בשיתוף סאנופי
בשנים האחרונות רופאים ברחבי העולם מזהים מגמה ברורה: עלייה מתמשכת בשכיחות מחלות דלקתיות מסוג 2 (Type 2 inflammation). מדובר בתגובה של מערכת החיסון, העומדת בבסיס שורה של מחלות נפוצות – בהן אסתמה אלרגית, אטופיק דרמטיטיס ודלקת כרונית בסינוסים עם פוליפים באף. למרות שהמחלות יכולות להתבטא באיברים שונים - בעור, בדרכי הנשימה או במערכת העיכול - המחקר הרפואי מראה כי כולן נובעות ממנגנון חיסוני דלקתי משותף קדום.
למרות שהמחלות יכולות להתבטא באיברים שונים, המחקר הרפואי מראה כי כולן נובעות ממנגנון חיסוני דלקתי משותף
(צילום: shutterstock)
במקרים מסוימים, המחלות האלו אינן מופיעות בנפרד. אצל חלק מהמטופלים מדובר למעשה ברצף של ביטויים שונים של אותה נטייה דלקתית, שלעיתים מתחילה בילדות ויכולה להתפתח גם במהלך השנים. הבנה של הקשר הזה משנה בהדרגה גם את הדרך שבה רופאים ורופאות מאבחנים ומטפלים באותן מחלות.
במקום לתקוף פולשים, תוקפים את הגוף
כדי להבין את מקור המחלות האלה צריך לחזור אחורה בזמן, הרבה לפני עידן הרפואה המודרנית. פרופ' אהרון קסל, מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית ולרפואת ילדים ומנהל המכון לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית במרכז הרפואי "בני ציון", מסביר שלמעשה מדובר במנגנון הגנה קדום שהתפתח במהלך האבולוציה. "במשך מיליוני שנים בני אדם חיו בעולם מלא טפילים, בעיקר תולעים", הוא מסביר. "כדי להתמודד איתם התפתחה בגוף מערכת חיסון מיוחדת - המערכת של דלקת מסוג 2. היא נועדה לזהות את הטפילים ולהוציא אותם מהגוף או למנוע מהם לחדור לגוף. התגובה הזו מערבת תאים שונים של מערכת החיסון כגון אאוזינופילים ותאי פיטום, ונוגדנים מסוג ) IgEחלבונים של מערכת החיסון המעורבים בתגובה אלרגית(. התוצאה היא תגובות כמו גרד בעור, למניעת חדירתם של הפרזיטים דרך העור , יצירת ריר או שיעול , פליטת הפרזיטים מדרכי נשימה – מנגנונים שנועדו להרחיק את הפולשים מהגוף".
"היום, הודות לשיפור ברמת התברואה, זמינות של מים נקיים ורפואה מתקדמת, החשיפה לטפילים ירדה מאוד. עם זאת המערכת החיסונית הזו עדיין קיימת ופועלת, אבל במקרים מסוימים היא מפעילה את אותה תגובה חזקה דווקא כלפי גירויים לא מזיקים כמו אבקנים, קרדית אבק הבית או מזונות מסוימים. כך נוצרת תגובת יתר של מערכת החיסון, הבסיס למחלות האלרגיות השונות", מסביר פרופ׳ קסל.
מחלות שונות - מנגנון אחד
אחת ההבנות המרכזיות בשנים האחרונות היא שהמחלות הללו אינן מבודדות זו מזו. למרות שהן מתבטאות באיברים שונים, מדובר במנגנון דלקתי דומה. כאשר מערכת החיסון מופעלת במסלול של דלקת מסוג 2 משתחררים חומרים המעודדים תגובה אלרגית. הגוף מייצר יותר נוגדני IgE ומגייס תאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים - תאים הקשורים לתגובה אלרגית. התוצאה היא דלקת כרונית שיכולה להופיע בעור, בדרכי הנשימה, בסינוסים או בוושט.
פרופ' אהרון קסלצילום: מאיה קסלהנטייה הזו יכולה להיות קשורה גם לגנטיקה?
"יש אנשים עם נשאות למוטציות בגנים מסוימים שמגבירים את החדירות של העור. לדוגמה, מוטציות בגן פילגרין מעלות מאוד את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס, והן גם קשורות לשכיחות גבוהה יותר של אלרגיות למזון או דלקת אאוזינופילית של הוושט. כלומר, במקרים רבים מדובר בשילוב של נטייה תורשתית בשילוב גורמים סביבתיים. אצל ילדים רבים הרצף הזה מתחיל מוקדם מאוד, לעיתים כבר בשנות החיים הראשונות. התופעה הזו מוכרת בעולם הרפואה בשם ׳המצעד האטופי׳".
פרופ' קסל ממשיך ומסביר כי בקרב תינוקות קטנים המופע הראשון יהיה אטופיק דרמטיטיס, בהמשך אותם ילדים עלולים לפתח אלרגיות למזון או דלקת של הוושט, ובגיל בוגר יותר יש להם נטייה גבוהה יותר לחלות באסתמה ונזלת אלרגית. "לא כל ילד יעבור את כל שלבי הרצף, אך אטופיק דרמטיטיס נחשבת גורם סיכון מרכזי להתפתחות של תופעות אלרגיות נוספות".
העלייה בשכיחות ומה השתנה
בעשורים האחרונים נרשמת עלייה מתמשכת בשכיחות מחלות אלו, במיוחד במדינות מערביות ובקרב ילדים ובני נוער. ההסברים לכך מורכבים, אך חלקם קשורים לאורח החיים המודרני. "העולם היום נקי יותר", מבהיר פרופ' קסל. "אבל יש גם גורמים כמו זיהום אוויר. כל אלה יכולים לפגוע בעור ובדרכי הנשימה, להעלות את החדירות שלהם ולגרום לכך שהסיכוי לאלרגיה עולה. שינויים סביבתיים, תזונה מערבית, חשיפה לעשן ושינויים בהרכב החיידקים במעי הם חלק מהגורמים האפשריים שנחקרים כיום", מוסיף פרופ׳ קסל.
למרות שחלק מהמחלות מתחילות בילדות, הביטוי שלהן יכול להשתנות עם השנים. אצל מבוגרים, למשל, תהליכים דלקתיים בדרכי הנשימה או בריאות יכולים להופיע גם ללא אלרגיה ברורה. "בגיל מבוגר אנחנו רואים לעיתים תהליך דלקתי בלי בסיס אלרגי", אומר פרופ׳ קסל. "זה יכול להיות קשור לחשיפה ממושכת לזיהום אוויר, לכימיקלים או לעישון. כלומר, גם אם הסיפור מתחיל בילדות - הוא יכול להמשיך ולהתפתח בצורות שונות לאורך החיים".
לצד גורמים גנטיים וסביבתיים, גם למצב הנפשי עשויה להיות השפעה על מהלך המחלה. "סטרס כרוני עלול להגביר את הפעילות של תאים במערכת החיסון שמעורבים בדלקת מסוג 2", אומר פרופ' קסל. "הוא מעלה את הרמה של נוגדני IgE ואת מספר האאוזינופילים. הקשר הזה נובע מהאינטראקציה בין מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית ומערכת החיסון. בנוסף, עצבים תחושתיים בעור, בדרכי הנשימה ובוושט משחררים חומרים שיכולים להגביר את התהליך הדלקתי. בסופו של דבר הסטרס משדר למערכת החיסון כאילו הגוף נמצא בסכנה. גם אם אין פולש אמיתי, התהליך הדלקתי מחמיר. התוצאה יכולה להיות החמרה בתסמינים - יותר גרד בעור, יותר שיעול או החמרה באסתמה" .
אבחון אחר, טיפולים חדשים
ההבנה שמדובר ברצף של מחלות משנה גם את הגישה הרפואית לאבחון ולטיפול. האבחון מבוסס בדרך כלל על שילוב של תסמינים ובדיקות מעבדה. במקרים של חשד לאלרגיה נעזרים בבדיקות דם או בטסטים שמזהים תגובה אלרגית. בדיקות נוספות יכולות להראות עלייה בתאים המעורבים בדלקת מסוג 2. "מי שמאבחן בדרך כלל הוא רופא מומחה לאלרגיה ואימונולוגיה - אלרגולוג", מסביר פרופ' קסל. "הייחוד של אלרגולוג הוא שהוא לא מתמקד באיבר אחד, אלא מסתכל באופן הוליסטי על כל התמונה הרחבה - עור, ריאות, מערכת העיכול וכדומה. במקרים רבים מתקיים גם שיתוף פעולה עם רופאים מתחומים נוספים, כמו רופאי עור, רופאי ריאות או מומחי אף-אוזן-גרון".
גם הטיפול בחלק ממחלות האלו משתנה בשנים האחרונות. לדבריו של פרופ' קסל "בעבר, הטיפול המרכזי היה שימוש בסטרואידים וטיפולים אימונוסופרסיביים קונבנציונליים נוספים- תרופות שמדכאות את מערכת החיסון בצורה רחבה ולעיתים גורמות לתופעות לוואי. " כיום פותחו טיפולים מתקדמים שמכוונים בצורה מדויקת יותר למנגנון הדלקתי: התרופות הביולוגיות שמנגנון הפעולה שלהם יפורט בהמשך ותרופות מקבוצת מעכבי הג'אק שפועלות על ידי הפחתת פעילות היתר של מערכת החיסון על ידי חסימת אותות שמעודדים דלקת.
איך הטיפולים הביולוגים פועלים הלכה למעשה?
"הטיפולים הביולוגיים מכוונים נגד הציטוקינים - החומרים שמפעילים את הדלקת מסוג 2. זה אחד החידושים הגדולים של העשור האחרון. הטיפול משתנה כמובן בהתאם למחלה ולחומרתה", מסביר פרופ׳ קסל. "באסתמה ניתן לעיתים טיפול במשאפים (המכילים סטרואידים, מרחיבי סימפונות או שילוב של הקבוצות), באטופיק דרמטיטיס משתמשים במשחות המכילות סטרואידים, מעכבי קלצינורין או מעכבי PDE4. בפוטותרפיה ובטיפולים לשיקום מחסום העור, ובדלקת כרונית של הסינוסים עם פוליפים באף משתמשים בתרסיסים לאף המכילים מי מלח או סטרואידים וניתוח אנדוסקופי להסרת פוליפים (FESS)במקרים קשים יותר נעשה שימוש בתרופות המתקדמות הפועלות בצורה ממוקדת על מנגנונים ספציפיים במערכת החיסון ומדכאות את התהליך הדלקתי עצמו".
ההבנה שמחלות כמו אסתמה, אטופיק דרמטיטיס ודלקת כרונית בסינוסים עם פוליפים באף הן חלק מרצף דלקתי משותף משנה בהדרגה את הדרך שבה הרפואה מתייחסת אליהן. במקום לראות בכל מחלה בעיה נפרדת של איבר אחד, יותר ויותר רופאים מסתכלים על התמונה הכוללת של המטופל - מהילדות ועד הבגרות. גישה רב מערכתית, אבחון מוקדם וטיפול מדויק יותר עשויים להשפיע על מהלך המחלה לאורך החיים, ואולי גם למנוע את המעבר מביטוי אחד לאחר.
מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי. אין לראות בו חוות דעת או תחליף לייעוץ רפואי עם רופא/ה מומחה/ית. למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
האמור בפרסום זה אינו בגדר המלצה או תחליף לייעוץ ו/או טיפול רפואי ו/או מקצועי, שאמורים להינתן פרטנית ובאופן אישי.
