בהתחלה זה כמעט לא מורגש. העפעפיים נעשים כבדים יותר, העור מעל העין מתחיל להתקפל, והמבט מקבל בהדרגה מראה סגור ועייף. עם הזמן, מה שנראה כמו עוד סימן טבעי של גיל יכול להפוך אצל חלק מהאנשים לבעיה תפקודית: העפעף או עודפי העור מצמצמים את שדה הראייה, והמצח נכנס לעבודה כדי לעזור לפקוח את העיניים.
במשך שנים ניתוחי עפעפיים זוהו בעיקר עם אסתטיקה, אבל בשנים האחרונות נראה כי מסתמן שינוי: יותר גברים פונים לבדיקה דווקא בגלל ההפרעה היומיומית. ד"ר שי קרן, מומחה לאוקולופלסטיקה במחלקת עיניים במרכז הרפואי הלל יפה, מסביר מי עשוי להיות זכאי לניתוח במימון ציבורי, איך מבדילים בין צורך רפואי לרצון אסתטי, ולמה אצל גברים חשוב במיוחד לשמור על תוצאה טבעית.
מהי צניחת עפעפיים?
צניחת עפעפיים אינה מצב אחד בלבד, אלא שם כללי לכמה מצבים שונים שיכולים לגרום למראה של עפעף צנוח או כבד. "מדובר בסל של שלושה מצבים עיקריים", מסביר ד"ר קרן. "האפשרות הראשונה היא חולשה או תפקוד לא תקין של השריר שמרים את העפעף, מצב שנקרא פטוזיס. האפשרות השנייה היא עודפי עור שמצטברים מעל העפעף ומכבידים עליו. האפשרות השלישית קשורה לצניחת הגבות, תופעה שמופיעה לא פעם אצל גברים. כשהגבות נמצאות מתחת למיקומן הטבעי, המרחק בינן לבין קצה העפעף מתקצר, העור מתקפל על עצמו ונוצר עומס נוסף על אזור העין. שלוש הסיבות האלה יכולות בסופו של דבר להוביל למה שנקרא צניחת עפעף".
ד"ר שי קרןצילום: דוברות המרכז הרפואי הלל יפהצניחת עפעפיים משמעותית שכיחה יותר בגיל מבוגר, ובדרך כלל מופיעה אחרי גיל 60. זו גם האוכלוסייה המרכזית שעשויה לעמוד בקריטריונים של משרד הבריאות לניתוח. עם זאת, ד"ר קרן מדגיש כי לא מדובר בתופעה ששייכת רק לגיל המבוגר. "אנחנו רואים גם אנשים צעירים יותר שעומדים בקריטריונים, אם בגלל גנטיקה ואם בגלל סיבות אחרות", הוא אומר. לצד צניחת עפעפיים הקשורה לגיל, קיימות גם סיבות נוספות, בהן בעיות עצביות או טראומה. במקרים כאלה התופעה יכולה להופיע גם בגילים צעירים יותר. עם זאת, צניחת עפעפיים בילדים, מדגיש ד"ר קרן, היא כבר נושא אחר לגמרי ודורשת התייחסות נפרדת.
לא רק אסתטיקה: מתי עפעפיים צנוחים הופכים לבעיה רפואית?
בשנים האחרונות ניכרת עלייה במספר הפונים לניתוחי עפעפיים. "אני מייחס את זה הרבה לרשתות החברתיות, שמעלות מאוד את העניין של נראות ואסתטיקה", אומר ד"ר קרן. "גם גברים שפעם פחות התעסקו בזה, מתעסקים בזה היום יותר". לדבריו, ההבדל בין נשים לגברים אינו מוחלט, אבל הוא מורגש במרפאה. "נשים פונות הרבה יותר מטעמי אסתטיקה, וגברים פונים הרבה יותר מטעמי תפקוד, למרות שגם ברמה האסתטית אנחנו רואים עלייה. לפי נתוני קופות החולים ומרפאות האוקולופלסטיקה בארץ, כ-30%-40% מניתוחי העפעפיים מתבצעים כיום בקרב גברים".
"הרבה גברים מסתובבים עם עפעפיים שללא ספק מפריעים להם בשדה הראייה. הם פחות מודעים לכך שכאן אנחנו מדברים על ניתוח שיכול להיות לגמרי תפקודי"
הוא מציין כי אחת הסיבות לכך שגברים מגיעים לעיתים מאוחר יותר לבדיקה היא שניתוח עפעפיים עדיין נתפס אצל רבים כהליך אסתטי או "נשי", אף שבחלק מהמקרים מדובר בבעיה תפקודית לכל דבר. "הרבה גברים מסתובבים עם עפעפיים שללא ספק מפריעים להם בשדה הראייה", הוא אומר. "הם פחות מודעים לכך שכאן אנחנו מדברים על ניתוח שיכול להיות לגמרי תפקודי".
כ-30%-40% מהפניות לניתוח מגיעות מגברים
(צילום: shutterstock)
מה בודקים לפני שמאשרים ניתוח עפעפיים?
ההחלטה אם מדובר בניתוח אסתטי או בצורך רפואי אינה מתקבלת לפי תחושת הכובד בלבד, אלא לפי בדיקה קלינית שמודדת עד כמה העפעף או עודפי העור מפריעים לציר הראייה. לדברי ד"ר קרן, אחד הקריטריונים המרכזיים הוא מיקום שולי העפעף העליון ביחס למרכז האישון. "העפעף אמור להיות לפחות 2 מ"מ מעל מרכז האישון, שהוא מרכז ציר הראייה", הוא מסביר. "כאשר שולי העפעף נמצאים פחות מ-2 מ"מ מעל נקודת מרכז האישון, העפעף מכסה את חלקו העליון של ציר הראייה ומפריע לשדה הראייה". לדבריו, גם מצב שבו עודפי העור לוחצים על העפעף וגורמים להטיה שלו כלפי פנימה נבדק כחלק מההחלטה אם קיימת הצדקה רפואית לתיקון העפעפיים.
במקביל נבדק גם תפקוד שריר ה-Levator – השריר שמרים את העפעף העליון. "עם תהליך ההתבגרות, הגיד של השריר הזה עלול להיחלש, והעפעף מחליק ממנו ונופל. במקרה כזה הניתוח אינו מסתכם בהסרת עור, אלא כולל חיבור מחדש של העפעף לשריר, כך שיוכל להרים אותו בצורה מספקת ולאפשר ראייה טובה ושדה ראייה פתוח", אומר ד"ר קרן.
גם מיקום הגבות נבדק כחלק מהאבחון, בעיקר אצל גברים. כאמור, לא תמיד מקור הכובד הוא העפעף עצמו, לעיתים גבה שצנחה משנה את מראה האזור ומשפיעה על ההחלטה הניתוחית. "הגבות אמורות לשבת על גבי העצם העליונה שמעל העין", מסביר ד"ר קרן. "כאשר הגבה נמצאת מתחת למיקום הטבעי שלה, היא יכולה ליצור עומס נוסף מעל העפעף".
תוצאות הניתוח
(צילום: המרכז הרפואי הלל יפה)
(צילום: המרכז הרפואי הלל יפה)
איך מתקבל האישור לניתוח?
אחרי הבדיקה הקלינית והמדידות, הבקשה לאישור הניתוח מועברת לקופת החולים. "לכל קופה יש ועדה מסוימת שמקבלת את הבקשות, ובוחנת אותן - בדרך כלל על פי תמונות שמראות את המאפיינים האלה", אומר ד"ר קרן. "אנחנו שולחים תמונה של המטופל במצבו הטבעי, וסרטון שבו הוא מזיז את העיניים לכל כיווני המבט כדי לראות את ההשפעה של עודפי העור, ולפי זה היא מאשרת או לא".
מלבד השאלה אם המטופל עומד בקריטריונים, יש חשיבות גם לבדיקה של העין עצמה לפני הניתוח. הרופא צריך לוודא אם יש סימני יובש, אם סגירת העין מלאה, ואם הרמת העפעף עלולה ליצור חשיפה מוגברת של העין ולגרום לנזק. "השאיפה היא להביא לפתיחה מלאה של העפעף תוך קבלת תוצאה אסתטית יפה", מסביר ד"ר קרן, "אך לא במחיר של פגיעה במפתח העין".
ד"ר קרן במהלך ניתוח
( צילום: המרכז הרפואי הלל יפה)
איך מתבצע הניתוח?
השיטה הניתוחית נקבעת לפי מקור הבעיה שאובחן בבדיקה. "בניתוח אנחנו מטפלים בסוגיה שצריך לטפל בה, בין אם זה חיזוק השריר, אם הסרת עודפי עור ואם זו הרמת גבה במקרים שבהם צריך", אומר ד"ר קרן. "יש לציין כי הרמת גבה, במידת הצורך, אינה נמצאת בסל הבריאות ונחשבת כתוספת אסתטית".
"זה ניתוח יחסית קצר, שנמשך בדרך כלל בין 40 דקות לשעה. החתך נעשה בקפל של העפעף העליון. זה חתך שחבוי היטב, ובהמשך גם מתרפא מצוין, כי מדובר בעור דק שמחלים היטב. המטופל יוצא הביתה עם עיניים פקוחות לחלוטין"
בשלב התכנון יש חשיבות גם להבדלים האנטומיים בין גברים לנשים. "אצל גברים קפל העפעף נמוך יותר בדרך כלל, כ-8-9 מ"מ לעומת 10-11 מ"מ אצל נשים, והעור באזור נוטה להיות עבה יותר", אומר ד"ר קרן. "בנוסף, אצל גברים רואים לעיתים יותר תסמינים של עין יבשה, נתון שמשפיע על כמות העור שאפשר להסיר ועל הסיכון ליובש לאחר הניתוח. גם שימוש במדללי דם נלקח בחשבון לפני ההליך, משום שהוא עלול להגביר את הסיכון לשטפי דם באזור הניתוח, ולכן יש לדון בו מראש עם הרופא המטפל".
ההבדלים האלה אינם רק טכניים. הם משפיעים גם על התוצאה הרצויה. "גברים מבקשים לרוב תיקון ולא שינוי", אומר ד"ר קרן. "כאמור, הם לא רוצים להיראות עשויים, שונים או נשיים יותר. הם רוצים מראה רענן ופחות עייף, כלומר שינוי טבעי ופחות בולט".
סימון האזור לפני הניתוח
(צילום: shutterstock)
הניתוח עצמו מתבצע לרוב בהרדמה מקומית, אלא אם קיימת סיבה רפואית או אישית לבצעו בדרך אחרת. "זה ניתוח יחסית קצר, שנמשך בדרך כלל בין 40 דקות לשעה", מתאר ד"ר קרן. השלב הראשון הוא תכנון מדויק של אזור הניתוח. "מסמנים את העפעף כשהמטופל עומד או יושב, במצב אנכי, ולאחר מכן בחדר הניתוח כשהוא שוכב". הסימון מאפשר למנתח להעריך את מיקום הקפל, את כמות העור שיש להסיר ואת הפעולה הניתוחית הנדרשת.
לאחר מכן מורדם האזור באמצעות זריקת הרדמה מקומית מתחת לעור, המקום מחוטא ומוכן לניתוח בתנאים סטריליים. "בדרך כלל החתך נעשה בקפל של העפעף העליון", מציין ד"ר קרן. "זה חתך שחבוי היטב, ובהמשך גם מתרפא מצוין, כי מדובר בעור דק שמחלים היטב". אם מקור הבעיה הוא עודפי עור, הם מוסרים בשלב הזה. אם יש צורך לחזק את השריר, המנתח מאתר אותו ומחבר את העפעף למקום שבו הוא אמור להיות מעוגן. בסיום ההליך העור נסגר בתפרים. "המטופל יוצא הביתה עם עיניים פקוחות לחלוטין".
"אם זה מפריע, כדאי לגשת להיבדק"
(צילום: shutterstock)
איך נראית ההחלמה?
ההחלמה מניתוח עפעפיים נחשבת לרוב קלה יחסית. בימים הראשונים צפויים נפיחות ושטפי דם, שבדרך כלל חולפים בתוך שבוע עד שבועיים. בתקופה הזו מומלץ להימנע מפעולות שמעלות את לחץ הדם, כמו פעילות גופנית מאומצת או הרמת משאות כבדים, וכן להימנע מים ובריכה עד שהאזור מחלים. הטיפול כולל לרוב משחה אנטיביוטית, ולעיתים גם טיפות עיניים. "בדרך כלל אחרי שבועיים, בביקורת, כבר כמעט אין נפיחות ושטפי דם", אומר ד"ר קרן. "הניתוח אינו כואב, וההחלמה אינה קשה. היא עוברת בדרך כלל בקלות ובמהירות".
ומה לגבי הצלקת, אחת החששות השכיחים לפני ניתוח באזור הפנים? לדברי ד"ר קרן, החתך מתוכנן כך שיישב בתוך קפל העפעף, ולכן ברוב הזמן הוא מוסתר. "כשהעין פתוחה כמעט לא רואים את הצלקת", הוא מסביר. "כשהעין סגורה אפשר לראות בתחילה את קו הצלקת, אבל היא מתרפאת בהדרגה, מיטשטשת, ובסופו של דבר כמעט לא מורגשת".
בסופו של דבר, ד"ר קרן מדגיש כי כאשר העפעפיים מפריעים לראייה או מחייבים מאמץ קבוע של המצח, אין סיבה לדחות את הבדיקה. "גברים שמפריע להם העפעף העליון, שמרגישים שהוא מכביד עליהם או שהם צריכים להשתמש בשריר המצח כדי לפתוח את העיניים, לא צריכים לפחד ולהתבייש", הוא מסכם. "אם זה מפריע, כדאי לגשת להיבדק".
