"אני איתך, תוביל אותי לפצועים. להוריד נעליים, להוריד הכל. מג"ד, יש חמישה פצועים, כולם בהכרה, אני צריך עוד שלושה נמ"רי פינוי לפחות. פגיעת ראש, בהכרה. יש שני פצועים בשכיבה. דחוף לפינוי. פינינו שניים בשכיבה, ועוד חמישה בישיבה. לפחות שניים יצטרכו פינוי מוסק".
פינוי חיילים פצועים מרצועת עזה: תיעוד ממצלמת הקסדה של חיל הרפואה
(צילום: דובר צה"ל )
אלה רק חלק מהקולות וההתרחשויות הדרמטיות מתוך תיעוד ממצלמת הקסדה והגוף של אנשי חיל הרפואה, במהלך טיפול רפואי תחת אש בעומק רצועת עזה. נדגיש כי אירוע זה לא התרחש בימים האחרונים. מאז תחילת התמרון הצבאי בעזה טופלו על ידי חיל הרפואה באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה כ-7,400 פצועים. אנשי החיל מלווים את הפצועים מרגע הפציעה בשטח, דרך הטיפול בבתי החולים ועד לתהליכי ההחלמה והשיקום. בחיל מדגישים שזמני הפינוי הרפואי נחשבים למהירים בעולם.
במלחמת לבנון השנייה, עמד שיעור התמותה בקרב פצועים (CFR - הקיצור של Rate Fatality Case) על 15%, ואילו במלחמת חרבות ברזל הוא עומד עד כה על 7.1% - האחוז הנמוך ביותר בהיסטוריה של צה"ל, ולפי הנתונים הקיימים, גם בעולם.
במלחמת חרבות ברזל, ניצלו פי שישה פצועים שהיו במצב אנוש, מבמלחמת לבנון השנייה, ופי שלושה ממבצע צוק איתן. מצב זה התאפשר בין השאר הודות לעובדה שכיום יש ארבעה מטפלים בכירים בכל גדוד סדיר, והזמן להגעת מטפל בכיר לטיפול בשטח עומד על שיא של 4-1 דקות. לצורך השוואה, במלחמת לבנון השנייה, זמן ההגעה של מטפל בכיר עמד על 25 דקות.
זמני פינוי הפצועים במלחמת חרבות ברזל הם כאמור המהירים בעולם – זמן הפינוי הממוצע ברצועת עזה, מרגע הפציעה ועד ההגעה לבית החולים, עומד על כ-51 דקות בפינוי במסוק, וכ-61 דקות בפינוי רכוב. מדובר על הישג משמעותי גם בהשוואה למלחמות ישראל הקודמות – במבצע צוק איתן למשל, שהתנהל קילומטר וחצי בתוך שטח רצועת עזה, עמד זמן הפינוי על 90 דקות בממוצע.
בחיל הרפואה פועלים מאז תחילת המלחמה, בשיתוף מועצת מומחים, גם בהתאמה ושינוי של פרוטוקולי טיפול בשטח, שבחלק מהמקרים מהווים שינוי של ממש מבחינת הצלת חיי המטופל. לראשונה נעשה שימוש נרחב במנות דם מלא: כ-300 פצועים קיבלו בשדה הקרב מנות דם מלא, נוזל ההחייאה המתקדם והשלם ביותר לטיפול בפצועים. כמו כן, כ-150 פצועים שרדו בעקבות שימוש בחוסם עורקים בשדה הקרב.
כ-1,300 חיילים מסופחים כיום לר"מ 2, יחידות רפואיות הפרוסות בבתי החולים בארץ, שאליהן מסופחים חיילים שאינם כשירים רפואית להמשיך את השירות בצורה סדירה. מדובר על פי 2.5 חיילים מלפני המלחמה. ביחידות אלה מוענק ליווי צמוד לפצוע ומשפחתו החל מקליטתו בבית החולים ועד להחלמה, וכן סיוע במיצוי הזכויות של הפצוע מול אגף השיקום והעברת מקל. כ-80% מאנשי הקבע שנפצעו וקיבלו ליווי על ידי אנשי מערך ר"מ 2, חזרו לשירות.
מפתח המערכת נפצע ב-7 באוקטובר
בצה"ל עובדים על כמה חידושים טכנולוגיים לטיפול בשדה הקרב, בהם חוסם עורקים חכם ואוטומטי, וכן רחפן דם שיאפשר אספקה מהירה, יעילה ובטוחה של דם טרי בקירור לשדה הקרב, ללא צורך בשיירות אספקה ובתנאים מבצעיים מורכבים ומאוימים. המערכת, שפותחה בהובלה משותפת של חיל הרפואה, החטיבה הטכנולוגית ליבשה באט"ל ומפא"ת, תאפשר הצנחת מארזי מנות דם מלא למסגרות הרפואה בשדה הקרב. הצפי הוא להכניס את המוצר לשימוש מבצעי בקיץ הקרוב.
מערכת נוספת היא מערכת שליטה ובקרה, שנועדה לניטור ותיעוד הטיפול הרפואי בשדה הקרב, ושיקוף תמונת מצב מהימנה בזמן אמת לדרג המטפל בחזית ולמפקדה בעורף. המערכת פותחה על ידי אנשי חיל הרפואה, החטיבה הטכנולוגית ליבשה באט"ל ומפא"ת.
משלוח מנות דם באמצעות רחפן
(צילום: דובר צה"ל)
אחד מחברי צוות הפיתוח הוא לוחם בסיירת שנפצע ב-7 באוקטובר. במהלך אשפוזו בבית החולים, הוצע לו לצאת ללימודים של שמונה חודשים ולחזור לתפקיד ניהול מוצר באט"ל (הגוף הטכנולוגי של חיל רגלים). "אנחנו עונים פה על צורך אמיתי של חיל הרפואה", סיפר סגן נ' בשיחה עם ynet.
"נפצעתי ב-7 באוקטובר, וחוויתי בעצמי את האתגרים בדרך הפינוי שלי. זו משמעות גדולה בשבילי להתעסק בדבר הזה". המערכת כוללת פלטפורמת תקשורת צה"לית ייעודית המאפשרת העברת דיווחים בזמן אמת וגיבוש תמונת מצב אג"מית ורפואית מנקודת הפציעה, דרך שרשרת הפיקוד והפינוי עד לבית החולים.
280 אלף טיפולי שיניים
לצד המטרה המרכזית, שהיא הצלת חיי הפצועים, בחיל הרפואה פועלים בשנים האחרונות, לצורך שיפור המענה ברפואת שגרה – בעורף ובחזית. בצה"ל רואים עצמם כקופת החולים החמישית במדינה, שמאז המלחמה אף שילשה את כמות המבוטחים שלה, סדיר ומילואים. הסל הרפואי הצה"לי הוא מהרחבים ביותר מבין כל קופות החולים בישראל, ללא עלות או השתתפות עצמית של המטופלים, וכולל בין היתר רפואה ראשונית, רפואת שיניים, וטיפול רחב וזמין ומשמעותי בתחלואה נפשית. במהלך המלחמה בוצעו כ-280 אלף טיפולי שיניים וכ-133 אלף טיפולי פיזיותרפיה ללוחמים וללוחמות – בשטחי הלחימה ובמתחמי הגברת הכשירות בשטחים הסמוכים לגבולות.
כמו כן, במהלך המלחמה הושקה מערכת המאפשרת מתן מענה רפואי ותיעוד מרחוק, מתן מרשמים, הפניות וצפייה בהיסטוריה רפואית של המטופל, וכן בוצע שדרוג באפליקציית הרפואה של צה"ל - ה"מדיטיק", כולל הטמעת כלי בינה מלאכותית לתמצות מסמכים.
בימים אלו מוקם בצה"ל "מרכז בריאות אונליין" שמטרתו לאגד את כל שירותי הרפואה מרחוק בצה"ל. המרכז יספק שירותי רפואת שגרה מרחוק במגוון תחומים – רפואה ראשונית, רפואת מומחים וועדות רפואיות, תוך הטעמת כלי בינה מלאכותית מתקדמים. במסגרת זו, גם יאוחדו כל המוקדים הטלפוניים של חיל הרפואה למוקד אחד - כולל אינטראקציה עם בוט המופעל באמצעות בינה מלאכותית ומפנה למטפל בהתאם לצורך.
בצה"ל משקיעים מאמץ גם בזמינות גבוהה לתורים. נכון לשנת 2024, זמן ההמתנה הממוצע לרופא מומחה, עומד על 15 ימים, ירידה של 20% בזמן ההמתנה משנת 2023. זמן ההמתנה למשל לרופא עיניים עמד בשנת 2023 על יותר מ-15 ימי המתנה בממוצע, ובשנת 2024 על פחות מעשרה ימי המתנה בממוצע. גם ברפואת נשים חל שיפור בין השנים האלה – מזמן המתנה של יותר מ-15 ימים לרופא נשים בשנת 2023, לזמן המתנה של כעשרה ימים בממוצע בלבד.
מדובר על זמני המתנה קצרים מאוד באופן יחסי לזמנים שנאלצים להמתין מבוטחים בקופות החולים לרופאים מומחים, שמגיעים לעיתים אף לכמה חודשים. עם זאת, בצה"ל מבינים כי ישנם תחומים עמוסים יותר, וכי יש צורך לחשוב מחוץ לקופסה כדי לפתור בעיות אלה באופן ממוקד, כמו למשל אורתופדיה. על אף שאורתופד הוא למעשה כירורג מנתח, יש רבים שפונים אליו גם במצבים של בעיית כאבים של שריר שלד. בצה"ל הוקמה באחרונה מרפאת שריר שלד, עם פיזיותרפיסטים בכירים בעלי הכשרה ייעודית, וכיום נעשה שימוש בשאלון ניתוב לכל מי שמבקש לראות אורתופד, כך שיהיה ניתן להבין באיזו בעיה מדובר מבין השתיים ולהתאים את הטיפול. צה"ל צפוי להציג את הפתרון הזה גם למשרד הבריאות.
בשנה האחרונה הבינו במערכת הצה"לית כי יש צורך גם בהנגשה טובה יותר של חלק מהשירותים, ונחתמו הסכמים עם גופים שונים, למשל עם סופר פארם ו-BE פארם - כך שכיום כל חייל או מילואימניק שזקוק לתרופות יכול לקבלן בבית מרקחת זמין ונגיש. כמו כן, הורחבה פריסת מרפאות "ביקורופא". ביוני הקרוב, יחל גם מהלך גדול של צה"ל עם מכבי שירותי בריאות. במסגרתו יהיה ניתן לבצע בדיקות דם ולקבל שירותי מעבדה בלמעלה מ-400 מרכזים ברחבי הארץ, כולל במקומות שצה"ל התקשה להגיע אליהם עד היום, כמו הכלא הצבאי או המרכז הרפואי בערבה.
עלייה במקרי אובדנות
בצה"ל שמים דגש משמעותי גם על תחום בריאות הנפש. לפי הנתונים הקיימים, בשנת 2024 נרשמה עלייה במספר מקרי האובדנות בצה"ל – 21, לעומת 17 ב-2023, ו-12 בשנים שלפני כן. עם זאת, ביחס למספר המשרתים הגדול בעקבות המלחמה, העלייה אינה משמעותית.
חיל הרפואה אומר שהוא מוביל גישה פרואקטיבית לזיהוי מצוקה נפשית, ויוזם פניות אקטיביות למשרתים. במסגרת זו הוקמו מוקדים פרואקטיביים שיצרו קשר עם אלפי לוחמים, והחל מהיום השני ללחימה פועל מוקד סיוע נפשי מקצועי במספר *6690 שלוחה 4 שפעיל 24/7 למענה ראשוני וחיבור לקב"ן היחידה במידת הצורך.
יותר מאלף קב"נים הופעלו מאז תחילת המלחמה, ולראשונה קציני בריאות הנפש נכנסו לשטחי הלחימה יותר מ-80 פעמים, כדי לעבד אירועים עם צוותים לוחמים.
היחידה לתגובות קרב, שהוקמה לאחר מלחמת לבנון הראשונה, ומטרתה להעניק טיפול נפשי לחיילים משוחררים שלקחו חלק בלחימה וסובלים ממצוקה נפשית, הורחבה בעקבות המלחמה. כ-85% מהמטופלים בצוותים לטיפול בתגובות קרב חזרו לשירות.
כמו כן, כ-800 משרתים ומתוכם 90% לוחמים טופלו במרפאת תעצומות שהוקמה בעקבות המלחמה במטרה להעניק מענה ממוקד לפוסט-טראומה.
- אם אתם או אדם בסביבתכם נמצאים במשבר ועלולים להיות אובדניים, אל תישארו לבד. פנו לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים כמו ער"ן בטלפון 1201 או באתר סה"ר - סיוע והקשבה ברשת. כמו כן, ניתן לפנות למרכזי החוסן או לקופת החולים כדי לקבל סיוע נפשי. מידע מלא על מספרי הטלפון ליצירת קשר עם מרכזי החוסן, עמותות הנותנות תמיכה וקופות החולים - בקישור הבא.
פורסם לראשונה: 09:55, 15.05.25
