השבוע התקיימה ישיבה ראשונה של ועדת סל התרופות לשנת 2023, בראשותה של פרופ' דינה בן יהודה, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית וראש המערך ההמטולוגי בהדסה. ואולם, מבחינת המלצות דוח מבקר המדינה, שפורסם בחודש מאי השנה, עולה כי בכל הנוגע להתנהלות הוועדה הקרובה – חלק גדול מההמלצות כלל לא יושמו. בארגוני החולים מותחים ביקורת חריפה על כך וטוענים להיעדר שקיפות ושיתוף, כמו גם מצביעים שם על ביצוע לקוי בהיבטים נוספים שאמורים להנגיש את עבודת הוועדה לציבור.
עוד על ועדת סל התרופות:
"נמצא כי מודל השקיפות בהרחבת סל שירותי הבריאות לוקה בחסר", צוין בדוח המבקר. הוא הצביע, בין היתר, על ועדת המשנה של ועדת הסל, שאינה פתוחה לציבור אך מתקבלות בה החלטות מכריעות במיוחד. "כל חבריה הם נציגי ממשלה ונציגי קופות החולים ולא משתתף בה נציג ציבור. גם עיתונאים אינם מורשים לנכוח בדיוניה אף שהם נוכחים בדיוני ועדת הסל. בנוסף, הפרוטוקולים של הוועדה אינם מתפרסמים לציבור", נכתב בדוח.
2 צפייה בגלריה
ועדת סל הבריאות 2023. "מודל השקיפות בהרחבת סל שירותי הבריאות לוקה בחסר", נכתב סדוח המבקר
(צילום: שאל גולן)
יש לציין כי בעניין זה גם השנה דיוני ועדות המשנה יישארו סגורים, הפרוטוקולים שלהם לא יתפרסמו ותוכנם יישאר חסוי. כך גם לגבי פורום הטכנולוגיות שמנפה ומסנן את התרופות שיגיעו בסופו של דבר לדיון בוועדה. הפורום, לדברי המבקר, "דחה בשנים 2022-2018, 46 אחוז מהבקשות להכללת טכנולוגיות שאינן תרופות ותשעה אחוזים מהבקשות להכללת תרופות, אולם הפרטים בנוגע לדחיות אינם מובאים לידיעת ועדת הסל, לכן לוועדה אין תמונת מצב מלאה בנוגע לבקשות שהוגשו, וגורמים שתהליך הרחבת הסל נוגע להם, לא יכולים להסיק מסקנות בנוגע למאפייני הבקשות שנדחו".
הפרוטוקולים טרם פורסמו
המבקר התייחס גם לפרוטוקולים המחויבים בפרסום של ועדת הסל. יש לציין כי עד כה, שנה לאחר תחילת הפעילות של ועדת הסל הקודמת, הפרוטוקולים טרם פורסמו ולא עלו לאתר האינטרנט של משרד הבריאות, כפי שאמור היה לקרות. על כך כתב המבקר: "הפרוטוקולים של דיוניה מתפרסמים בעיכוב, שמשכו בשנים 2020-2018 היה 109 עד 160 ימי עבודה, דבר הגורם לפגיעה בשקיפות ועלול להקשות על מגישי ההצעות שנדחו להגיש בקשות חוזרות מעודכנות, בהקדם האפשרי והרלוונטי".
גם השנה דיוני ועדות המשנה יישארו סגורים, הפרוטוקולים שלהם לא יתפרסמו ותוכנם יישאר חסוי. כך גם לגבי פורום הטכנולוגיות שמנפה ומסנן את התרופות שיגיעו בסופו של דבר לדיון בוועדה
המבקר גם התייחס לכך שעל אף שישנם נציגי ציבור החברים בוועדה – אף אחד מהם לא מגיע מעמותות החולים.
עניין נוסף הוא היעדר הגדרת תרופות "קלאס אפקט", כלומר תרופות מאותה קבוצה טיפולית שאינן מכילות אותו חומר פעיל, מה שמאפשר לקופות לתת תרופה דומה אך לא זהה למבוטחים, לעיתים משיקולים מסחריים, אך גם מרחיב את האפשרויות הטיפוליות בחולה. "על אף המחלוקת העקרונית הנמשכת בעניין הגדרת תרופות כקלאס, משרד הבריאות לא קבע קווים מנחים להגדרת תרופות כקלאס אפקט".
משרד הבריאות: שקיפות התהליך זוכה לשבחים
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד מקפיד על שקיפות התהליך והעברת המידע לציבור בדרכים שונות, כאשר שקיפות התהליך זוכה לשבחים בארץ ובעולם. בדיונים מתאפשרת נוכחות עיתונאים, עיקרי ההחלטות של ועדת הסל מפורסמים באתר המשרד מספר ימים לאחר כל ישיבה ומאפשרים לכל המעוניין לעקוב אחר החלטותיה, לערער עליה בזמן אמת או לפנות לוועדה.
2 צפייה בגלריה
במרד הבריאות מדגישים: "במהלך דיוני הוועדה יו"ר הוועדה אף נפגש עם עמותות חולים". פרופ' דינה בן יהודה
(צילום: קרן דניאלי)
"בנוסף, כל מגיש בקשה המעוניין בקבלת משוב על החלטות הוועדה, יכול להיות בקשר עם האגף להערכת טכנולוגיות בסל הבריאות. פגישות אלו מתבצעות באופן תדיר בחודשי השנה הראשונים לקראת עדכון הסל לשנה העוקבת, ומאפשרות למגישי הבקשה לקבל פידבק לגבי ההגשה והשיקולים בוועדה.
"משרד הבריאות עושה מאמצים לעמוד בלוחות הזמנים הנדרשים לפרסום התמלילים. יש לציין שחלק מהעיכוב בשנים אלו נובע מעיכוב בקבלת הפרוטוקולים מהחברה המתמללת, צמצום כוח אדם, עומסים חריגים על הצוות שמטפל בפרוטוקולים בשל הקורונה ועוד. לצד זאת, ועדת המשנה עוסקת במידע רגיש ביותר הנוגע למספרי חולים, עלויות של תרופות וסודות מסחריים, ולכן יש חשיבות לשמירת המידע מבלי לפגוע בתהליך.
"באשר לנציג עמותות החולים, בוועדת הסל יש ארבעה נציגי ציבור מתחומים משפטיים, אתיים, חברתיים ועוד. משרד הבריאות מאפשר לכל המעוניין, כולל חולים, להשתתף בתהליך ולהגיש את התייחסותו האישית וניסיונו מטיפול מסוים והיא מובאת בפני חברי עדת הסל. במהלך דיוני הוועדה יו"ר הוועדה אף נפגש עם עמותות חולים, וכן ניתן לפנות לחברי הוועדה בדרכים נוספות.
לגבי תרופות קלאס אפקט, הקווים המנחים להכללת תרופה במנגנון קלאס אפקט הוגדרו בעבר על ידי היועצת המשפטית של משרד הבריאות. המשרד סבור כי יש לבחון כל דבר לגופו בהתייעצות עם המומחים המקצועיים ואין לעשות הכללות בנושא. יש לנהוג בזהירות בהנחות הקלאס אפקט שאינן זהות למוצרים גנריים והמשמעות הקליניות הנגזרות מכך יכולות להיות שונות.
ד״ר שני שילה מייסדת ומנכ״לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה: "ועדת הסל אמורה להנגיש את התרופות בראש ובראשונה עבור החולים ועל אף שיש מקום לארבעה נציגי ציבור, לא נמצא ולו מקום אחד לנציגי החולים להשמיע את קולם בדיונים. גם מבקר המדינה מצא שמדיניות זו מטרידה ואינה מניחה את הדעת ולכן ראוי שמשרד הבריאות יישם עוד השנה את המלצות מבקר המדינה״.
