כשמדברים על אריכות ימים, קל להתמקד במספר השנים שנחיה. אלא שמבחינה רפואית, זו רק מחצית מהתמונה. השאלה החשובה לא פחות היא כיצד נחיה את השנים האלה. שימו לב לנתון הבא: 11.7 שנים - זהו הפער הממוצע, לפי מחקר עולמי חדש, בין מספר השנים שישראלי ממוצע יחיה, לבין מספר השנים שבהן יחיה בבריאות מלאה. במילים אחרות: יותר מעשור מהחיים עלול לעבור עם מחלה כרונית, כאב או מוגבלות.
מחקר עולמי חדש מראה כי הרפואה אמנם מצליחה להאריך את חיינו, אך שנות החיים הבריאות אינן מתארכות באותו הקצב. המחקר, שפורסם בכתב העת The Lancet Public Health במסגרת מחקר נטל התחלואה העולמי GBD 2023, בחן את תוחלת החיים ואת תוחלת החיים הבריאה ב-204 מדינות וטריטוריות בין 1990 ל-2023.
בשנת 1990 עמדה תוחלת החיים הממוצעת בעולם על 64.6 שנים. ב-2023 היא כבר הגיעה ל-73.8 שנים, עלייה של יותר מתשע שנים. גם תוחלת החיים הבריאה, כלומר מספר השנים שאדם צפוי לחיות בבריאות מלאה לאחר שמביאים בחשבון מחלות ומוגבלויות, עלתה באותה תקופה, מ-55.9 ל-63.1 שנים. אלא שהיא עלתה בקצב איטי יותר מתוחלת החיים הכוללת.
ההפרש בין תוחלת החיים הכוללת לתוחלת החיים הבריאה נקרא "פער התחלואה". הפער הזה גדל בעולם מ-8.8 שנים ב-1990 ל-10.7 שנים ב-2023. מדובר בתוספת של 1.9 שנים ובעלייה של 21.9%. לפי המחקר, כ-14.5% מהחיים עוברים כיום בבריאות שאינה מלאה. האומדנים הצביעו על התרחבות הפער ב-203 מתוך 204 המדינות והטריטוריות שנבדקו. עם זאת, החוקרים מסבירים כי המגמה לא נמצאה מובהקת בכל מדינה בנפרד, והמסקנה מבוססת על כך שכמעט בכל המדינות הפער השתנה באותו הכיוון.
ד"ר ניצן ענוצילום: יח"צ מכביהנתון הזה אינו אומר שכל אדם יהיה חולה ברציפות במשך 10.7 השנים האחרונות לחייו. זהו ממוצע של כלל האוכלוסייה, שמביא בחשבון מחלות ומוגבלויות בדרגות חומרה שונות ובתקופות שונות בחיים. המחקר גם מצא שהפגיעה בבריאות אינה מצטברת רק בשנים האחרונות לחיים, אלא לאורך כל שנות הבגרות.
"כשמדברים על אריכות ימים, קל להתמקד במספר השנים שנחיה, אבל מבחינה רפואית זו אינה השאלה היחידה", אומר ד"ר ניצן ענו, מנהל תחום הלונג'ביטי במכבי שירותי בריאות. "השאלה האמיתית היא איך נחיה את השנים האלה. לא רק איך מוסיפים שנים לחיים, אלא איך מוסיפים חיים לשנים".
חיים יותר, אבל לא תמיד טוב יותר
לפי המחקר, פער התחלואה בישראל גדל מ-9.8 שנים ב-1990 ל-11.7 שנים ב-2023. מדובר בתוספת של כמעט שנתיים ובעלייה של 20.2%. הפער בישראל גדול מהממוצע העולמי, שעומד על 10.7 שנים, אך קטן מהממוצע במדינות בעלות הכנסה גבוהה, שעומד על 12.7 שנים.
חשוב להדגיש שפער קטן יותר לא בהכרח מעיד על מצב בריאותי טוב יותר. במדינות שבהן תוחלת החיים קצרה יותר, גם מספר השנים שאנשים חיים עם מחלות כרוניות עשוי להיות קטן יותר. המחקר מצא שככל שתוחלת החיים במדינה גבוהה יותר, כך בדרך כלל גדל גם מספר השנים שחיים בבריאות לקויה. עם זאת, הקשר היה פחות ברור כאשר החוקרים בדקו איזה חלק מכלל החיים עובר בבריאות לקויה.
פער התחלואה בישראל גדל מ-9.8 שנים ב-1990 ל-11.7 שנים ב-2023
(צילום: shutterstock)
"זהו הפרדוקס של הרפואה המודרנית", מסביר ד"ר ענו. "אנחנו מצליחים להציל אנשים ממצבים שבעבר היו גורמים למוות מוקדם, ולהפוך מחלות קטלניות למחלות כרוניות שאפשר לחיות איתן במשך שנים. זהו הישג אדיר, אבל הישרדות אינה בהכרח בריאות". לדבריו, "מערכת הבריאות בישראל יכולה להתגאות בתוחלת חיים גבוהה. ההישג הבא שלנו צריך להיות צמצום השנים שבהן ישראלים חיים עם כאב, מגבלה ואובדן עצמאות".
לא רק סרטן והתקפי לב
כשחושבים על מחלות שמקצרות חיים, חושבים בדרך כלל על סרטן, התקפי לב ושבץ. אלא שחלק גדול מהשנים שאנו חיים בבריאות לקויה נגרם דווקא מבעיות שאינן מובילות בהכרח למוות, אך עלולות לפגוע במשך שנים בתפקוד ובאיכות החיים.
חמש קבוצות של מחלות ופגיעות היו אחראיות יחד ל-57.4% מפער התחלואה העולמי ב-2023. במקום הראשון נמצאות הפרעות שריר ושלד, ובעיקר כאבי גב תחתון, שחלקן בפער עמד על 1.8 שנים בממוצע. אחריהן הפרעות נפשיות, בעיקר דיכאון וחרדה, עם 1.6 שנים. מחלות של איברי החישה, ובעיקר ירידה בשמיעה הקשורה לגיל, היו אחראיות ל-1.1 שנים נוספות. פציעות לא מכוונות, בעיקר נפילות, היו אחראיות ל-0.9 שנים, ומחלות לא מידבקות אחרות ל-0.8 שנים.
"אלה לא תמיד המחלות שמקבלות את הכותרות הגדולות ביותר", אומר ד"ר ענו. "אבל הן קובעות אם אדם יוכל לצאת מהבית, לעלות במדרגות, להתאמן, לישון היטב, לשמוע את נכדיו ולחיות באופן עצמאי".
גם גורמי הסיכון הבולטים מוכרים היטב. המחקר מצא כי רמות גבוהות של סוכר בדם, עודף משקל והשמנה ועישון הם מהגורמים המרכזיים שתורמים לפער התחלואה. ברמה העולמית בלטה גם תת-תזונה בקרב ילדים ואימהות, ובמיוחד מחסור בברזל. כאשר החוקרים בחנו גורמי סיכון מפורטים יותר, זיהום אוויר מחלקיקים נמצא במקום הראשון.
נשים חיות יותר, אך גם חולות יותר
המחקר מצא גם הבדל ברור בין נשים לגברים. נשים אמנם חיות יותר, אך בכל האזורים שנבדקו נמצא כי הן גם חיות יותר שנים עם מחלות ומוגבלויות. בשנת 2023 עמד פער התחלואה העולמי בקרב נשים על 12.1 שנים, שהן 15.9% מתוחלת חייהן. בקרב גברים עמד הפער על 9.3 שנים, שהן 13% מתוחלת החיים.
נשים חיות יותר מגברים, אך גם יותר שנים עם מחלות ומוגבלויות
(צילום: shutterstock)
לדברי ד"ר ענו, הממצאים מראים שמניעה צריכה להתמקד לא רק בהפחתת מקרי מוות, אלא גם בשמירה על היכולת לתפקד. "מערכת בריאות שרוצה להתמודד עם הזדקנות האוכלוסייה צריכה למדוד לא רק אם אדם חי, אלא גם כיצד הוא חי. עליה להתייחס לתנועה, לכוח השריר, לשיווי משקל, לבריאות הנפש, לשמיעה, לקוגניציה וליכולת להמשיך לחיות באופן עצמאי".
היעד: יותר שנים בריאות
במשך שנים נהוג היה לבחון את הצלחתן של מערכות בריאות בעיקר לפי תוחלת החיים, שיעורי התמותה, מספר האשפוזים וההישרדות ממחלות. אלה מדדים חשובים, אך הם אינם מראים כיצד מחלות כרוניות, כאב ומוגבלות משפיעים על התפקוד ועל חיי היומיום. המחקר מראה שהצלחנו להאריך את החיים, אך לא הצלחנו לצמצם באותה מידה את מספר השנים שאנשים חיים בבריאות לקויה.
"המשמעות היא לזהות סיכונים מוקדם יותר, לפני שהאדם הופך לחולה", אומר ד"ר ענו. לדבריו, יש לטפל מוקדם בהשמנה, בסוכר גבוה ובעישון, לראות בפעילות גופנית ובשמירה על מסת השריר חלק מהטיפול הרפואי ולהציע בשלב מוקדם יותר פיזיותרפיה, שיקום, טיפול בכאב, שירותי בריאות הנפש ובדיקות שמיעה.
המטרה, הוא מדגיש, אינה למנוע כל מחלה, אלא לדחות ככל האפשר את הופעתן של מחלות ומוגבלויות, להפחית את חומרתן ולקצר את התקופה שבה הן פוגעות בחיים. בעולם הלונג'ביטי מכנים זאת "דחיסת תחלואה": לדחות את התחלואה לגיל מאוחר ככל האפשר ולצמצם את מספר השנים שחיים איתה.
"המהפכה הבאה ברפואה לא תימדד רק במספר ימי ההולדת שנחגוג", מסכם ד"ר ענו. "היא תימדד במספר השנים שבהן נוכל להמשיך ללכת, לחשוב, ליצור, לעבוד, לשמוע ולחיות באופן עצמאי. המטרה אינה רק להוסיף שנים לחיים. המטרה היא להוסיף בריאות, תפקוד ומשמעות לשנים".
