כאב בטן שנמשך שנים, תשובות מרגיעות מרופאים, ואבחנה אחת שמגיעה מאוחר מדי. נוי פופובסקי, בת 34, חברה בקהילת עמותת "חלאסרטן", מספרת על הדרך הארוכה שעברה עד לגילוי סרטן המעי הגס בשלב מתקדם, על המאבק הרפואי המורכב ועל המהלך הציבורי שמובילים צעירים חולי סרטן כדי לשנות תפיסות. "חליתי, או יותר נכון אובחנתי, באוקטובר 2024 בגיל 34, עם סרטן המעי הגס בשלב מאוד מתקדם עם גרורות", סיפרה באולפן ynet. גיל שבו כמעט אף אחד לא מצפה לשמוע את המילה סרטן, בטח לא בהקשר של המעי הגס. צפו בריאיון המלא:
"יכולתי למנוע את כל זה": הריאיון עם נוי פופובסקי | חלאסרטן
(צילום: ליאור שרון)
האם קדמו לאבחון תסמינים?
"במשך שנים סבלתי מכאבי בטן. הלכתי לרופאים, אמרו לי שזה מעי רגיז. פשוט חייתי שנים עם כאבים בבטן, וזה הגיע למצב שגם אני באיזשהו שלב התרגלתי לרעיון של לחיות עם כאבי בטן". רק באוגוסט 2024, כשהכאב הפך לבלתי נסבל, פנתה שוב לרופאים. "אמרו לי שזה התקף חמור של סרטן המעי הגס, וכך בעצם הגעתי לבית חולים, בגלל הגרורות".
בשלב הזה כבר היה ברור שמדובר בסרטן אלים וגרורתי. האם העובדה שהייתה צעירה עיכבה את האבחון? פופובסקי לא מהססת. "אני מניחה שאם היו שולחים אותי לבדיקת קולונוסקופיה לפני, זה לחלוטין היה יכול להימנע מלהגיע למצב כל כך חמור".
האבחון המאוחר גבה מחיר רפואי כבד. "אני אחרי חודשים של טיפולים כימותרפיים. עברתי גם ניתוח מורכב, שזה ניתוח הייפק, שהוא כולל הוצאה של הגידולים ושטיפה כימית בחלל הבטן. לאחר מכן גם גילו לי גרורה בריאה, אז עברתי גם הקרנות. כרגע אני אחרי טיפול כימותרפי מניעתי". גם כעת, חוסר הוודאות מלווה אותה. "בשבוע הבא אני אמורה לעשות הייפק ולראות אם סיימתי עם זה או שיש עוד דברים שכנראה יכולים להתגלות".
הנתונים שמחייבים שינוי בגישה הרפואית
"אנחנו רואים עלייה בתחלואה בסרטן המעי הגס בקרב צעירים בכל העולם, כולל בישראל, אם כי לא בהיקפים שנצפים בארצות הברית", אומרת פרופ' אירית בן-אהרון, מנהלת המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן בקריה הרפואית רמב"ם. "בעוד שבאוכלוסייה מעל גיל 50 נצפית מגמת ירידה, העלייה המתועדת בעולם מתרכזת בקרב בני 50 ומטה, לרבות בגילים צעירים יותר, כולל מתחת ל-40 ואף מתחת ל-30".
פרופ' אירית בן-אהרוןצילום: דוברות רמב"םלדבריה, בישראל ובמדינות אירופה התקיימו דיונים בשאלה האם יש מקום להוריד את גיל בדיקת הקולונוסקופיה במסגרת הסקר. "למרות הדיונים, הוחלט בישראל ובמדינות רבות באירופה, שאין כיום הצדקה להורדת גיל הבדיקה, והיא נותרה מגיל 50, בניגוד לארצות הברית שם גיל הסקר הונמך ל-45".
יחד עם זאת, היא מדגישה כי גם הורדת גיל הקולונוסקופיה אינה פותרת את בעיית האבחון המוקדם בגילים צעירים יותר. כך למשל, המגמה הדרסטית ביותר נצפית בסרטן הרקטום (החלחולת) בארצות הברית, שם נרשמת עלייה משמעותית במיוחד בקרב צעירים מתחת לגיל 30.
"מאחר שמעורבים שיקולים רבים בקביעת מדיניות סקר, בשלב זה מה שאפשר וצריך לעשות הוא להעלות את המודעות, הן בקרב הציבור והן בקרב הצוותים הרפואיים, לתסמינים ולמה שמכונה 'דגלים אדומים'", מסבירה פרופ' בן-אהרון. "למרות שמדובר במטופלים צעירים, לאור העלייה בתחלואה שנצפית כיום, כאשר אדם מגיע עם תסמינים מתאימים יש לנקוט גישה של יד קלה על ההדק בבירור הרפואי".
לדבריה, הציבור צריך להיות ערני וקשוב לגוף שלו. תסמינים כמו דמם רקטלי, שינוי בהרגלי היציאות, אנמיה או ירידה לא מוסברת במשקל מחייבים פנייה לבדיקה רפואית. "הופעה של אחד מהתסמינים הללו לא בהכרח מעידה על סרטן המעי הגס, אך כיום רופאים חייבים לקחת בחשבון גם את האפשרות הזו ולבצע בירור מתאים", היא מציינת, ומוסיפה כי "יש בידינו מספיק נתונים שמראים כי סרטן המעי הגס יכול להופיע גם בגיל צעיר, ולכן כאשר מטופל או מטופלת מגיעים עם תסמינים שיכולים להתאים למחלה, אין להתעלם מהם ויש לבצע את הבדיקות הנדרשות לצורך בירור מלא".
"בכל יום מאובחנים עשרה צעירים"
לצד המאבק האישי, פופובסקי מעורבת גם במאבק ציבורי. יחד עם שדולה בכנסת, בהובלתן של חברות הכנסת אימאן ח'טיב-יאסין, נעמה לזימי ושלי טל מירון, היא מבקשת להציף תופעה מדאיגה: צעירים רבים חולים בסרטן ומאובחנים באיחור, בין היתר משום שהמערכת הרפואית מתקשה לראות סרטן כמחלה של צעירים.
"המספרים מוכיחים שסרטן זה כבר לא מחלה של אנשים מבוגרים", אמרה פופובסקי. "אבחון מאוחר הוא גם לא רק בסרטן המעי הגס, אלא בעוד סוגים של סרטן. יש לנו דוגמה של אישה בת 38 שסבלה מגודש בשד והלכה לכמה רופאים ולא אובחנה בזמן". לדבריה, "זו באמת בעיה שקיימת היום, וצריך לשנות את התפיסה שסרטן זה מחלה של מבוגרים. בכל יום מאובחנים עשרה צעירים שחולים בסרטן".
גם שיקולים מערכתיים משחקים תפקיד. לא פעם, צעירים נתקלים בחסמים בדרך לבדיקות מתקדמות, בין אם בגלל תפיסה קלינית שגויה ובין אם משיקולים תקציביים. התוצאה היא נפילה בין הכיסאות ואובדן זמן יקר.
כשנשאלה מה הייתה עושה אחרת, לו הייתה חוזרת לאחור, התשובה הייתה טעונה. "בוודאי. במיוחד כשהייתי בחורה צעירה שהולכת לרופא, הייתי בת עשרים ומשהו כשהתחלתי לסבול מכאבי בטן". היא לא חוסכת במילים. "יכולתי למנוע את הטיפולים האלה, את הניתוח הזה, את הפחד הנורא שחייתי ממנו במהלך התקופה הזו. יכולתי פשוט למנוע את זה. יכול להיות שבדיקה פשוטה, אני אפילו לא הייתי חולה, אלא היו מוציאים לי פוליפ שגרם לזה והייתי יכולה להמשיך הלאה בחיים שלי, שנעצרו כרגע".
המאבק של חלאסרטן על אבחון מוקדם
מחרתיים (יום ג') יתקיים דיון של השדולה בכנסת, ביוזמת עמותת חלאסרטן, שעוסק בגיל הצעיר כחסם לאבחון מוקדם. בתוך הקהילה נערך גם סקר פנימי, שמראה כי אצל רבים מהצעירים החולים האבחנה מגיעה רק אחרי שישה חודשים. בעולם הסרטן, כל יום כזה הוא קריטי. לדיון צפויים להגיע אונקולוגים מומחים ומוכרים, שיבקשו להשמיע גם את קול הצד המטפל. לדבריהם, הם פוגשים שוב ושוב חולים שמאבדים זמן יקר בגלל עיכוב או חוסר זיהוי של המחלה בשלבים המוקדמים.
עמותת חלאסרטן, שהוקמה בהשראת טל יעקובסון ז"ל, היא העמותה היחידה בישראל שפועלת למען צעירים חולים ומחלימים מסרטן. בליבת פעילותה קהילה של מעל 35 אלף צעירים מגילי 44-18, קהילת החולים הצעירים הגדולה בישראל. העמותה פועלת להבטיח מענה מערכתי לצרכים הייחודיים של צעירים חולי סרטן רפואיים, רגשיים וחברתיים ודוחפת לשינויים במדיניות הבריאות בישראל כדי להבטיח אבחון מוקדם והזדמנות טובה יותר להחלים.
נוי פופובסקי מקווה שהמאבק הזה יביא לשינוי. לא רק עבורה, אלא עבור מי שיבואו אחריה.
