גבר ישראלי בשנות ה-50 לחייו נדבק בחיידק במהלך עבודתו בניגריה, והוא אושפז עם שובו לארץ במרכז הרפואי לגליל בנהריה. החיידק שגורם למחלת מליודוזיס נמצא במים ובאדמה מזוהמים, והוא עלול לסכן חיים. מבית החולים נמסר כי מצבו של האיש טוב ויציב. הוא סבל מדלקת ריאות ומאלח דם שעלולים היו לסכן את חייו.
1 צפייה בגלריה
המרכז הרפואי לגליל
המרכז הרפואי לגליל
המרכז הרפואי לגליל. ארכיון
(צילום: שרון צור)
המטופל הגיע בתחילת השבוע, כשהוא סובל מחום גבוה ושיעול יבש. בעת שעבר בדיקות בחדר המיון סיפר לצוותים שהוא עובד בניגריה, שם אובחן על-ידי רופא מקומי כחולה במלריה וקיבל טיפול המתאים למחלה זו. לדבריו, בתחילה השתפר מצבו, אלא שבהמשך החמיר מאוד, ועם חזרתו לארץ הגיע למרכז הרפואי.
עוד בנושא זה:
במהלך הבדיקות והאבחון התברר שהאיש סובל ממחלה זיהומית בשם מליודוזיס (Melioidosis), שנגרמת כתוצאה מחיידק הנפוץ באזורים טרופיים, בעיקר בדרום מזרח אסיה, באוסטרליה ובאיי הפסיפיק.
עוד התברר כי החיידק גרם לו לדלקת ריאות ואלח דם (sepsis), מצב רפואי שעלול לגרום לסכנת חיים. בתום האבחון הועבר המטופל לאשפוז בחדר מבודד במחלקה פנימית, שם הוא מקבל טיפול תרופתי מתאים.
מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים, ד"ר יעל זיו: "מכיוון שמדובר במחלה מסכנת חיים, הייתה חשיבות גדולה לאיבחון המהיר ולהתאמת הטיפול התרופתי עבורו. בשלב זה מצבו של המטופל מוגדר יציב וטוב, והוא ממשיך לקבל טיפול במסגרת האשפוז".

מהי המחלה וכיצד נדבקים?

כתבנו ד"ר איתי גל מציין כי מליודוזיס, שנקראת גם "מחלת ויטמור", היא מחלה זיהומית שעלולה להדביק בני אדם או בעלי חיים. היא נגרמת על ידי החיידק בורקהולדריה פסאודומלאי שמצוי באדמה ובמים מזוהמים, ומתפשט לבני אדם ובעלי חיים באמצעות מגע ישיר עם המקור המזוהם. מדובר במחלה שנפוצה בעיקר באזורי אקלים טרופי, במיוחד בדרום מזרח אסיה וצפון אוסטרליה, ולעתים במקומות נוספים.
על-פי ההערכות, ההדבקה מתבצעת על ידי שאיפה של אבק מזוהם או בליעה של טיפות מים מים מזוהמים או מזון מזוהם, או מגע עם אדמה מזוהמת. לאחרונה זוהו מספר הדבקות דרך מגע עם דגי מים מתוקים טרופיים.
למחלה מגוון רחב של סימנים ותסמינים, החל מנגע בעור, ועד לדלקות ריאות, זיהום בזרם הדם, וזיהומים באיברים פנימיים. התסמינים מוספים לרוב שבועיים עד ארבע שבועות לאחר החשיפה. הטיפול במחלה מתבצע על ידי מתן אנטיביוטיקה – במקרים קשים לתוך הווריד, ובמקרים מתונים יותר דרך הפה.