במשך ארבעה עשורים ייצר הקול העמוק של ישי לוי את פסקול הנשמה הים-תיכונית של ישראל. מאחורי הקלאסיקות, ניהלו הריאות שלו קרב הישרדות ממושך. מותו בגיל 63 במרכז הרפואי וולפסון הפנה את הזרקור אל ההתמודדות שלו במשך שנים עם COPD - מחלת ריאות חסימתית כרונית.
לוי לא היה לבד. בישראל חיים עם המחלה כ-330 אלף איש, וכ-3,000 ישראלים מתים ממנה מדי שנה. ברחבי העולם היא גורם המוות השלישי בשכיחותו. ובכל זאת, המחלה זוכה לשבריר מהמודעות הציבורית המוקדשת לסרטן או למחלות לב - ובמידה רבה זו בדיוק הבעיה.
שקטה, הדרגתית - וקטלנית
מה שהופך את COPD למסוכנת במיוחד אינה רק חומרתה אלא האופן שבו היא מתקדמת. רק כרבע מהחולים מאובחנים בזמן. הסיבה מוכרת לרופאים: קוצר נשימה קל בעליית מדרגות, שיעול בוקר טורדני, עייפות כרונית - תסמינים שמתפתחים בהדרגה ומתפרשים בקלות כ"חלק מהגיל" או כחלק מתסמיני עישון. "קוצר נשימה במאמץ, ירידה בסבולת ועייפות אינם סימנים 'טבעיים', לא של הזדקנות ולא של עישון", אומר ד"ר ליאור סלוק, מומחה למחלות ריאה ומנהל התוכנית למחלות דרכי אוויר בבית החולים שיבא בתל השומר.
"ייחוס התסמינים לגיל ולעישון בלבד גורם לכך שהמחלה ממשיכה להתקדם ללא טיפול, גורמת להתלקחויות ולאשפוזים חוזרים, ולנזק בלתי הפיך לריאות".
עד שהמטופל מגיע לאבחון, הנזק לריאות בלתי הפיך. "בשלבים המוקדמים לא תמיד מופיעים תסמינים של שיעול כבד ומתמשך או ליחה, ולכן רבים מתעלמים מהסימנים הראשונים", מוסיף ד"ר סלוק. "ברוב המקרים האבחון מתקבל רק כשהמחלה כבר מתקדמת מאוד, לאחר שהחולה מגיע לאשפוז וסובל משיעול בלתי פוסק, ליחה קשה או כאבים בחזה - סממנים שלא עוברים גם לאחר טיפול באנטיביוטיקה".
ד"ר ליאור סלוק: "אחד המאפיינים של המחלה הוא התקפים חריפים, שנקראים גם התלקחויות. כל התלקחות כזו מובילה לקוצר נשימה משמעותי, מסכנת חיים וגם גורמת לנזק נוסף ובלתי הפיך לריאות. ככל שחולף הזמן וללא טיפול תואם, תדירות ההתלקחויות עולה והתפקוד הריאתי הולך ויורד"
ד"ר סלוק מציין כי מחקרים מצביעים על כך שכיום בין 10% ל-20% מהחולים מאובחנים כבר בגילי 40 או 50. ברוב המקרים מדובר באנשים עם היסטוריה של עישון כבד או חשיפה משמעותית למזהמים סביבתיים. "קיים חשש גובר שבעקבות שימוש בסיגריות אלקטרוניות נראה בעתיד יותר חולים צעירים עם מחלות ריאה, ובהן COPD - תרחיש שמחזק את הצורך בהעלאת המודעות ואבחון מוקדם".
מה קורה בריאות?
COPD היא שם כולל לשני תהליכים הרסניים המתרחשים לרוב במקביל: הרס הדרגתי של שקיות האוויר הזעירות בריאה, שאחראיות על העברת החמצן לדם, ודלקת קבועה בדרכי הנשימה שגורמת להצרתן ולחסימתן. בשלבים מתקדמים, שני התהליכים יחד הופכים את הנשימה הבסיסית ביותר למאמץ.
ד"ר ליאור סלוקצילום: גואי כהן"אחד המאפיינים של המחלה הוא התקפים חריפים, שנקראים גם התלקחויות", מסביר ד"ר סלוק. "כל התלקחות כזו מובילה לקוצר נשימה משמעותי, מסכנת חיים וגם גורמת לנזק נוסף ובלתי הפיך לריאות. ככל שחולף הזמן וללא טיפול תואם, תדירות ההתלקחויות עולה והתפקוד הריאתי הולך ויורד. חולים שלא מצליחים להגיע לאיזון נמצאים בסיכון מוגבר להתלקחויות, לדלקות ריאה, לבעיות לבביות ולתמותה. לפי מחקרים, חולי COPD נמצאים בסיכון גבוה לתמותה בשלושה חודשים שלאחר אשפוז בגלל התלקחות".
הטיפולים החדשים
במשך עשורים, הטיפול ב-COPD נועד בעיקר להקל על הסימפטומים - משאפים שפותחים את דרכי הנשימה ומאפשרים לחולה לנשום בנוחות רבה יותר. אלה נותרים עמוד השדרה של הטיפול, אך בשנים האחרונות חל שינוי של ממש.
הרפואה הבינה שחלק מהחולים - כשליש עד כמחצית - סובלים מדלקת סמויה שהמשאפים הרגילים אינם מגיעים אליה. לקבוצה זו, שאינה מצליחה להגיע לאיזון למרות כל הטיפולים הקיימים, פותחו תרופות ביולוגיות חדשות הניתנות בזריקה ומכוונות לדלקת עצמה - לא רק לתסמיניה.
5 צפייה בגלריה
משאפים מקלים על התסמינים, אבל התרופות הביולוגיות מטפלות בבעיית הדלקת עצמה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
5 צפייה בגלריה
"התרופות הביולוגיות חוללו מהפכה בקרב החולים שאינם מצליחים להגיע לאיזון"
(צילום: shutterstock)
"התרופות הביולוגיות חוללו מהפכה בקרב החולים שאינם מצליחים להגיע לאיזון", אומר ד"ר סלוק. "מחקרים הראו הפחתה של 30% עד 40% בשיעור ההתלקחויות השנתי של חולי COPD שלוקחים תרופות ביולוגיות, ואחת מהן אף משפרת את תפקודי הריאה פי שניים בהשוואה לחולים שלא קיבלו אותן. השיפור נצפה כבר בשבועות המוקדמים של הטיפול ונשמר לאורך זמן". שתי תרופות כאלה קיבלו בשנה שעברה את אישור ה-FDA, ועוד אחת, עם מנגנון שונה, הדגימה ירידה של כ-40% בהחמרות.
הנחיות הטיפול הבינלאומיות המעודכנות לשנת 2026 מגדירות לראשונה גם את תפקיד הבינה המלאכותית. "לראשונה נפתח השנה פרק חדש בקווים המנחים של הארגון הבינלאומי GOLD (היוזמה הגלובלית למחלת ריאות חסימתית כרונית)", מציין ד"ר סלוק. "צפויים כלים חדשים שיאפשרו לרופאים לנתח כמויות עצומות של נתונים בזמן אמת - החל ממדדי חמצן ומדדים קליניים שונים, דרך דפוסי שיעול ופעילות גופנית, ועד לשינויים בתפקודי הריאה - ולזהות סימני אזהרה ראשונים לפני שהחולה אף מרגיש בהחמרה, מה שיאפשר התערבות מוקדמת שתמנע אשפוזים ותציל חיים". יו"ר הוועדה המדעית של GOLD סיכם זאת בתמציתיות: "הבינה המלאכותית תגיע לרפואת הריאות בין אם נרצה ובין אם לא".
לא רק מחלת המעשנים
עישון הוא גורם הסיכון המרכזי, אך לא היחיד. "עישון מהווה יותר מ-70% מהגורמים למחלה, כאשר יתר הגורמים הם זיהום אוויר, גורמים מזהמים ואלרגניים שונים, ולעיתים סיבוכים של מחלת אסתמה לא מאוזנת", אומר ד"ר סלוק. חשיפה ממושכת לזיהום אוויר תעשייתי, עבודה בסביבת חומרים כימיים, עישון פסיבי ממושך ואפילו היסטוריה של אסתמה קשה בילדות - כל אלה עלולים להוביל להתפתחות המחלה. קיים גם פגם גנטי ידוע שגורם להרס מואץ של הריאות כבר בגיל צעיר, ללא קשר לעישון.
5 צפייה בגלריה
ספירומטריה היא הבדיקה המרכזית לאבחון ומעקב של COPD, והיא פשוטה, לא כואבת וקלה לביצוע
(צילום: shutterstock)
אם אתם בני 40 ומעלה ועישנתם בעבר או בהווה, אל תתעלמו מהסימנים הבאים: קוצר נשימה לא מוסבר במאמץ מתון, שיעול כרוני שנמשך שבועות - במיוחד כזה המלווה בהפרשות בבוקר - צפצופים בזמן נשימה עמוקה, וזיהומים תכופים בדרכי הנשימה שלוקח לגוף זמן רב להחלים מהם.
"ספירומטריה היא הבדיקה המרכזית לאבחון ומעקב של COPD, והיא פשוטה, לא כואבת וקלה לביצוע", מסביר ד"ר סלוק. "המטופל נושף דרך צינורית קטנה לתוך מכשיר שמתרגם את כמות האוויר וקצב הנשימה. הבדיקה נמשכת רק כמה שניות, לא דורשת הכנה מיוחדת ולא גורמת לכאב או אי-נוחות. הספירומטריה נמצאת בכל קופות החולים בישראל, בבתי חולים ובמכוני ריאה".
החדשות הטובות הן שהמרחק בין אבחון מוקדם לטיפול יעיל הולך ומתקצר. עם משאפים, טיפולים ביולוגיים מתקדמים שמפחיתים החמרות ואשפוזים, ובינה מלאכותית שתחזה התלקחויות - חולי COPD בישראל יכולים לשמור על איכות חיים גבוהה. הצעד הראשון הוא לא לנרמל קוצר נשימה ושיעול מתמשך.
