ד"ר הוריה לזרוביץ' (67) רופא מרדים מחיפה מגדיר עצמו כאדם שאוהב בני אדם ואת החיים. הוא אוהב לשחות, לצעוד בים, לטייל בטבע "וליהנות מכל מה שיפה בכל עונה". שום דבר לא הכין אותו לרגע שבו הודיעו לו שהוא חולה בסרטן הערמונית בדרגה 4. "זה קרה בסתיו שעבר. חשבתי שאני עומד למות אבל עכשיו הכול בסדר", הוא מיד מרגיע בקולו החם. "הכול בטיפול. במעקב. יש שליטה על המחלה". עכשיו הוא אומר: "גילוי מקדים ובדיקות מעל גיל 55 ומעלה יכולות להציל חיים. גלו עירנות לכל שינוי בהטלת שתן או חיי מין שמשתנים ורוצו להיבדק. אם מתגלה מוטציה - בודקים שד וערמונית".
קראו עוד:
לפני מספר חודשים יצא ד"ר לזרוביץ' לגמלאות, אחרי 40 שנות עבודה בחדר הניתוח שבבית חולים כרמל. הוא חי אורח חיים בריא, התאמן ושמר על תזונה נכונה. לפני שנה כבר היה רגע לפני הפרישה, לפני מימוש התוכניות שעליהן חלם כל חייו - "לעשות את מה שלא מספיקים לעשות בעבודה". אף אחת מהן לא כללה סרטן הערמונית. על אף מודעותו הגבוהה למחלות, ד"ר לזרוביץ גילה את המחלה בשלב מאוחר, כמו גם את העובדה שהוא נושא מוטציה המגבירה את הסיכון לסרטן הערמונית.
5 צפייה בגלריה
"אם משהו לא בסדר – אני כרופא הייתי אמור להיות הראשון לעלות על זה. לא?" ד"ר הוריה לזרוביץ'
"זה התחיל עם קושי בהטלת שתן. מיד פניתי לרופא במחלקה האורולוגית בכרמל, מקום עבודתי. בדיקות ההדמיה גילו סרטן מפושט בדרגה 4, כשאין דרגה 5, עם גרורות בעצמות ופיזור המחלה בבלוטות לימפה. הייתי בהלם. אם משהו לא בסדר – אני כרופא הייתי אמור להיות הראשון לעלות על זה. לא? הרגשתי שזהו".
עובדת היותו רופא, לאו דווקא עזרה, לדבריו: "כי אתה יודע איך לקרוא ומה לקרוא ולאן זה יכול להוביל. בשלב כלשהו החלטתי להפסיק לקרוא על המחלה. לא יכולתי לספוג יותר מידע ופשוט סמכתי על הרופאים שלי. התייעצתי עם קולגה-שניים ממקומות אחרים אבל המחלקה האונקולוגית ברמב"ם היא מצוינת. בזכות ד"ר אביבית פאר, מנהלת תחום אונקולוגיה של דרכי שתן וערמונית ברמב"ם - אני חי".
5 צפייה בגלריה
תאי הסרטן. ארגון האורולוגים הוציא לראשונה הנחיות לרופאים בנוגע לגילוי מוקדם של המחלה
(צילום: shutterstock)
לזרוביץ החל בטיפולים אגרסיביים וקשים שכללו כימותרפיה ובהמשך גם טיפולים הורמונליים מתקדמים, "שפגעו בהרבה דברים. כגבר, הטיפול שמדכא את הורמון הטסטוסטרון הגברי לא היה קל, וזה הצריך ממני ללמוד לחיות עם זה. אבל הדבר הכי קשה זה המחשבה שלא נשאר לי זמן רב לחיות והיא תמיד מרחפת כמו עננה וזה בהחלט מעיב.
"היו לי הרבה שיחות עם המערך הפסיכולוגי במכון האונקולוגי שנתן לי את כל התמיכה והליווי עד שלאט לאט התגברתי על זה והבנתי שיש לי עוד הרבה שנים טובות לחיות באיכות סבירה, למרות שגם יכול להיות ההפך. אבל אני אופטימי. היום אני חי עם המחלה בשלום".
הסרטן שינה אצלך משהו גם ברמה הנפשית-תודעתית?
"יותר מעריכים את החיים, משנים לגישה יותר סבלנית ומקבלת. כבר לא שווה לי להתעצבן ובטח לא על שטויות. אפילו ההומור התחדד ולפעמים הוא קצת יותר מקאברי, הומור שחור. יש לי סביבה מאוד תומכת. קולגות שמפרגנים. המשפט שלי 'אני עם חיתולים לא אעבוד', נהפך כבר לסלוגן ידוע בחדרי הניתוח".
יש כעס?
"אם יש זה עליי. כי אם הייתי חופר קצת קודם הייתי עולה על הפגם הגנטי עם המוטציה הזו שקבלתי בירושה מצד אמא שלי. האונקולוגית עלתה על זה אחרי הרבה מאוד שאלות ששאלה אותי. האירוניה היא שכבר בגיל 50 וגם בשנים שלאחר מכן, עשיתי את הבדיקה הזו, בכל זאת, אני רופא, לא? אבל באופן נדיר הכול היה תקין. לכן המכה בשבילי היא יותר גדולה. בדיעבד הבנתי שככה זה כשיש סרטן אלים, זה לא תמיד מתבטא בעלייה בסמן הסרטן. בריאות זה דבר שמאוד-מאוד חשוב לי ולמרות זאת, הנה זה תפס גם אותי".
"המחלה הזו הביאה איתה הרבה דברים לא טובים, כמו כאבים, נשירת שיער, טיפולים קשים מאוד. ואם יצא מזה דבר אחד טוב, זו הקירבה שנוצרה ביני לבני אלכס. הוא מאוד חרד למצבי ואני חרד למצבו. זו מין שותפות גורל כזו"
בעקבותיו, בנו אלכס (36) עו"ד תל אביבי, נבדק וגילה שגם הוא נושא את הגן ובסיכון לחלות בסרטן הערמונית. "זה לא קל עבורי כאב וגם לו לא היה קל לקבל את התוצאות. הרגעתי אותו שאנחנו שנינו נמצאים במעקב ושאין ממה לחשוש.
"המחלה הזו הביאה איתה הרבה דברים לא טובים, כמו כאבים, נשירת שיער, טיפולים קשים מאוד. ואם יצא מזה דבר אחד טוב, זו הקירבה שנוצרה ביני לבני אלכס. הוא מאוד חרד למצבי ואני חרד למצבו. זו מין שותפות גורל כזו. אני משתף אותו בכל הבדיקות שאני עובר והוא מתקשר פעמיים ביום, מבקר יותר בבית, אנחנו מטיילים יותר ביחד. יש למה לחיות", הוא מחייך ומיד מרצין: "אני אופטימי אבל גם ריאליסטי ויודע בדיוק מה עלול לקרות. כן, אני חרד. אבל חי בתקווה שאולי אני בין אלה שנגזר עליהם להמשיך לחיות", הוא עוצר רגע ואז מתוודה: "תראי, אני לא אוהב להיחשף. אבל למען המטרה הזו ולהעלאת המודעות לסרטן הערמונית – אני מוכן. מבחינתי, זה שירות חשוב לציבור".
5 צפייה בגלריה
להעביר את המסר, בעיקר לגברים מעל גיל 55 עד גיל 70, שיתעוררו וייקחו אחריות על בריאותם
(צילום: shutterstock)
לצד ההערכה למערכת יש לו גם ביקורת על חוסר המודעות לגילוי ולזיהוי מוקדם של גברים בעלי סיכון מוגבר: "לא צריך פרוטקציות כדי לערוך בדיקות לאבחנה. זו אמורה להיות יוזמה של מערכת הבריאות. בדיוק כמו שאישה מגיל 50 מוזמנת לעשות ממוגרפיה, יש מודעות גדולה לסרטן השד וקמפיין שלם סביב זה. אותו הדבר עם בעלי היסטוריה משפחתית. צריכה להיות מודעות במערכת לשלוח את הגברים לבדיקה גנטית ולמעקב".
"בגילוי מוקדם יש מעל 90 אחוז של ריפוי מלא"
כעת, הוא יוצא יחד עם חברי עמותת "חיים עם סרטן הערמונית" בקמפיין במטרה להעלות את המודעות לסרטן הערמונית. "חשוב לי להעביר את המסר, בעיקר לגברים מעל גיל 55 עד גיל 70, שיתעוררו, שייקחו אחריות על בריאותם ויבקשו מרופא המשפחה שלהם בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. מדובר בבדיקה לא יקרה ופשוטה ביותר. אם יש שינויים בהטלת שתן או בחיי המין, אם אתה קם יותר משלוש פעמים בלילה לשירותים וזרם השתן חלש – לך להיבדק אצל אורולוג. חשוב להבין, שלמרות התמותה הגדולה, זו איננה מחלה שאמורים למות ממנה. בגילוי מוקדם יש מעל 90 אחוז של ריפוי מלא".
לדבריו, מאז הכיר את העמותה חייו השתנו: "הכרתי את איצי (יצחק באר, מנכ"ל העמותה), שחלה אף הוא בסרטן הערמונית ועבר את מה שאני עברתי והוא עדיין חי. זה הפיח בי חיים ותקווה והמון כוחות. לראות מולך בנאדם שגם הוא קיבל את כל החבילה שאני קבלתי והוא ממשיך לחיות, להיות פעיל ולהתנהל כרגיל. ממנו למדתי שחשוב לחזור כמה שיותר מהר לשגרה. להמשיך בחיים הרגילים, למרות שאז לא יכולתי ללכת ארבעה צעדים ברצף. בזכותו הצלחתי לראות את האור שבקצה המנהרה, לקום כל בוקר לעבודה אחראית ואינטנסיבית ולעשות לעצמי מעט מאוד הנחות".
"רבים מהמאובחנים שאנחנו פוגשים בעמותה לא ידעו על קיומה של הבדיקה הזו או ידעו וסורבו - והתוצאה היא הידרדרות לכדי מחלה מתקדמת ואפילו סופנית"
יו"ר עמותת "חיים עם סרטן הערמונית", יצחק באר ממצפה הילה, אובחן לפני 20 שנה בסרטן הערמונית. "זו הייתה המתנה שקיבלתי לפני יום הולדת גיל 50. סרטן הערמונית בשלב 4 המתקדם ביותר עם כל הקומפלט של גרורות. בלי שום הנחות. הייתי בן 49 כשהתחלתי להרגיש תחושות לא ספציפיות בגוף. רופא משפחה שלח אותי לבדיקות ואפילו קרא לי ארטיסט, כי כל הבדיקות יצאו תקינות. על הכול הוא חשב רק לא על בדיקת PSA לאבחון סרטן הערמונית. למיון כבר הגעתי כשאני שבר כלי ובאותו הערב שמו עליי חותמת של חולה סרטן הערמונית. תוצאות בדיקת ה-PSA הראו ערכים גבוהים מאוד. 600 במקום 4. חשבו שאני כבר עומד למות אבל איכשהו שיבשתי להם את התוכנית.
"הילד הקטן שלי היה בן 12 הגדול בן 18, הייתי לפני פריצה יפה בקריירה ופתאום זה נפל עלי כרעם ביום בהיר. הסרטן לא תאם לתוכניות שלי. מכל מה שלמדתי וקראתי ומה שנמסר למשפחה שלי היה, שתוחלת החיים הצפויה לי היא מקסימום שנתיים. לא אגיד שלא היו רגעים קשים עד לכדי ייאוש אבל מהר מאוד הבנתי שאני חייב לצאת לקרב על חיי. זה היה קרב קשה מאוד אבל היו סביבי מעטפת של רופאים טובים וסביבה תומכת מהמשפחה ומהמון כיוונים וגם המזל עמד לצידי יש לומר – התגברתי על המחלה והיום אני במצב ממש טוב. אי אפשר לומר בריא אבל אפשר לומר שהתגברתי על המחלה למרות שמחלה גרורתית נחשבת לבלתי ניתנת לריפוי. אני במעקב אונקולוגי וה-PSA שלי קרוב לאפס שזה חלומו של כל חולה סרטן".
סרטן הערמונית - רוב החולים בארץ יהודים
ב-2008 היה שותף להקמת העמותה במטרה לתמוך בחולי סרטן הערמונית, "אלה שעל גופם, נשמתם ונפשם המחלה עוברת עם כל תופעות הלוואי". כעת זו השנה הראשונה שהעמותה יוצאת בקמפיין לחודש המודעות לסרטן הערמונית, הקורא לגברים מעל גיל 55 ללכת להיבדק. "הקמפיין שפועל ביחד עם ארגון האורולוגים בישראל תופס תאוצה. הארגון, שרופאיו הם אלה שמאבחנים ומטפלים בשלביה הראשוניים של המחלה, הוציא לראשונה הנחיות לרופאים בנוגע לגילוי מוקדם של המחלה. ביניהן, הצגת בדיקת PSA בפני כל אדם בגילים 55-69 המגיע אליהם למרפאה, על היתרונות והחסרונות. זו בהחלט החלטה פורצת דרך, בפרט לאור העובדה שרבים מהמאובחנים שאנחנו פוגשים בעמותה לא ידעו על קיומה של הבדיקה הזו או ידעו וסורבו - והתוצאה היא הידרדרות לכדי מחלה מתקדמת ואפילו סופנית".
היתרונות בהצגת הבדיקה מובנות, מה החסרונות?
"אבחוני יתר וטיפולי יתר בעיקר במקרים שבהם הטיפול הוא מעקב בלבד. המערכת חוששת מזה שהחולה ייכנס ללחץ אבל אנחנו בעמותה אומרים שלעצום עיניים זו לא טכניקה וזכותנו כחולים לדעת את הכול".
ממשרד הבריאות נמסר כי מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,700 מקרים חדשים של סרטן הערמונית, מתוכם כ-20 אחוז מאובחנים עם מחלה מתקדמת. מדי שנה מתים ממנה כ-420 גברים. נתונים נוספים חושפים כי רוב החולים הם יהודים (94.5%) והשאר מהמגזר הערבי. הגיל הממוצע של גברים שנפטרו מסרטן הערמונית עומד על 81.1 בקרב גברים יהודים ו-77.6 בקרב גברים ערבים.
"סרטן הערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל, אך הרביעי בשכיחותו מבחינת תמותה מסרטן. גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם גיל, היסטוריה משפחתית של המחלה ומוטציות גנטיות מסוימות. גורמי סיכון אפשריים נוספים, אשר עדיין שנויים במחלוקת, הם דלקת של הערמונית, השמנה ועישון", נמסר מהמשרד.
