בין כל היוזמות לסיוע לפצועי ולפצועות המלחמה שנמשכת כמעט שנתיים, בולטת השופטת בדימוס דרורה בית אור (81) מראש העין שמסייעת בהתנדבות למי שנפגעו במהלך שירותם ושזקוקים לייעוץ במיצוי זכויותיהם. בסוף השבוע פרסמה בפייסבוק פוסט מרגש: "אני מציעה בהתנדבות את הניסיון המשפטי שלי כשופטת בדימוס, שישבה בערכאות ערעור על ועדות רפואיות בעניינם של חיילים למי שמעוניין או מתלבט אם לפנות לאגף השיקום".
צפו בריאיון של דרורה בית אור לאלכסנדרה לוקש באולפן ynet:
השופטת בדימוס שעוזרת בהתנדבות לפצועים
(צילום: ליאור שרון)
בריאיון באולפן ynet, אמרה בית אור: "במשך עשר שנים אספתי הרבה ידע וניסיון בהבנה של הניואנסים של החוק, כאשר בבית משפט אתה שומע את התובע שהוא החייל, את את הרופאים משני הצדדים שדנים בתיקים האלה. כשפרצה המלחמה, החלטתי שאני יכולה לעזור להרבה חיילים בפניות שלהם לאגף השיקום, לאו דווקא רק מהמלחמה הזאת, חיילים בכלל, ולא בדגש רק על פוסט טראומה, אלא כל כל פגיעה וכל תביעה שיש לחיילים מול אגף השיקום. אנחנו יודעים שהבירוקרטיה היא מאוד מאוד לא פשוטה, מסורבלת. אנשים פגועים, פצועים, קשה להם. ואני הרגשתי שאני יכולה לייעץ להם".
לדבריה, "היו הרבה מאוד טענות נגד הפעילות של אגף השיקום וחלקן היו בצדק. הדברים נמשכים הרבה זמן, היחס לא תמיד היה יחס הוגן לאנשים, אבל המלחמה הזאת כן הביאה את אגף השיקום להתייחס באמת בצורה עניינית ואכפתית". יחד עם זאת ציינה שיש עדיין תהליכים שאינם פשוטים לחיילים. "עזרה והכוונה וייעוץ ותמיכה, אפילו ממש תוך כדי שהם צריכים לעשות את התהליך הזה, גיליתי שזה מאוד מאוד עוזר לאנשים".
1 צפייה בגלריה
"הם צריכים כל הזמן את החיזוק הזה". השופטת בדימוס דרורה בית אור מסייעת בהתנדבות לפצועים
(צילום: טל שניידר)
איך זה עובד?
"אני מלווה אותם. אם זו התחלה של התהליך, אני שומעת מה הפרטים: מה קרה להם פחות או יותר, איפה הם נפצעו, בני כמה הם. ברגע שאני מבינה שהפנייה היא לחייל או חיילת שנמצאים בתחילת התהליך ולא יודעים מה לעשות, שהם מבולבלים וקשה להם - אני הולכת איתם ממש צעד-צעד. אני אומרת להם היכן לגשת באתר של אגף השיקום, איפה הטופס שהם צריכים נמצא. משם אנחנו מתחילים למלא את הטופס שלב אחר שלב. אחר כך אני אומרת להם 'אחרי שתשלימו את התהליך, אם אתם רוצים - תחזרו אליי'. חלק חוזרים".
"חלק חוזרים אליי לאחר מכן ואומרים 'תודה, קיבלנו 80 או 50 אחוזי נכות', ואני מזכירה להם שלא בגללי הם קיבלו את זה, אלא בגלל הסיפור שלהם. אני פשוט עזרתי קצת עם התיאום, עם לתאר באופן יותר ויזואלי מה הולך להיות שם. גם חיזקתי אותם. שילכו עם התחושה שמגיע להם, שידעו שהם גיבורים - משהו שמאוד חשוב להם"
אחד החסמים הגדולים של הפונים להכרה, הוא הוועדה הרפואית. בית-אור מעניקה תמיכה וליווי מקצועי לחיילים טרם התייצבותם. "הוועדה הרפואית זה משהו יותר מלחיץ, יותר רשמי, ויש כל מיני שמועות: שיש רופא שהוא ככה ורופא שהוא כזה. הרופאים שנמצאים שם יושבים ושואלים שאלות, ממש כמו בבית משפט", אומרת בית אור. "אפילו, אם זה נניח בדיקות פיזיות, לא בדיקות נפשיות - עושים ממש בדיקה שם. התהליך הזה כמובן מאוד מלחיץ, והם שוכחים את הדברים".
איך את עוזרת להם עם זה?
"למשל, לפני זה אני אומרת להם להתכונן עם המסמכים, לשבת בבית, ואם הם יכולים, לבוא עם איזה חבר, מישהו שיכול לתמוך בהם. יש מקרים שבהם ועדה נותנת נניח לאשתו של חייל נשוי להיכנס איתו. אני פשוט מחזקת אותם לקראת הוועדה ומסבירה להם שיכול להיות שיהיה קשה".
היא מסכמת: "חלק חוזרים אליי לאחר מכן ואומרים 'תודה, קיבלנו 80 או 50 אחוזי נכות', ואני מזכירה להם שלא בגללי הם קיבלו את זה, אלא בגלל הסיפור שלהם. אני פשוט עזרתי קצת עם התיאום, עם לתאר באופן יותר ויזואלי מה הולך להיות שם. גם חיזקתי אותם. שילכו עם התחושה שמגיע להם, שידעו שהם גיבורים - משהו שמאוד חשוב להם. יש לכל חייל סיפורים נורא קשים, של פגיעות קשות, דברים שקשה לתאר, והם צריכים כל הזמן את החיזוק הזה".
