האם טכנולוגיה שחוללה מהפכה בטיפול בסרטן הדם עשויה לפתוח אופק חדש גם במאבק באלצהיימר? מחקר חדש של מדעני מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס מציג לראשונה שימוש בשיטת CAR-T לטיפול במחלת מוח ניוונית. הניסוי, שבוצע בעכברים, הוביל לירידה משמעותית במשקעי עמילואיד-בטא ובסמני דלקת במוח, על רקע הזדקנות אוכלוסיית העולם והפיכת אלצהיימר ומחלות מוח ניווניות אחרות לבעיה בריאותית חמורה ומתרחבת.
לדברי החוקרים, היעילות של הטיפולים הקיימים, כולל כאלה שאושרו לאחרונה, עדיין מוגבלת, וקיים צורך דחוף בגישות טיפוליות חדשות.
המחקר, המתפרסם הערב (יום ב') בכתב העת המדעי PNAS, מבוסס על שיטה שפיתח לפני יותר משלושה עשורים פרופ' זליג אשחר ממכון ויצמן למדע, שהלך לעולמו בשנה שעברה. פרופ' אשחר הניח את התשתית להנדסה גנטית של תאי T ממערכת החיסון של החולה, כך שיוכלו לזהות ולפעול נגד מטרה ספציפית בגוף. הטכנולוגיה, המכונה CAR-T, הפכה עם השנים לאחד הטיפולים החדשניים והיעילים בסרטן הדם.
כעת נעשה בה שימוש ראשון גם בהקשר של אלצהיימר. צוות מחקר בינלאומי, בהובלה משותפת של פרופ' עידו עמית מהמחלקה לאימונולוגיה מערכתית במכון ויצמן ופרופ' יהונתן קיפניס מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, ובהובלת הפוסט דוקטורנט ד"ר פבל בוסקוביץ, ובהשתתפות תלמידות המחקר רותם שליטא ומיה בן יהודה ממעבדתו של פרופ' עמית, לקח תאי T מעכברים בריאים והנדס אותם גנטית כך שיזהו חלבוני עמילואיד במוח.
לאחר מכן הוזרקו התאים לעכברים שבמוחם כבר נצברו משקעי עמילואיד-בטא האופייניים לאלצהיימר. ההזרקות הובילו לירידה משמעותית בכמות המשקעים, לצד הפחתה בסמני הדלקת ברקמת המוח.
2 צפייה בגלריה
פרופ' זליג אשחר, שהלך לעולמו בשנה שעברה, היה ממניחי היסודות לטכנולוגיית CAR-T
(צילום: גיל יוחנן)
"המחקר מהווה הוכחת היתכנות ראשונה לטיפול במחלות מוח ניווניות באמצעות שיטת CAR-T", אמר פרופ' קיפניס, בוגר מכון ויצמן העומד כיום בראש קבוצת מחקר בארצות הברית. "זהו צעד מרגש בדרך לפיתוח טיפולים חדשים לאלצהיימר ולמחלות נוספות ובהן ALS ופרקינסון".
כשמערכת החיסון הופכת לכלי טיפולי
פרופ' עמית הסביר את הרציונל שמאחורי הגישה, שלפיה אחד הקשיים המרכזיים בטיפול במחלות מורכבות כמו אלצהיימר הוא היכולת להשפיע על הסביבה הפגועה שבה מתפתחת המחלה. "גם מולקולות מאוד מורכבות לא מצליחות לתקן את הסביבה הזאת, והפעילות שלהן מוגבלת", אמר.
פרופ' יהונתן קיפניס צילום: Matt Millerפרופ' עמית ציין כי בניגוד לתרופות רגילות, שפועלות בצורה נקודתית, לתאים חיים יש יכולת לבצע במקביל פעולות רבות ומורכבות. "הפוטנציאל הוא לקחת תאים שיודעים לבצע הרבה מאוד פעולות, ולשנות באמצעותם את כל הסביבה", אמר.
עוד הדגיש כי טכנולוגיית CAR-T שינתה מהיסוד את האופן שבו עולם הרפואה חושב על תרופות. "לא מספיק מעריכים כמה ההמצאה הישראלית הזאת באמת שינתה את התפיסה של איך נראית תרופה", אמר. עד היום, ציין, נעשה שימוש בטכנולוגיה בעיקר בטיפול בסרטן הדם, שם היא הובילה להצלחות משמעותיות, אך רק בשנה-שנתיים האחרונות החלה ההבנה כי מדובר בפלטפורמה בעלת פוטנציאל רחב בהרבה, גם למחלות שאינן סרטניות.
פרופ' עידו עמיתצילום: מכון ויצמן למדעלדבריו, בשנים האחרונות נרשמו הצלחות משמעותיות בשימוש ב-CAR-T גם במחלות אוטואימוניות. מדובר בעבודות מחקר יוצאות דופן שבוצעו בבני אדם ולא רק במודלים ניסיוניים, ובהן חולות וחולים שלא הגיבו לשום טיפול אחר קיבלו טיפול יחיד והציגו שיפור מהיר, כולל בישראל.
על רקע ממצאים אלה החליטו במעבדתו לבחון את יישום הגישה גם באלצהיימר, אחת המחלות שאין לה כיום טיפול מרפא. "החלטנו לבחון האם ניתן באמצעות הטכנולוגיה להשפיע על תהליכים פתולוגיים במוח גם במחלה זו", אמר. המחקר, הוסיף, נעשה בשלב זה בעכברים, אך התוצאות מעודדות: תאי ה-CAR-T מגיעים למוח, מבצעים פעילויות חיוביות ומראים סימנים לכך שהם מצליחים לעכב את התקדמות המחלה.
האתגר הגדול: בטיחות והגעה למוח
עם זאת, הדרך ליישום הגישה בבני אדם עדיין ארוכה. פרופ' עמית הדגיש כי האתגר המרכזי בשלב זה הוא אתגר הבטיחות. "מדובר בתאי מערכת החיסון שמוכנסים לתוך המוח, ויש צורך לוודא שהם אינם גורמים לנזק", אמר. אחד הכיוונים העיקריים במחקר, הסביר, הוא שינוי מאפייני הפעילות של התאים, כך שיפעלו כתאים תומכים ולא כתאים בעלי פעילות הרסנית. "זהו אתגר ביולוגי סינטטי מורכב, אך זהו גם תחום ההתמחות המרכזי של המעבדה שלנו".
חשש נוסף נוגע לאפשרות של פגיעה ברקמת המוח. פרופ' עמית הסביר כי במסגרת ההנדסה הגנטית מוציאים מהתאים תכונות שעלולות להזיק, ומקנים להם מאפיינים של תאים תומכים, שמטרתם לסייע בבנייה מחדש של נוירונים. במקביל, פועלים החוקרים לשפר את יכולת התאים לשחרר גורמי גדילה, שיסייעו לתהליכי שיקום והחלמה של המוח.
לשאלה האם מדובר בטיפול ממוקד לאלצהיימר או בפלטפורמה טיפולית רחבה יותר, השיב פרופ' עמית כי בשנים האחרונות כבר הודגמו תוצאות יוצאות דופן בשימוש בטכנולוגיית CAR-T במחלות אוטואימוניות, בהן גם מחלות המשפיעות על מערכת העצבים, כמו טרשת נפוצה. ההתרחבות של הטכנולוגיה למחלות נוספות, אמר, מעוררת עניין רב, והמחקר הנוכחי מהווה צעד נוסף ביישומה גם במחלות נפוצות וחשוכות מרפא, דוגמת אלצהיימר.
