ההחלטה לכלול את זריקת ההרזיה וויגובי בסל התרופות לבני נוער בגילי 12 עד 18 סימנה שינוי היסטורי בגישה הרפואית בישראל לטיפול בהשמנה בילדים. לא עוד עניין אסתטי או ניסיון "להוריד כמה קילוגרמים", אלא התייחסות מלאה להשמנה כמחלה כרונית, מורכבת, עם סיבוכים רפואיים ונפשיים של ממש. פרופ' הדר מורן לב ופרופ' יעל לבנטל מבית החולים דנה דואק לילדים באיכילוב,מסבירות למי מיועד הטיפול, מה המטרות שלו - ולמה הוא חייב להינתן כחלק מתהליך רחב, מבוקר ומלווה. צפו בריאיון המלא באולפן ynet:
"מחלת ההשמנה בילדים מלווה בהרבה סיבוכים" | צפו בריאיון
(צילום: ליאור שרון)
איך ניגשים לטיפול?
"חשוב לי להדגיש שלא נכון לקרוא לזה זריקת הרזיה", מדגישה פרופ' יעל לבנטל, מנהלת המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת בילדים. "אני חושבת שזה מאוד חשוב שאנשים לא יחשבו שמטרת הטיפול זה הרזיה. מטרת הטיפול, כשאנחנו נותנים למתבגרים את התכשיר הזה, זה לעזור להם להתמודד עם מחלת ההשמנה".
לדבריה, השמנה בילדים ובני נוער איננה רק שאלה של משקל. "מחלת ההשמנה בילדים מלווה בהמון סיבוכים. כבר בילדות אנחנו רואים הפרעה בתפקוד הכבד וכבד שומני, דיסליפידמיה שזו הפרעה בכולסטרול, והפרעה במשק הסוכרים. יש גם בעיות אורתופדיות וכל כך הרבה בעיות נלוות. זה ממש מחלה, זה לא רק עניין של כמה הילד שוקל. המטרה היא לא להרזות אותו".
2 צפייה בגלריה


בני נוער שמתמודדים עם השמנה - מחלה כרונית המלווה בסיבוכים רפואיים ונפשיים, ודורשת טיפול רפואי כולל
(צילום: Shutterstock)
למי מיועד הטיפול – ומה המשמעות של הכניסה לסל?
פרופ' הדר מורן לב, מומחית בגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים ומנהלת תחום שיקום מעי ובעיות ספיגה, מדגישה כי אף שהתרופה נכנסה לסל התרופות, ההנחיות הקליניות נותרו בעינן: "טיפול במתבגרים מעל גיל 12, מעל אחוזון 95 או BMI אבסולוטי של מעל 30. אלה הקריטריונים".
פרופ' הדר מורן לבצילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילובעם זאת, היא מדגישה כי מדובר בטיפול שאינו ניתן כהליך בודד. "המעקב חייב להתבצע אצל אנדוקרינולוג או רופא מומחה לטיפול בהשמנה, כאשר ההמלצה היא למענה וליווי מולטי-דיסציפלינרי הכולל דיאטנית, פסיכולוגית ומעקב רפואי של רופא מומחה להשמנה". לדבריה, למסגרת כזו יש חשיבות מהותית, שכן "ירידה מהירה במשקל עלולה להשפיע על הרכב הגוף".
פרופ' לבנטל: "יש עלייה בשיעור הילדים והמתבגרים שחיים עם השמנה. מחקרים מראים שאם הם ממשיכים עם ההשמנה הזו, הם חשופים לשנים רבות של תחלואה הנלווית להשמנה. אני מקווה שהטיפול [בתרופות ההרזיה] יביא לשיפור מטבולי, ובהמשך גם לבריאות טובה יותר. זו מטרת הטיפול"
פרופ' מורן לב מציינת כי בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסה הטיפולית. "בעבר היה מקובל להתחיל בטיפול המבוסס על אורחות חיים, ורק אם זה לא צלח לעבור לטיפול תרופתי. כיום אנחנו יודעים שבהשמנה חמורה, ובמיוחד כאשר קיימים סיבוכים נלווים, יש לעיתים קושי משמעותי להשיג ירידה יציבה לאורך זמן באמצעות טיפול תזונתי בלבד. לכן ההמלצה כיום היא לשלב טיפולים כבר בשלב מוקדם, במטרה לשמר ירידה לאורך זמן – תוך התאמה לכל מקרה לגופו".
פרופ' יעל לבנטלצילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילובאיך נראה המעקב הרפואי לפני תחילת הטיפול ואחריו?
לדברי פרופ' מורן לב, המעקב הרפואי נפתח בהערכה מקיפה. "הטיפול ניתן במרפאת התזונה בתוך מכון הגסטרו בבית החולים דנה דואק לילדים באיכילוב. בשלב הראשון נבדקים המשקל והגובה, ובמרפאות בבתי החולים מבוצעת לעיתים גם הערכת הרכב גוף, הכוללת מדידה של מסת השומן ומסת השריר". בנוסף, נבחנים מדדים רפואיים נלווים. "נבדק הפרופיל המטבולי, קיומם של סיבוכים כגון לחץ דם גבוה, כבד שומני, תנגודת לאינסולין או סוכרת, הפרעה בפרופיל השומנים וכן דום נשימה בשינה - תופעות המוכרות בקרב ילדים עם השמנה".
בהתאם לממצאים מתקבלת ההחלטה הטיפולית. "בהתאם לבדיקות הרכב הגוף, למשקל ולאחוזונים, מותאמת תוכנית הטיפול - לעיתים מדובר במעקב ואורחות חיים בלבד, ובמקרים אחרים בשילוב טיפול תרופתי", היא מסבירה. כאשר מתקבלת החלטה על טיפול תרופתי, המעקב נעשה צמוד יותר. "במצב כזה מתקיים מעקב חודשי, שבמהלכו נבחן הצורך בהעלאת מינון ונבדקת הופעת תופעות לוואי".

"לא לרדת מהר מדי"
פרופ' מורן לב מצביעה גם על מאפייניה הייחודיים של התרופה. "חשוב להדגיש שהתרופה החדשה מבוססת על הורמון שמופרש ממערכת העיכול, ולכן למומחי גסטרואנטרולוגיה יש תפקיד במתן מענה לסיבוכים שעלולים להופיע, כמו שלשולים או עצירות".
לדבריה, תחום הטיפול התרופתי בהשמנה נמצא בעיצומו של תהליך התפתחות. "אנחנו בעידן מתפתח של טיפול תרופתי, עם טיפולים נוספים שנמצאים בפיתוח – גם במבוגרים. התקווה היא שבעתיד נוכל להתאים טיפול תרופתי למטופל בצורה מדויקת יותר, כאשר הדגש אינו על הרזיה, אלא על שימור אחוזוני BMI תקינים".
האם אפשר לרדת במשקל מהר מדי?
"כן, ואנחנו לא רוצים את זה", אומרת פרופ' מורן לב. "ירידה מהירה עלולה לפגוע בהרכב הגוף, ולכן יש חשיבות רבה למעקב רפואי". עם זאת, פרופ' לבנטל מדגישה כי אין ציפייה לירידה חדה או מיידית. "אנחנו לא מצפים שילד שחי עם השמנה קיצונית יהפוך בתוך מספר חודשים לילד במשקל בריא. זה תהליך".
מה נחשבת הצלחה בטיפול?
פרופ' מורן לב מגדירה את יעד הטיפול באופן ברור. "המטרה היא ירידה באחוזוני ה-BMI אל תוך הטווח התקין, כלומר מתחת לאחוזון 85, ותהליך זה חייב להיעשות בצורה מדורגת". לדבריה, חשוב להבין את נקודת המוצא של רבים מהמטופלים. "רבים מהילדים שמתחילים את הטיפול נמצאים במצב של כ-200% מעל אחוזון 95. בדרך כלל מדובר בהשמנה חמורה מאוד, הרבה מעבר לאחוזוני 95".

הירידה במשקל חייבת להיות מבוקרת ומלווה בפעילות גופנית, בין היתר משום שלזריקות הרזיה יש אפקט של דילול מסת השריר. "הירידה צריכה להיות הדרגתית מאוד עד להגעה לטווח התקין, תוך שמירה על הרגלי אכילה נאותים, פעילות גופנית ושימור מסת השריר - וללא התפתחות של הפרעות אכילה בילדים".
תוך כמה זמן רואים שיפור במדדים הבריאותיים?
"המדד הראשון שאנחנו בודקים הוא אכן הירידה באחוזוני ה-BMI", אומרת פרופ' מורן לב. "לאחר כשלושה חודשים, חצי שנה ושנה, אנו מצפים לראות גם שינויים בבדיקות הדם – באנזימי הכבד, בפרופיל השומנים ובמשק הסוכר".
לדבריה, הן הנתונים המחקריים והן הניסיון הקליני תומכים בממצאים אלה. "המחקרים הגדולים שבחנו את יעילות הטיפול עקבו אחר המטופלים במשך שנה של טיפול תרופתי, אך בפועל, בניסיון המרפאתי, ניתן לעיתים לראות שיפור כבר לאחר שישה חודשים ואף לאחר שלושה חודשים".
ומה עם הבריאות הנפשית של בני הנוער?
"זה נושא משמעותי מאוד", מדגישה פרופ' מורן לב. "במחקרי התרופה עקבו גם אחר היבטים של איכות חיים, ונמצא שיפור בשאלונים שנבחנו לאורך תקופת המעקב". לדבריה, ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של ליווי נפשי כחלק בלתי נפרד מהטיפול. "לכן חשוב שפסיכולוג או פסיכולוגית יהיו חלק מהצוות המלווה את התהליך, ויתנו מענה למצב הרוח של הילד ולתפקוד היומיומי".
2 צפייה בגלריה


פרופ' מורן לב: "הפסיכולוג או הפסיכולוגית הם חלק בלתי נפרד מהצוות במרפאה, לצד הרופאה והדיאטנית"
(צילום: Shutterstock)
היא מוסיפה כי במקרים לא מעטים קיימים גם קשיים רגשיים נלווים. "לעיתים יש דיכאון וחרדה המלווים עודף משקל והשמנה, ומדובר באתגר רגשי שדורש התייחסות מקצועית". לדבריה, ההיבטים הנפשיים נבחנו גם במסגרת המחקרים. "חשוב לדעת שמדובר בנושא שנחקר ונבדק, תוך שימוש בשאלונים להערכת איכות חיים במסגרת מחקרי התרופה".
במרפאה עצמה, היא מדגישה, הטיפול מתבצע בגישה של צוות שמשלב אנשי ונשות מקצוע מגוונים. "הפסיכולוג או הפסיכולוגית הם חלק בלתי נפרד מהצוות במרפאה, לצד הרופא והדיאטנית. במקרים שבהם עולה חשד לקושי רגשי משמעותי, מומלץ גם על ליווי פרטני, אחד על אחד, עם פסיכולוגית".
כניסת הטיפול לסל מעוררת תקווה לשינוי רחב יותר. "יש עלייה בשיעור הילדים והמתבגרים שחיים עם השמנה", אומרת פרופ' לבנטל. "מחקרים מראים שאם הם ממשיכים עם ההשמנה הזו, הם חשופים לשנים רבות של תחלואה הנלווית להשמנה. אני מקווה שהטיפול יביא לשיפור מטבולי, ובהמשך גם לבריאות טובה יותר. זו מטרת הטיפול".
גם פרופ' מורן לב רואה בהחלטה צעד משמעותי ברפואה מונעת. "היופי הוא שהבינו את החשיבות של טיפול בילדים. אנחנו רוצים מבוגרים בריאים יותר, והילדים הם העתיד. ברגע שנעזור להם לבצע שינוי משמעותי במהלך החיים, נגדיל את הסיכוי לאוכלוסיית מבוגרים גדולה ובריאה יותר. זו המטרה".







