השנה, דווקא כשעונת השפעת מתחילה להראות סימנים מוקדמים, מתמודדות קופות החולים עם עיכוב חריג באספקת החיסונים. בשל דחייה בהגדרת זני החיסון על ידי ארגון הבריאות העולמי, אספקת חיסוני השפעת לישראל תהיה השנה הדרגתית ותושלם רק לקראת אמצע נובמבר - זמן שבו העונה כבר עשויה להיות בעיצומה.
במקביל, הנגיף כבר כאן: במרכז הרפואי השיקומי "בית בלב" בכפר סבא נדבקו בימים האחרונים 47 בני אדם בשפעת, בהם קשישים ואנשי צוות, ושלושה מהקשישים נפטרו. לפי דוח המרכז הלאומי לבקרת מחלות, בשבוע שהסתיים ב-22 באוגוסט אובחנו בבתי החולים הכלליים שנוטרו עשרה מקרים חיוביים חדשים של שפעת מסוג A.
נתונים שמגיעים מחצי הכדור הדרומי, בין השאר מאוסטרליה, מדרום אפריקה ומדרום אמריקה, משמשים מדי שנה כאינדיקציה אפשרית לאופן שבו תיראה עונת השפעת בחצי הכדור הצפוני, ובכלל זה בישראל. "עונת השפעת בחצי הכדור הדרומי עוד לא הסתיימה, אבל ממה שידוע לנו כעת, זו הייתה עונה די ממוצעת מבחינת שיעורי התחלואה והתמותה, אם כי נרשמה יותר תחלואה בקרב ילדים", אומר ד"ר דוד ששה, מומחה למחלות זיהומיות ומנהל התחום במאוחדת, בשיחה עם ynet.
"צריך לזכור שהמצב בחצי הכדור הדרומי לא בהכרח מנבא את העונה שתגיע אלינו לאחר מכן. בשנה שעברה, דווקא בחודש אוגוסט, נרשמה שם החמרה מסוימת והופיעה מוטציה שבהמשך גרמה גם אצלנו לתחלואה משמעותית. בכל עונה ובכל אזור בעולם יכולים להתרחש שינויים".
ד"ר דוד ששהצילום: ענבל מרמריד"ר ששה מסביר כי בשנה שעברה הופיעה המוטציה בשלב שבו כבר היה מאוחר מדי לעדכן את החיסון שיועד לעונת השפעת בחצי הכדור הדרומי, ולכן ההגנה שסיפק החיסון הייתה חלקית - אך עדיין נחשבת טובה. "למרות המוטציה, החיסון עדיין סיפק הגנה של יותר מ-50%, הגנה שנחשבת מספקת בייחוד עבור מי שנמצאים בקבוצת סיכון למחלה קשה", הוא אומר.
לעומת זאת, לדברי ד"ר ששה, היה די זמן לעדכן את הרכב החיסון המיועד לחצי הכדור הצפוני, ולכן בעונה הקרובה צפויה התאמה טובה יותר בין החיסון שיינתן בישראל לבין הזנים הצפויים להסתובב באוכלוסייה.
ד"ר דוד ששה: אנחנו לא יודעים מתי יגיע שיא עונת השפעת. בשנה שעברה העונה התחילה מוקדם מהצפוי. בוודאי לאנשים שנמצאים בסיכון מומלץ להתחסן מוקדם ככל האפשר, כדי להיות מוגנים ברגע שהתחלואה עולה
גם את עיתוי תחילתה של עונת השפעת קשה לחזות מראש, ולכן ההמלצה היא לא להמתין ולהתחסן מיד כשאפשר. "אנחנו לא יודעים מתי יגיע שיא עונת השפעת. בשנה שעברה העונה התחילה מוקדם מהצפוי", אומר ד"ר ששה. "בוודאי לאנשים שנמצאים בסיכון מומלץ להתחסן מוקדם ככל האפשר, כדי להיות מוגנים ברגע שהתחלואה עולה".
"פעם ראשונה שאנחנו במצב כזה"
על אף ההמלצה להתחסן מוקדם ככל האפשר, בקופות החולים מתריעים כי אספקת החיסונים השנה צפויה להיות הדרגתית יותר, בשל עיכוב בהגדרת זני החיסון על ידי ארגון הבריאות העולמי. המשמעות היא שהכמות שהזמינו הקופות תסופק בהדרגה, לאורך תקופה ארוכה יותר. "זו פעם ראשונה שאנחנו נתקלים במצב כזה", אומרת הגר וקסלר, אחות ראשית ומנהלת אגף האחיות במאוחדת.
נגיף השפעת כבר כאן, אבל עדיין לא ברור מה תהיה חומרת התחלואה השנה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"היה צורך בעדכון הזנים, ולכן החברות לא הוציאו את החיסונים לשיווק אלא החזירו אותם לעדכון נוסף. בעקבות זאת ההפצה מתחילה מאוחר יותר. אם בעבר, בתחילת ספטמבר, כל החיסונים שהזמנו כבר היו מגיעים לישראל, הפעם רק חלק מהכמות יגיע בימים הקרובים. את מלוא הכמות אנחנו צפויים לקבל עד אמצע נובמבר".
לדבריה, בשלב זה המשמעות היא בעיקר לוגיסטית. "למאוחדת יש כ-400 מרפאות, ולכן ייתכן שלא נוכל לספק בשלב הראשון כמות גדולה של חיסונים לכל אחת מהן. החלטנו לרכז את המלאי שמגיע במרפאות גדולות יותר ובאזורים שבהם יש יותר אוכלוסייה בסיכון". החשש העיקרי, מוסיפה וקסלר, הוא ממצב שבו עונת השפעת תתחיל מוקדם, עוד לפני שהאספקה תגיע במלואה. "תמיד כשמתחילה העונה יש נהירה, והחשש הוא שאנשים יגיעו למרפאות שבהן עדיין לא יהיו חיסונים זמינים. הצפי שלנו הוא שנתחיל לחסן באופן מסיבי יותר רק באמצע אוקטובר".
הגר וקסלרצילום: ענבל מרמריגם בכללית נערכים השנה לקבלת החיסונים באופן מדורג, אך מעריכים כי הדבר לא צפוי להשפיע באופן משמעותי על מבצע החיסונים. "אין ספק שככל שאתה עושה את ההתאמה של החיסונים לזנים מוקדם יותר, זה משפיע על מועד הגעת החיסונים", אומר רונן נודלמן, סמנכ"ל וראש חטיבת הקהילה בכללית.
"אנחנו, כקופה הגדולה ביותר, מחסנים בכל שנה כמיליון איש, וגם השנה נחסן את הכמות הזו. המשלוח הראשון שלנו כבר נמצא בארץ", אומר נודלמן, "נקבל את כל כמות החיסונים שהזמנו, פשוט הפריסה תשתנה. מניסיוננו, אנחנו נכנסים כעת לתקופת החגים, שבה ממילא אנשים פחות ממהרים להתחסן, ולכן להערכתי לא תהיה לכך השפעה משמעותית".
רונן נודלמןצילום: רמי זרנגרמנגד, במשרד הבריאות מוסרים כי לא צפוי עיכוב באספקת חיסוני השפעת לישראל. "משרד הבריאות, בשיתוף קופות החולים והספקים, פעל להקדמת אספקת החיסונים, וכבר בימים הקרובים יגיעו מאות אלפי מנות חיסון לישראל - זאת על אף העיכוב בהגדרת זני השפעת על ידי ארגון הבריאות העולמי. לאחר השלמת הליכי הבקרה הנדרשים, יופצו החיסונים לקופות החולים, כך שהציבור יוכל להגיע ולהתחסן בזמן הקרוב".
"הציבור נוטה להמעיט בחומרה"
לדברי ד"ר ששה, שפעת היא מחלה קשה שהציבור נוטה לא פעם להמעיט בחומרתה. "אנשים תופסים שפעת כאיזשהו צינון שנמשך יום-יומיים וגורם למחלה קלה, וזהו - אבל זה לא נכון. שפעת מתבטאת בחום גבוה ובהרגשה כללית רעה מאוד, ומשתקת אדם ממעגל העבודה לכמה ימים". בקרב מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע ההשלכות עלולות להיות חמורות הרבה יותר, ולהסתיים באשפוז ואף בתמותה. "אדם בן 70 שמגיע לאשפוז במחלקה פנימית נמצא בסיכון ממשי לסיבוכי אשפוז, להחמרה במחלתו ולזיהומים נרכשים".
ד"ר ששה מציין כי גם ילדים נחשבים קבוצת סיכון, בייחוד ילדים מתחת לגיל חמש. "בשנה שעברה היו מקרי תמותה של ילדים בריאים לחלוטין כתוצאה מסיבוכי שפעת, וחשוב שההורים יהיו מודעים לזה. הייתי רוצה שלא נראה השנה מקרים כאלה, והורים יכולים להגן על ילדיהם באמצעות חיסון לשפעת".
לתחלואה בשפעת עלולות להיות גם השלכות עקיפות, ובהן עלייה בסיכון לזיהומים נוספים. "רבים מאיתנו נושאים במערכת הנשימה חיידקים כמו פנאומוקוק. כשחולים בשפעת ההגנה של הריריות נפגעת, ואותה נשאות עלולה להתפתח למחלה - במקרה של פנאומוקוק, לדלקת ריאות. זיהום חיידקי משני כזה עלול להיות מסכן חיים במבוגרים. זו גם הסיבה שקיימת המלצה למבוגרים מעל גיל 65 להתחסן נגד פנאומוקוק, חיסון שנכלל בסל הבריאות", מוסיף ד"ר ששה.
למבוגרים מעל גיל 65 מומלץ מאוד להתחסן גם נגד פנאומוקוק, חיסון שנכלל בסל הבריאות
(צילום: shutterstock)
למרות הסיכון הכרוך במחלת השפעת, לדבריו עדיין קיים חשש בקרב חלק מהציבור מפני החיסון. "החשש הזה נובע מהרבה דיסאינפורמציה במדיות לא מדעיות, שמאחוריהן תעשייה שלמה של הפחדה, וזה כמובן פוגע בבריאות הציבור", הוא אומר. "החיסונים האלה חשובים מאוד, ובוודאי עבור אוכלוסיות בסיכון - מבוגרים, ילדים, נשים בהיריון ואנשים עם מחלות רקע משמעותיות. אלה חיסונים בטוחים, עם שיעור תופעות לוואי נמוך מאוד. כל תופעת לוואי שידועה לחיסון השפעת עלולה להיגרם בשכיחות גבוהה הרבה יותר ובחומרה קשה הרבה יותר ממחלת השפעת עצמה, ולכן אין היגיון להימנע מהחיסון בגלל חשש מתופעת לוואי".
חיסון ה-mRNA הראשון לשפעת
בישראל משתמשים כיום בשני סוגים עיקריים של חיסוני שפעת: חיסון מומת הניתן בזריקה מגיל חצי שנה, וחיסון חי-מוחלש הניתן בתרסיס לאף לבני שנתיים עד 49, בהתאם להתוויות. לפני כחודש אישר מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) את mFLUSIVA של חברת מודרנה - חיסון השפעת העונתית הראשון שמבוסס על טכנולוגיית mRNA, שזכורה מימי החיסונים נגד קורונה. החיסון מיועד לבני 50 ומעלה, אך לא צפוי להגיע לישראל בחורף הקרוב.
פרופ' דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה בכללית, מסביר כי "בניסוי קליני שלב שלוש שכלל יותר מ-40 אלף משתתפים בני 50 ומעלה, החיסון הראה יתרון של כ-27% במניעת תחלואה דמוית-שפעת, בהשוואה לחיסון השפעת הסטנדרטי המקובל".
פרופ' דורון נצרצילום: רמי זרנגרלדבריו, מדובר בפיתוח חשוב שעשוי להוות שינוי משמעותי בתחום חיסוני השפעת. "יתרון מפתח של פלטפורמת ה-mRNA בשפעת הוא היכולת לקצר את זמן הייצור של החיסון העונתי מכשישה חודשים, בשיטות הביצים ותרביות התא המסורתיות, לחודשיים-שלושה בלבד - מה שמאפשר התאמה מדויקת ומאוחרת יותר לזנים המסתובבים בפועל", אומר פרופ' נצר. הוא מציין כי הפרופיל הבטיחותי נמצא תואם לטכנולוגיית ה-mRNA, עם תופעות לוואי מקומיות ומערכתיות שכיחות, קלות עד בינוניות - כאב במקום ההזרקה, עייפות וכאבי שרירים - ללא אירועי בטיחות חריגים.
שלושה ילדים אושפזו בגלל RSV
שפעת וקורונה אינן הנגיפים היחידים שהחשש מפניהם עולה לקראת עונת החורף. נגיף ה-RSV (קיצור של Respiratory Syncytial Virus) הוא הגורם השכיח למחלות בדרכי הנשימה בתינוקות. הוא פעיל בעיקר בסוף הסתיו ובחורף, בין נובמבר למרץ, ועד גיל שנתיים כמעט כל התינוקות נדבקים בו. אצל פגים ותינוקות עם מחלות לב וריאה מולדות קיים סיכון גבוה יותר שהנגיף יגרום למחלה קשה, לסיבוכים ואף למוות. לפי משרד הבריאות, הנגיף אחראי לכ-25% מאשפוזי התינוקות והפעוטות בשל דלקת ריאות, ולכ-75% מהאשפוזים בשל ברונכיוליטיס.
תחלואת RSV עלולה לסכן תינוקות. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בעונת 2025–2026 הוכנס בישראל בייפורטוס (Nirsevimab), חיסון סביל נגד נגיף ה-RSV, כחלק מחיסוני השגרה לכלל התינוקות. עד מרץ 2026 תועדו כ-140 אלף תינוקות שקיבלו את הטיפול. "כמו בהרבה מקומות בעולם שהכניסו את החיסון לפנינו, גם אנחנו ראינו שיפור דרמטי בתחלואה מנגיף ה-RSV", אומרת פרופ' מיכל שטיין, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), יו"ר החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית (חיפ"ק) וחברת ועד האיגוד לרפואת ילדים. "בחורף הקודם הייתה ירידה משמעותית מאוד במספר האשפוזים בקרב תינוקות, ולא זכור לי תינוק שאושפז במצב קשה והיה מחוסן".
פרופ' מיכל שטייןצילום: אביבית איזקסוןמחקר רחב היקף של משרד הבריאות, שבחן את השפעת המהלך והשווה בין עונת ה-RSV הראשונה לאחר הכנסת החיסון לבין שלוש עונות קודמות, מצא ירידה של 61% באשפוזים המאומתים ל-RSV בקרב כלל התינוקות עד גיל שנה. הנתונים, שהוצגו לפני מספר חודשים בכנס המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, הצביעו גם על ירידה משמעותית בביקורי הרופאים בקהילה ובעומס על בתי החולים.
השנה נוסף גם תרכיב חדש, Enflonsia, אף הוא חיסון סביל, הדומה ביעילותו לבייפורטוס. לפי נתוני היעילות הקלינית, Enflonsia מנע אשפוזים הקשורים ל-RSV בקרב תינוקות בשיעור של 84.2% בשנה הראשונה לחייהם, ומנע תחלואה קשה בדרכי הנשימה הקשורה ל-RSV בשיעור של 90%. בנוסף נרשמה יעילות של 60.4% במניעת זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות המצריכים טיפול.
פרופ' מיכל שטיין: הייחוד בהגנה נגד RSV בתינוקות הוא שלא מדובר בחיסון קלאסי שמפעיל את מערכת החיסון, אלא בנוגדן מוכן שמעניק לתינוק הגנה ישירה כבר בחודשים הראשונים לחייו - בדיוק כשהוא פגיע במיוחד למחלה קשה
שני התרכיבים מיועדים למניעת תחלואה מ-RSV בתינוקות, לקראת עונת ה-RSV הראשונה לחייהם ובמהלכה, כחלק מחיסוני השגרה בישראל. לפי הנחיות משרד הבריאות, ניתן להשתמש בשני סוגי התרכיבים לתינוקות, בהתאם למלאי הקיים בטיפות חלב. "הייחוד בהגנה נגד RSV בתינוקות הוא שלא מדובר בחיסון קלאסי שמפעיל את מערכת החיסון, אלא בנוגדן מוכן שמעניק לתינוק הגנה ישירה כבר בחודשים הראשונים לחייו - בדיוק בתקופה שבה הוא פגיע במיוחד למחלה קשה", אומרת פרופ' שטיין.
חיסון נגד RSV
(צילום: shutterstock)
מועד החיסון לתינוקות תלוי במועד הלידה: תינוקות שנולדו בין 1 בספטמבר ל-31 במרץ יקבלו את החיסון בבית החולים, עד לשחרור הביתה לאחר הלידה. תינוקות שנולדו בין 1 באפריל ל-31 באוגוסט יקבלו את החיסון זמן קצר לפני תחילת עונת ה-RSV, עם חיסוני השגרה בטיפת חלב. פעוטות עם מחלות לב וריאה קשות מסוימות זכאים לקבל את החיסון גם בחורף השני לחייהם - ובעונת ה-RSV השנייה ניתן לתת חיסון מסוג בייפורטוס בלבד.
פרופ' שטיין מדגישה כי חשוב לקבל את החיסון לפני תחילת עונת ה-RSV, כדי שההגנה תהיה אפקטיבית בזמן שבו הסיכון להידבקות עולה. "בשבוע שעבר כבר ראינו במחלקה שלושה מקרים של ילדים שאושפזו בעקבות RSV. זה לא שכיח לראות מקרים כאלה בקיץ, אבל העונה צפויה להתחיל בקרוב", היא אומרת. "ברגע שילדים חוזרים למסגרות מתחילה העברת וירוסים ביניהם. הם מביאים את הווירוסים הביתה לאחיהם הקטנים, ואנחנו רואים עלייה משמעותית בווירוסים הנשימתיים. לכן חשוב להתחסן מיד כשאפשר".
למבוגרים בלבד קיימים שני חיסונים נגד נגיף ה-RSV - Arexvy ו-Abrysvo - שהם חיסונים פעילים המיועדים לבני 60 ומעלה, וכן לבני 59-18 הנמצאים בקבוצות סיכון. חיסונים אלה אינם נכללים בסל הבריאות, וניתן לרכוש אותם באופן פרטי או באמצעות חלק משירותי השב"ן של הקופות.
