הרפואה המודרנית נותנת בשנים האחרונות דגש מרכזי לתחום רפואה המונעת: ארגוני בריאות בעולם מפצירים בתושבים להגיע לבדיקות תקופתיות, כדי לאתר מוקדם בעיות ומחלות ולהאריך חיים. ואכן ההקפדה על כך הוכיחה את עצמה: תוחלת החיים בעולם המערבי במדינות שבהן מתקיימות בדיקות תקופתיות, תוחלת החיים גבוהה יותר בהשוואה למדינות שבהן אין מעקבים רפואיים תכופים.
בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, נהוג לבצע בדיקות סקר תקופתיות. בשנים האחרונות הכניס משרד הבריאות ממושג חדש לרופאי הקהילה המכונה "מדדי איכות". מדובר בהתרעות אותן מקבל רופא המשפחה ורופא הילדים, המחייבות אותו לתזכר את המטופל להגיע לבדיקות התקופתיות, שמטרתן להתריע על חשש למחלות, ולהמשיך בבירור הרפואי.
קראו עוד על בדיקות חשובות:
למה חשוב להקפיד על הבדיקות?
בדיקת לחץ הדם נותרה אחת הבדיקות החשובות שאנחנו מבצעים אצל רופא המשפחה. אך בשנים האחרונות התברר שבקרב רבים מהנבדקים עולה לחץ הדם באופן ניכר דווקא בעת הבדיקה, בגלל התרגשות או חרדה, תופעה המכונה בעגה המקצועית "תסמונת החלוק הלבן". אצל אחרים – לחץ הדם אצל רופא המשפחה הוא דווקא תקין, בעוד שהערכים האמיתיים בבית הם גבוהים יותר. התוצאה: ערכים לא אמינים.
לפיכך ההמלצות החדשות הן ביצוע מספר בדיקות לחץ דם עוקבות, לאחר מנוחה של חמש דקות לפחות, ועדיף כמובן בבית, כשהיד מונחת על שולחן בגובה הלב. חשוב להבין שלחץ דם עולה גם במצבי סטרס, כאב או חום גבוה, ולכן מדידה חד פעמית אינה מעידה דווקא על יתר לחץ דם.
בין ההמלצות לא תמצאו בדיקות רבות שעדיין חלוקות הדעות באשר לצורך בהן לאוכלוסייה הבריאה. כך למשל, ניתן לאבחן את סרטן הריאות בצילום חזה או בהדמיית CT. עם זאת, החליט משרד הבריאות האמריקאי שלא לכלול צילום חזה בהמלצות לבדיקות שיגרתיות, עקב חוסר הוכחות חד משמעיות להפחתת שיעור התמותה אצל אלה שביצעו הדמיות חזה כבדיקה שבשגרה.
גם בדיקות הקולונוסקופיה אינה בסל התרופות, אבל משרד הבריאות השאיר "פרצה", המתירה לרופאי גסטרו לאשר בדיקת קולונוסקופיה לכל דורש. כך שתוכלו לקבל הפניה מרופא המשפחה לרופא גסטרו, שיאשר במרבית המקרים את הבדיקה החשובה הזו.
על החיוניות של ביצוע חלק מהבדיקות - אין עוררין, אולם לגבי אחרות - הדעות חלוקות. כך למשל, קיימת מחלוקת בין הרופאים לגבי מידת הדיוק של בדיקת הדם לאיתור הסמן PSA המשמש לאבחון מוקדם של סרטן הערמונית, משום שבחלק מהמקרים נתנה הבדיקה הזו תשובה חיובית אף שהחולה כלל לא לקה במחלה והיא מושפעת מגורמים שונים כמו רכיבה על אופניים או קיום יחסי מין קרוב למועד הבדיקה. במקרים אחרים, הבדיקה אינה מצביעה על סרטן ערמונית קיים, משום שהגידול עצמו אינו גורם לרמות גבוהות של החלבון PSA. על כן הצורך בבדיקה מוקדמת של PSA עדיין במחלוקת, אולם קיימת נטיה אצל אורולוגים רבים להמליץ עליה כבר מגיל 45.
גם הצורך בבדיקת אק"ג שגרתית לאנשים בריאים, שלא מתלוננים על סימפטומים שמעוררים חשד למחלת לב וכלי דם, נתון בסימן שאלה. אף שהבדיקה, שנחשבת מהירה וזולה, יכולה לאתר שינויים בקצב הלב ובמבנה שריר הלב, לא הוכח שהיא מפחיתה תחלואה או תמותה כבדיקה שגרתית. למרות זאת, החלטנו להביא את ההמלצות שתומכות בביצוע אק"ג פעם אחת לפחות עד גיל 40, ומאז - פעם בשנה.
אלו הבדיקות שחשוב שתעשו
אלו הבדיקות המרכזיות הנדרשות בכל גיל. הנתונים מבוססים על המלצות משרד הבריאות, האגודה למלחמה בסרטן בישראל, משרד הבריאות האמריקני, המרכז לבקרה ומניעת מחלות האמריקאי והמלצות מומחים שונות. מדובר כמובן בהמלצות כלליות, המתייחסות לאנשים בריאים. נזכיר שהרשימה להלן היא עקרונית ואינה בגדר הנחיה: תמיד היוועצו ברופא שלכם באשר לבדיקות המתאימות לכם.
מגיל 18
בדיקת לחץ דם במנוחה: אחת לשנתיים.
אק"ג: פעם אחת לפחות עד גיל 40. עם זאת ההמלצה אינה אחידה בין ארגוני הבריאות השונים, ואין עדיין הנחיה גורפת מוסכמת לגבי הצורך בבדיקה ותדירותה.
העמסת סוכר: לאיתור סוכרת סמויה, אחת לחמש שנים אצל אלה בעלי סיכון יתר (השמנת יתר, רמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם).
בדיקה של האשכים והפין: את הבדיקה מבצעים באופו עצמי אחרי מקלחת, אחת לחודש.
שומות חשודות: מומלץ להיבדק אצל רופא העור אחת לשנה לאיתור שומות חדשות בעלות צורה חשודה. אם השומה כוללת את אחד הסימנים הבאים:
גבולות לא ברורים ומוגדרים, צבע אדום, כחול או שחור, דימום, גירוד, או צורה לא סימטרית - ימליץ הרופא על ביופסיה בה מוסרת השומה החשודה ונבדקת תחת המיקרוסקופ. בהירי עור, אנשים שכבר נמצאו אצלם שומות חשודות, ובעלי היסטוריה משפחתית לסרטן העור יצטרכו מעקב הדוק יותר.
איידס: בכל גיל לאחר מגע מיני אקראי לא מוגן, חשיפה לנוזלי גוף לא ידועים או דקירה ממחט לא סטרילית.
לספורטאים: בדיקת ארגומטריה (אק"ג במרמץ) בגיל 17, 23, 27, 32, ו-34 שנים – אחת לשנתיים. החל בשנה ה-35 לחיים מתבצעת הבדיקה מדי שנה. במידה ונצפו שינויים המחשידים לחסימת עורקים, מופנה המטופל לבדיקות אקו לב במאמץ, מיפוי לב או צנתור וירטואלי.
מגיל 25
פאפ: בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם בנשים, מגיל 25 ואחת לשלוש שנים. בנוסף חשוב לקבל חיסון למניעת סרטן צוואר הרחם ופפילומות, שניתן כיום לכל הבנים והבנות בכיתה ח'.
מגיל 40
בדיקת לחץ דם במנוחה: אחת לשנתיים לפחות.
אק"ג: אחת לשנה לפחות. עם זאת ההמלצה הזו עדיין שנויה במחלוקת בקרב רופאים ואיגודים רפואיים שונים, ואין עדיין הסכמה מוחלטת על הצורך בבדיקה ותדירותה.
בדיקת כימיה בדם: לפחות פעם בחמש שנים החל מגיל 35, כולל תפקודי כבד, פרופיל שומנים וכולסטרול. בקרב מעשנים, סוכרתיים או אנשים עם היסטוריה משפחתית של מחלת לב – החל מגיל 20.
בלוטת התריס: בדיקת TSH אחת ל-5 שנים.
סוכרת: בדיקת סוכר בצום כל 3 שנים, בדיקת HbA1C (המוגלובין מסוכרר, הנותן ערכה של רמת הסוכר הממוצעת בשלושת החודשים האחרונים) לאלה שנמצאים בקבוצות סיכון, ובדיקת העמדת סוכר לאחר הלידה לנשים שסבלו מסוכרת בהריון.
בדיקה רקטלית: הבדיקה משמשת לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס והערמונית. היא מתבצעת אצל רופא המשפחה, כירורג או אורולוג אחת לשנה.
בלוטת הערמונית: בדיקת PSA אחת לשנה שנתיים החל מגיל 40 אצל יוצאי אפריקה, ומגיל 50 אצל יוצאי עדות אשכנז. לאחר גיל 75 ניתן להפסיק את הבדיקה אצל רוב הגברים הבריאים.
לחץ תוך עיני: גלאוקומה היא מחלה של הגיל המבוגר בדרך כלל, שפוגעת בעצב הראייה ומאופיינת ברוב המקרים בעלייה של לחץ בתוך העין. כ-10 אחוז מהאוכלוסייה מעל גיל 40 לוקים בגלאוקומה, שעלולה לתקוף גם צעירים יותר. רופאי העיניים ממליצים לבני 40 ומעלה להגיע אחת לשנתיים לפחות לבדיקת לחץ תוך עיני אצל רופא העיניים. אם אתם סובלים מטשטוש ראייה, לחץ בעיניים או כאבי ראש, יש לגשת לבדיקת עיניים גם אם אתם צעירים יותר.
ממוגרפיה: נשים בסיכון מוגבר – מגיל 40 ואחת לשנה או על פי המלצת הרופא. נשאיות של מוטציה גנטית או נשים בסיכון משפחתי גבוה במיוחד, זכאיות לבדיקת MRI של השד מגיל 30 עד 70 ובדיקת כירורג שנתי.
מגיל 50
דם סמוי בצואה: לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס, מגיל 50 עד 74, אחת לשנה. כמו כן מומלצת בדיקת קולונוסקופיה אחת ל-10 שנים. הבדיקה אינה בסל הבריאות הישראלי, אולם ניתן לקבל אישור לביצועה דרך רופא גסטרואנטרולוג.
לחץ דם במנוחה: אחת לשנה לפחות.
סוכרת: פעם בחמש שנים. אצל אנשים שסובלים מיתר לחץ דם ומכולסטרול גבוה, אנשים עם עודף משקל או כאלה עם היסטוריה משפחתית של סוכרת או תסמונת מטבולית – יש לבצע את הבדיקה לעיתים קרובות יותר.
בדיקת לחץ תוך עיני: לאיתור גלאוקומה, אחת לשנתיים לפחות.
בטן: בדיקה לאיתור כבד או טחול מוגדלים אחת ל-5 שנים. בדיקה תכופה יותר לאיתור הגדלת איברי הבטן, ולאיתור מיפרצת עורקית בקרב גברים מעשנים מעל גיל 50.
רגליים: בדיקת דפקים היקפיים לאיתור בעיות זרימת דם אחת לשנה.
ממוגרפיה: נשים בסיכון רגיל – מגיל 50 ועד 74 – אחת לשנתיים.
מגיל 60
צפיפות עצם: לאבחון מחלת אוסטאופורוזיס. בדיקה ראשונה בגיל 60 ואחת לחמש שנים. נשים מעל גיל 50 עם גורמי סיכון יעברו את הבדיקה אחת לשנתיים. אם התגלתה בריחת סידן, תדירות הבדיקות תהיה גבוהה יותר.
אולטרסאונד בטן: לאיתור מפרצת באבי העורקים הבטני, העורק הגדול ביותר בגוף האדם. מדובר במצב חירום קטלני שיכול לגרום לתמותה בתוך דקוות. הבדיקה מומלצת לבני 65 ומעלה שמעשנים או שעישנו בעבר, גם אם עישנו מעט סיגריות.
הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים, רופא ספורט ותעופה, והכתב הרפואי של ynet
