' ליאור לבנשטיין, פרופ' ז'יל קרסנטי וד"ר סוזנה מוסטפא-מיח'איל. הידע שנרכש בצרפת משמש כעת לביצוע ההליך בישראל
(צילום: המרכז הרפואי לגליל)
את הניתוחים המורכבים הוביל עם ד"ר סוזנה מוסטפא-מיח'איל, מנהלת היחידה לאורוגינקולוגיה וניתוחי שיקום רצפת האגן במרכז הרפואי לגליל, בשיתוף פעולה עם פרופ' ז'יל קרסנטי מבית החולים האוניברסיטאי Aix-Marseille University שבמרסיי, צרפת. "פרופ' קרסנטי הוא אורולוג בכיר, מהמומחים הגדולים בתחום זה בעולם. טרם הניתוחים, נסענו אליו אני וד"ר מוסטפא-מיח'איל והתלווינו אליו ליומיים של ניתוחים. כמה חודשים לאחר מכן הוא הגיע לסייע לנו לבצע את הניתוח הראשון בישראל", סיפר פרופ' לבנשטיין.
לדבריו, לא נצפו סיבוכים בניתוחים, המטופלות עברו צילום רנטגן של האגן 24 שעות לאחר הניתוח, לאימות מיקום תקין של המערכת. כמו כן, כל המטופלות נבדקו אחת לשבוע. "הצפי הוא שבעוד שבוע נוכל להפעיל את המשאבה בארבעת המטופלות, ותושג שליטה מלאה במתן שתן".
פרופ' לבנשטיין אומר שמדובר בהליך מורכב ביותר, שדורש מיומנות כירורגית גבוהה ביותר, ניסיון מקצועי וליווי רפואי צמוד לאורך שלבי ההחלמה וההסתגלות. "ההליך אינו מהווה פתרון מידי, אלא חלק מתהליך רפואי כולל, עם תקופת הסתגלות, הדרכה ומעקב", הוא מדגיש.
באגף נשים ויולדות ציינו את החשיבות שבהעלאת המודעות לנושא. "הפרעות בתפקוד הסוגרים הן בעיות רפואיות עם אופי אינטימי, שלעיתים אינן מדוברות, על אף השפעתן המשמעותית על התפקוד היומיומי ואיכות החיים". עוד נמסר, כי שיתוף הפעולה עם המומחה מצרפת, פרופ' קרסנטי, מהווה חלק ממדיניות האגף לשילוב ידע וניסיון בינלאומיים בעשייה הקלינית - דבר המאפשר העמקת ידע, דיוק טכניקות ניתוחיות והרחבת אפשרויות הטיפול, בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם.
לדברי פרופ' לבנשטיין וד"ר מוסטפא-מיח'איל הניתוח פותח צוהר לביצוע ניתוחים נוספים בקרב נשים: "המכשיר משפר משמעותית את איכות החיים, מפחית שימוש בתחבושות, בידוד חברתי ומגבלות פיזיות".
קראו עוד בנושא זה:
