שחקני נבחרת ישראל באליפות העולם בכדורגל לנוער (המונדיאליטו) מככבים על הדשא, ממלאים אותנו הערכה וגאווה. לקראת המשחקים נדרשו השחקנים לבצע סוללה של בדיקות רפואיות ממגוון סוגים. חלקן בוצעו על ידי צוותי הרפואה של ההתאחדות לכדורגל, חלקן במכון הלב לילדים בבית החולים ספרא לילדים וחלקן בעזרת הצוות הרפואי של בית החולים הווירטואלי "שיבא ביונד", במסגרת שיתוף פעולה עם ההתאחדות. אז מה הבדיקות שעברו, מה מטרתן, וכיצד ניתן לצמצם את הסיכון הבריאותי?
1. שאלון רפואי
השאלון סוקר נוכחות של מחלות רקע כרוניות או בעבר הקרוב, כגון זיהומים או חבלות ראש, שמצריכים שינוי כלשהו במבנה האימונים, או עלולים למנוע משחקן להשתתף במשחקים. בנוסף, יש שאלות לגבי קיומן של תלונות כלשהן, כגון כאבים בחזה, סחרחורת, עילפון או קושי בנשימה, או סיפור משפחתי של מחלות כלשהן, שייתכן שמרמזות של מחלת רקע סמויה אשר עלולה לסכן את השחקן על המגרש. בנוסף, ישנן שאלות רבות לגבי פציעות עבר או תלונות בהווה.
קראו עוד:
2. בדיקה גופנית
מטרת הבדיקה הגופנית דומה למטרת השאלון – לאתר ממצאים העלולים לסכן את בריאותו של הספורטאי, כגון אוושה לבבית שייתכן שמרמזת על מום לב סמוי, אי-יציבות של מפרק כשלהו או א-סימטריה בין הצדדים, העלולה לסכן בפציעה.
3. אק"ג במנוחה
אק"ג בודק את הפעילות החשמלית של הלב, וישנו דפוס הנחשב כתקין בספורטאים. רוב המצבים הלבביים העלולים לסכן את הספורטאי יהיו בעלי מראה אופייני באק"ג, ואז יעלה הצורך לבצע בירור נוסף. בדיקה זו היא החוליה השלישית בשרשרת, אשר תוספת שלה מגבירה מאוד את היכולת לאתר את אותם גורמי סיכון למוות פתאומי על המגרש ובכך למנוע אותו. שלישיית בדיקות זו של שאלון, בדיקה גופנית ואק"ג במנוחה שמבוצעת מדי שנה, נמצאה במחקר גדול מאיטליה כמפחיתה ב-90% (!) את הסיכון למוות פתאומי במאמץ. גם בישראל, אגב, שלישייה זו היא החלק המרכזי בבדיקות השנתיות לטרום-עונה בספורטאים.
4. אקו לב
"אקו לב", או בשמו המלא "אקוקרדיוגרם", הוא בדיקת אולטרסאונד של הלב המאפשרת להעריך את גודל וצורת החלקים שבו, יחד עם תפקודם. בדיקה זו מוסיפה מידע מבני כפי שנראה בעין לזה העקיף המתקבל מהאק"ג. למשל, אם יש עיבוי של חלק של הלב, באק"ג נראה באותו אזור עוצמת חשמל גבוהה יחסית, ובאקו נוכל ממש לראות את העיבוי, ולהעריך אם מדובר בממצא פתולוגי המצריך בירור.
פרופ' גל דובנוב-רז צילום: 5. בדיקות דם (לא חובה)
בדיקות הדם המוצעות לביצוע על ידי פיפ"א כוללות ספירת דם, שבה רמת ההמוגלובין יכולה להיות רלוונטית לגבי יכולת אירובית למשל, ורמת הטסיות (האחראיות על קרישה) יכולה לוודא כי אין סיכון דמם מוגבר. בדיקת כימיה מוודאת שתפקוד הכליות והכבד תקין, ורמת הפריטין בודקת את רמת מאגרי הברזל בגוף, שחשובים מאוד לתפקוד ספורטאי.
הבדיקות כאן רק מוצעות ואינן חובה, ואכן סביר כי אין צורך בבדיקות דם "שגרתיות" באופן גורף לספורטאים בהיעדר תלונות. עם זאת, נזכיר כי הנחיות פיפ"א מיועדות למנעד רחב של ספורטאים מרחבי העולם. בחלק מהמדינות, ולחלק מהאוכלוסיות, יש מערכות רפואיות בעלות יכולות שונות. בנייר עמדה מטעם ההסתדרות הרפואית בנושא פעילות גופנית וספורט בקרב ילדים ונוער, סיכמנו כי הבדיקות היחידות שיש טעם לבצע באופן תקופתי הן ספירת דם ופריטין, עקב השכיחות הגבוהה של חסר ברזל בישראל, ההשפעה הניכרת של חוסר ברזל על תפקוד ספורטיבי ומוחי (כן, גם לימודים!), והטיפול הפשוט.
כולנו גאים בספורטאים המייצגים את ישראל בכבוד בעולם, ותפקידנו לוודא שהם עושים זאת בצורה בריאה ובטוחה. אל אל ישראל.
פרופ' גל דובנוב-רז הוא מנהל מרפאת ספורט, תזונה ואורח חיים בריא בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, מנהל המכון הלאומי לרפואת ספורט בשיבא וחבר בצוות רופאי ההתאחדות לכדורגל
