במשך כשלוש שנים נשמרה בהקפאה רקמת אשך שהוצאה מגופו של נער מסקוטלנד לפני שקיבל כימותרפיה לטיפול במחלת דם קשה. כשהטיפול היה מאחוריו, התברר שאין בנוזל הזרע שלו תאי זרע, והוא החל להשלים עם האפשרות שלא יהיו לו ילדים ביולוגיים. באוגוסט האחרון, בגיל 19, הוחזר חלק מהרקמה לגופו בניתוח ניסיוני. כעת מחכים לראות אם תייצר זרע ותאפשר לו להפוך לאב.
גלריה
עבר כימותרפיה במינון גבוה והשתלת מח עצם. השאלה שנותרה: האם רקמת האשך שהוחזרה תצליח לייצר זרע. אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
הצעיר, סטודנט שביקש להישאר בעילום שם, עבר כימותרפיה במינון גבוה והשתלת מח עצם. את ההשתלה החוזרת ביצע צוות של NHS Lothian, במסגרת מחקר של אוניברסיטת אדינבורו. זהו ההליך הראשון מסוגו בבריטניה והשני שדווח בעולם. הסטודנט התאושש היטב מהניתוח, וכעבור שמונה חודשים יוסר חלק מהרקמה המושתלת לבדיקה, כדי לברר אם נוצר בה זרע. "אנחנו עדיין לא יודעים אם זה יעבוד", אמר, והביע תקווה שהמחקר יעזור גם לצעירים אחרים במצבו. לדבריו, עצם האפשרות שיוכל להיות אב משמעותית עבורו באופן שקשה לו לתאר.
הרקמה נשמרת, הפתרון עדיין בפיתוח
מאחורי ההמתנה הזאת עומדת בעיה שמתחילה עוד לפני הטיפול: כימותרפיה עלולה לפגוע לצמיתות בתאים האחראים לייצור זרע. גברים ונערים שכבר מייצרים זרע יכולים להקפיא דגימה. לילדים לפני ההתבגרות אין אפשרות כזאת, ולכן מוצעת להם שמירה של רקמת אשך, המכילה תאי גזע שמהם עשוי להתפתח זרע בעתיד. באדינבורו עוסקים בשימור רקמה כזאת כבר יותר מעשור, בהובלת פרופ' רוד מיטשל ובתמיכת ארגון הצדקה Children with Cancer UK. לפי האוניברסיטה, רקמה נשמרה עד היום ליותר מ-1,200 מטופלים בבריטניה וליותר מ-3,100 בעולם. חלק מהנערים כבר הפכו לצעירים שחוזרים לברר אם יוכלו להשתמש במה שנשמר עבורם.
"גם בארץ מתבצעים מחקרים וניסיונות, אך אנחנו עוד לא שם", אומר ד"ר שניר דקלו, אורולוג בכיר ומומחה לפוריות הגבר במרכז הרפואי איכילוב. "אנחנו לוקחים ומשמרים, במסגרת מחקר, רקמת אשך של ילדים צעירים הרבה יותר. הרקמה נשמרת בתקווה שבעתיד אפשר יהיה להפיק ממנה זרע ולאפשר לילדים להיות הורים ביולוגיים".
ד"ר שניר דקלוצילום: ג'ני ירושלמי, דוברות איכילובאצל ילד בן חמש, שטרם הגיע לגיל ההתבגרות, הוא מסביר, כבר נמצאים באשך התאים שמהם עשוי להתפתח זרע. "אלה תאים ראשוניים שצריכים לעבור הרבה תהליכים גנטיים וביולוגיים כדי להבשיל ולהגיע למצב שבו הם מסוגלים לייצר זרע בוגר עם DNA תקין", הוא אומר ומציין כי כיום אין שיטה מעבדתית מבוססת להפקת זרע מהם לשימוש קליני. "אנחנו עדיין בשלב של מחקרים ראשוניים ואיסוף חומר. זה דבר שחוקרים מכל העולם מנסים לפתח. נכון להיום אין לנו את זה".
עם זאת, בבעלי חיים כבר נרשמו הצלחות: במחקר שפורסם בכתב העת Science ב-2019, רקמת אשך שנלקחה מחמישה קופי מקוק רזוס לפני ההתבגרות והוקפאה, הושתלה בחזרה בגופם וייצרה זרע. הפריה באמצעותו הובילה להולדת קופה בריאה. אלא שבניסוי הוסרו לקופים שני האשכים, והחוקרים ציינו שיש לבדוק את השיטה גם בלי להסיר אותם.
המחקר בתחום עדיין לא הוביל לפריצת הדרך המיוחלת
(צילום: shutterstock)
בבני אדם התמונה עדיין ראשונית. בבלגיה הושתלה בגופו של גבר, בדצמבר 2024, רקמת אשך שהוקפאה כ-16 שנה קודם לכן, לפני כימותרפיה שקיבל בילדותו בשל אנמיה חרמשית. לפי דיווח החוקרים, כעבור שנה נמצאו עדויות לייצור זרע בשניים מארבעת השתלים שבתוך האשך, ומאחד מהם בודד תא זרע יחיד. בשתלים שמתחת לעור שק האשכים לא נמצאו תאי נבט, שמהם מתפתח הזרע. החוקרים דיווחו שהשתלים בתוך האשך נבדלו בבירור מהרקמה שסביבם וזוהו כרקמת השתל עצמה, ופירשו את הממצאים כהוכחה ראשונית לכך שהרקמה מסוגלת לייצר זרע לאחר ההשתלה. עם זאת, המאמר פורסם בגרסה מוקדמת שטרם עברה ביקורת עמיתים, ועדיין לא הוכח שהזרע שהופק יכול להוביל להולדת ילד.
מאיפה הגיע הזרע?
ד"ר דקלו מסתייג מהמסקנה שהדיווחים האלה מוכיחים את הצלחת השיטה. "כשאין זרע בשפיכה מתקדמים לשלב נוסף כדי לנסות להפיק זרע מהאשכים", הוא מסביר. אחרי כימותרפיה ייצור הזרע עשוי להתאושש, ובניתוח לפעמים מוצאים זרעונים בודדים גם בלי השתלה. לכן, לשיטתו, עצם מציאת זרע בהמשך אינה מספיקה כדי לקבוע שמקורו ברקמה שהוחזרה. "המחקרים האלה לא מוכיחים קונספט", הוא טוען. במחקר הבלגי דווח גם על שני תאי זרע חריגים שנמצאו באשך כבר במועד ההשתלה, ולא נרשם שיפור במדדי נוזל הזרע במהלך המעקב.
גם אם ההשתלה תוביל לייצור זרע, ייתכן שיידרשו טיפולי הפריה. אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
ייתכן גם שהפתרון העתידי כלל לא יחייב השתלה, אלא יפותח במעבדה: להבשיל את התאים מחוץ לגוף, להפיק מהם זרע ולהשתמש בו להפריה. הבחירה להשתיל את הרקמה בחזרה הפתיעה את דקלו. "הייתי מצפה שאלה יהיו תהליכים מעבדתיים", הוא אומר. גם אם ההשתלה תוביל לייצור זרע, ייתכן שיידרשו טיפולי הפריה, משום שהרקמה אינה מחוברת בהכרח לצינורות שמובילים את הזרע החוצה. אצל חולי סרטן מסוימים קיים גם חשש להחזרת תאים ממאירים לגוף יחד עם הרקמה.
מתי כל זה יוכל להפוך לטיפול שמאפשר להביא ילדים לעולם? דקלו נזהר מלנקוב במועד. "אין לי מושג מתי זה יהיה אפשרי. אחת המהפכות הכי גדולות ברפואה הייתה הפריה חוץ גופית (IVF). שנה לפני זה לא היה כלום, ושנה אחרי זה התחילו לעשות ילדים. כלומר, פריצות דרך מגיעות בהפתעה, אבל יש הרבה קבוצות שעובדות על זה בינתיים בלי התקדמות מיוחדת. תקווה זה הרגש הכי מסוכן בעולם", הוא אומר, בהזכירו את ניטשה. אבל לצד הזהירות הוא מוסיף: "והלוואי שיהיו מזה תוצאות חיוביות". ואם יצליחו? "שאפו, נלמד מהם".
