קרם הגנה, כובע וביגוד מגן הם עדיין הדרך המוכחת להפחתת נזקי שמש - אבל מחקר חדש מארה"ב בדק אם גם לתזונה יש מה לתרום. הממצאים הראשוניים, שפורסמו בכתב העת ACS Nutrition Science, מצביעים על שינויים ביולוגיים מסוימים בעור לאחר צריכת ענבים במשך שבועיים - אך רחוקים מלהוכיח הגנה מפני נזקי שמש.
החוקרים לא בדקו מניעת כוויות שמש, סרטן עור או האטת הזדקנות, ואינם מציעים להחליף אמצעי הגנה מוכרים - אלא בחנו האם צריכת ענבים קשורה לשינויים ביולוגיים בעור, ובהם תגובת העור לקרינה, סמנים של נזק חמצוני ופעילות גנים, ולא מציעים להחליף אמצעי הגנה מוכרים.
קשר שנחקר כבר שנים רבות
המחקר החדש, מבוסס על ניתוח נוסף של דגימות שנאספו במסגרת ניסוי קליני קודם שכלל 29 משתתפים. באותו ניסוי נבדקה השפעת צריכת ענבים במשך שבועיים על תגובת העור לקרינת UV, לצד בדיקות של מיקרוביום ומטבוליזם.
המשתתפים צרכו במשך שבועיים אבקת ענבים מיובשת בהקפאה, בכמות המקבילה לשלוש מנות ענבים טריים ביום. האבקה הורכבה מענבים אדומים, ירוקים ושחורים, ונועדה לשמר את התרכובות הפעילות הטבעיות שבפרי.
בניסוי המקורי נבדק מדד שנקרא MED - המינון המינימלי של קרינת UV שנדרש כדי לגרום לאדמומיות אחידה בעור. לאחר תקופת צריכת הענבים נמצא כי אצל תשעה מתוך 29 משתתפים - כ-31% - נדרשה חשיפה גבוהה יותר לקרינת UV כדי להגיע לאותה תגובה עורית. אצל שלושה מהם האפקט נמשך גם חודש לאחר הפסקת ההתערבות.
ד"ר מוחמד סחצילום: מכבי שירותי בריאותבנוסף זוהו אצל חלק מהמשתתפים הבדלים בהרכב חיידקי המעי ובמסלולים מטבוליים שונים. החוקרים העלו אפשרות שמעורב כאן "ציר מעי-עור" - קשר ביולוגי בין שינויים במעי לבין תהליכים בעור - אך הדגישו כי מדובר בהשערה שעדיין לא הוכחה.
"הקשר בין תזונה לבריאות העור נחקר כבר שנים רבות, בעיקר סביב מזונות עשירים בנוגדי חמצון ובפוליפנולים - כמו עגבניות, תה ירוק, רימונים ופירות יער", אומר ד"ר מוחמד סח, מומחה לעור ומין במכבי שירותי בריאות מחוז צפון. "בחלק מהמחקרים אכן נצפתה השפעה מסוימת על תגובת העור לקרינת UV, אך ככלל מדובר באפקט מתון יחסית".
שיר אלפי-זגר, דיאטנית קלינית מכללית, מסבירה כי "הממצאים האלה מתחברים לתחום שהולך ומתפתח בשנים האחרונות, שלפיו לתזונה עשויה להיות השפעה גם על בריאות העור - לא רק על מדדים מטבוליים כמו סוכר וכולסטרול. תזונה עשירה בפירות, ירקות ומקורות לנוגדי חמצון קשורה לבריאות כללית טובה יותר, וייתכן שגם לתמיכה בתפקוד העור".
שיר אלפי-זגרצילום: נועה גל בשארילאחר שסיימו לנתח את תוצאות הניסוי המקורי, החוקרים חזרו לאותן דגימות עור ובדקו שאלה נוספת: האם לצד השינויים בתגובת העור לקרינה, התרחשו גם שינויים בפעילות הגנים בתוך רקמת העור עצמה.
שינויים ברמת הפעילות של הגנים
במסגרת ניתוח ההמשך נבדקה פעילות הגנים בתוך רקמת העור באמצעות ביופסיות שנאספו באותו ניסוי. אחת מנקודות המפתח במחקר היא שמכלל הדגימות שנאספו, רק ארבע מערכות מלאות של ביופסיות עברו את בקרת האיכות הנדרשת לניתוח גנטי מלא. כל ארבע המשתתפות היו נשים עם סוג עור פיצפטריק III - וכולן דווקא לא הראו עלייה במדד ה-MED לאחר צריכת הענבים.
כלומר, החוקרים ביקשו לבדוק האם גם אצל מי שלא נראו "מגיבים" במדד הקליני, עדיין מתרחשים שינויים ביולוגיים בעור.
3 צפייה בגלריה
החוקרים מדגישים: הממצאים ראשוניים ואינם מחליפים קרם הגנה או אמצעי הגנה מהשמש
(צילום: Shutterstock)
הניתוח הראה כי לאחר צריכת הענבים נצפו שינויים בביטוי גנים - כלומר ברמת הפעילות של גנים מסוימים, ולא בשינוי של ה-DNA עצמו. לפי החוקרים, נמצאה פעילות מוגברת במסלולים הקשורים ליצירת שכבת ההגנה החיצונית של העור, להתמיינות תאי עור ולחיזוק המחסום העורי מול גורמים סביבתיים - ובהם תהליכי קרטיניזציה וקורניפיקציה.
החוקרים כותבים כי זהו, להבנתם, הדיווח הראשון שמדגים שינוי בביטוי גנים בעקבות צריכת ענבים ברקמת גוף אנושית שאינה תאי דם היקפיים.
ד"ר רון יניבצילום: דוברות מאוחדתד"ר רון יניב, מומחה לרפואת עור ואסתטיקה ומנהל תחום רפואת העור במאוחדת, מסביר כי "למרות שמדובר במחקר קטן מאוד, לא מדובר בשינויים אקראיים. התהליכים שנצפו - כמו קרטיניזציה וקורניפיקציה - הם מנגנונים מוכרים שמעורבים בחיזוק מחסום העור ובהתמודדות שלו עם גורמים סביבתיים. מצד שני, צריך לזכור שהממצאים לגבי פעילות הגנים מבוססים על ארבע משתתפות בלבד, ולכן מדובר במדגם קטן מדי כדי להסיק ממנו מסקנות קליניות או לדעת אצל מי האפקט בכלל עשוי להופיע".
פחות עקה חמצונית
ממצא נוסף שנמצא במחקר היה ירידה ביצירת מלונדיאלדהיד (MDA) - סמן ביולוגי המקושר לנזק חמצוני לאחר חשיפה לקרינת UV. הירידה הזו נצפתה בכלל האוכלוסייה שנבדקה במדד זה, וגם אצל אותן ארבע משתתפות שלא הראו שינוי במדד ה-MED.
עם זאת, החוקרים לא הראו שהירידה הזו היא תוצאה של השינויים בביטוי הגנים, ולא הוכיחו קשר סיבתי בין הממצאים השונים - אלא תיארו אותם כממצאים שנצפו במקביל.
לדברי ד"ר יניב, "מלונדיאלדהיד הוא סמן מוכר לנזק חמצוני שנגרם בעקבות חשיפה ל-UV, ולכן ירידה שלו היא ממצא ביולוגי מעניין. אבל חשוב להבין את הגבול: זה עדיין לא אומר שנמדדה פחות הזדקנות עור, פחות קמטים, פחות כוויות שמש או פחות סרטן עור. מדובר בביומרקר, ולא בתוצאה קלינית".
בהקשר הזה מזכיר ד"ר יניב כי ענבים אינם המזון היחיד שנחקר בהקשר של תגובת העור לשמש. "יש מחקרים שבחנו גם רכיבים כמו ליקופן מעגבניות, פוליפנולים מתה ירוק, בטא-קרוטן ופיגמנטים נוספים בעלי פעילות נוגדת חמצון. בחלקם נצפתה השפעה מסוימת על תגובת העור לקרינת UV, אבל בדרך כלל מדובר באפקט מתון יחסית".
ד"ר סח מסביר כי "המחקר החדש מציג כיוון מחקרי מעניין בנוגע להשפעה האפשרית של תזונה על תגובת העור לקרינת UV, אבל חשוב להסתכל על הממצאים בזהירות. החוקרים מצאו שאצל חלק מהמשתתפים נדרשה חשיפה גבוהה יותר לקרינה כדי לגרום לאדמומיות לאחר צריכת ענבים במשך שבועיים, ובמקביל נצפו שינויים במדדים הקשורים לעקה חמצונית ולתפקוד מחסום העור".
לדבריו, ירידה בסמנים של נזק חמצוני יכולה לרמז על השפעה ביולוגית מסוימת, משום שעקה חמצונית היא אחד המנגנונים המרכזיים המעורבים בנזקי שמש ובהזדקנות העור. "עם זאת, בשלב הזה עדיין אין הוכחה שמדובר בהגנה קלינית ממשית מפני נזקי שמש או סרטן עור, ולא כל שינוי שנמדד במעבדה מתורגם בהכרח לתועלת רפואית מוכחת לאורך זמן".
הקשר בין תזונה לעור
בנוסף, נצפו שינויים בפרופיל השומנים בדם לאחר צריכת הענבים. החוקרים מציינים כי חלק מהשומנים שעלו במחקר נקשרו בעבר לתפקוד מחסום העור ולהשפעות ביולוגיות שונות, אך מדגישים שהמשמעות הקלינית של הממצא אינה ברורה בשלב זה.
החוקרים מעלים השערה שההשפעה האפשרית אינה נובעת רק מפעילות נוגדת חמצון ישירה, אלא מתגובה "נוטריגנומית" - כלומר השפעה של רכיבי המזון על פעילות גנים דרך מנגנונים ביולוגיים שונים, ובהם גם המיקרוביום במעי.
אלפי-זגר מסבירה כי לא במקרה נבחרו ענבים למחקר . "זהו אחד הפירות שנחקרו יחסית הרבה בתחום, בין היתר בגלל השילוב הרחב של נוגדי חמצון ופוליפנולים שפועלים יחד. מחקרים קודמים העלו אפשרות שלענבים עשויה להיות השפעה על סטרס חמצוני, תהליכים דלקתיים ומנגנונים הקשורים לנזקי קרינה - ובמחקרים בבעלי חיים אף נצפו השפעות על מדדים הקשורים לנזקי עור מחשיפה לשמש".
לדבריה, במסגרת הניסוי המקורי החוקרים בדקו לא רק את תגובת העור לקרינה, אלא גם את המיקרוביום במעי, סמנים ביולוגיים הקשורים לנזק חמצוני ל-DNA ומטבוליטים בשתן. בהמשך הם חזרו לנתוני המחקר כדי לבדוק האם התרחשו גם שינויים בפעילות הגנים ברקמת העור.
ד"ר יניב מוסיף כי "נכון להיום, קרם הגנה עם SPF גבוה, ביגוד מגן והימנעות מחשיפה בשעות השיא הם עדיין הכלים היחידים שנתמכים בראיות מבוססות".
חשוב לציין כי המחקר מומן בחלקו על ידי ועדת ענבי המאכל של קליפורניה, ושניים מהחוקרים משמשים כיועצים מדעיים שלה - נתון שצוין בגילוי הנאות של המאמר. לדברי המומחים, המסר החשוב לציבור הוא שלא מדובר בתחליף לקרם הגנה, לביגוד מגן או להימנעות מחשיפה מוגזמת לשמש. "גם אם בעתיד יימצא שלתזונה יש תפקיד מסוים בהפחתת נזקי שמש, היא תהיה לכל היותר שכבת הגנה נוספת - ולא פתרון בפני עצמו".
